אבי חסון: "בעבר הנפט והזהב היו משפיעים על מעמד האומות. היום זו תעשיית ההייטק"

תעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם לא מעט אתגרים והזדמנויות בצל השינויים הגאו-פוליטיים והכלכליים ברחבי העולם. בכנס TECH IL 2025 של גלובס, התייחס לכך אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central, בשיחה עם נבו טרבלסי, כתב הטכנולוגיה של גלובס.

בראשית דבריו, חסון דיבר על האמון שזוכה ההייטק הישראלי ברחבי העולם, ודוגמה לכך לדבריו היא רכישת וויז הישראלית על-ידי גוגל בעבור 32 מיליארד דולר. "לא מדובר רק בעסקה כלכלית אלא בהבעת אמון בהייטק הישראלי ובמה שיש לו להציע", אמר חסון.

סטארטאפים - אבי חסון

● כנס TECH IL | נדב צפריר בהופעה ראשונה: "צ'ק פוינט תמציא מחדש איך נראה סייבר בעידן הבינה המלאכותית"
● כנס TECH IL | מנכ"ל רשות החדשנות: "הגל הבא של ההייטק - חברות דיפ־טק; נשקיע בתחום כ-200 מיליון דולר בשנה הקרובה"
● כנס TECH IL | אלונה בר און: "תהליך בחירת הסטארט-אפים של גלובס מבוסס על עקביות, מקצועיות, נימוקים, שקיפות ויצירת ערך"

בצד ההזדמנויות, הוסיף חסון את הנורמליזציה הפוטנציאלית עם ערב הסעודית: "לאחר שתסתיים המלחמה העצימה, וכל החטופים יחזרו, יהיו הסדרים שיוכלו לשנות את כללי המשחק לחלוטין. בכך, חלקים רבים במזרח התיכון יהפכו לראשונה למוקדים כלכליים. ערב הסעודית היא לא עוד מדינה, ונורמליזציה איתה מהווה הרבה מעבר לשוק שהיא מייצגת. יש פה שינוי והזדמנויות רבות".

עם זאת, חסון ציין כי חוסר היציבות העסקית בישראל, ברקע המלחמה והמשבר הפוליטי, מהווים אתגר משמעותי עבור התעשייה. "אנחנו חיים בעולם שבו כל מנכ"ל חייב לפקוח את עיניו על מה שקורה במאזן הגאו-פוליטי והשלכותיו הכלכליות. אני לא מדבר רק על מנכ"לים, אלא גם כל פקיד ושר צריך להבין ולהתעמק בטכנולוגיה, כי זה לא רק תורם לכלכלה אלא משפיע על החוסן הלאומי ומעמד האומות. מה שבעבר היו הנפט והזהב - היום זה תעשיית ההייטק".

"המוחות כאן - שחקנים חשובים בתעשייה"

ביחס למדיניות המכסים של ארה"ב בראשות הנשיא דונלד טראמפ, אמר חסון כי התוכנית אינה משפיעה באופן מהותי על תעשיית ההייטק. "אולם אני חושב שאין מקום לצפירת הרגעה. ההשפעה של מדיניות המכסים, גם אם היא הוקפאה, גורמת לשינוי החלטות השקעה של כמעט כל שחקן כלכלי בעולם. המשקיעים עוצרים לחשוב, דוחים תוכניות. כל אלו עלולים בתסריט שלילי להביא למיתון כלכלי של ממש. יש גלי הדף שנוצרים שבהחלט משפיעים על רצון ואגרסיביות בהשקעות".

בסיכום דבריו, חסון התייחס לתחום הבינה המלאכותית, שתופס תאוצה משנה לשנה: "העולם עוסק בבינה מלאכותית ושבבים, ושם ישראל שחקנית מרכזית. המוחות והאקוסיסטם כאן - אלה שחקנים חשובים בתעשייה. בחברה כמו אינבידיה למשל, שהיא אחת המובילות בעולם, יותר מ־13% מכוח העבודה שלה נמצא בישראל. איך ניקח את זה מכאן קדימה ולא אחורה - זה כבר עניין אחר.

"למדינה יש אחריות לייצר תנאים בסיסיים: יציבות חברתית ופוליטית וסימנים למשקיעים מחו"ל שבמקום הזה טוב לעשות עסקים. המקום חייב להיות אטרקטיבי לגור בו ולחיות בו, אבל הדבר הזה התערער בשנים האחרונות. יש לא מעט - ואולי יותר מדי - תוכניות ממשלתיות ולאומיות טובות שאושרו ותוקצבו ומתבצעות לאט מדי, אם בכלל. יש גם פער בין ההצהרות לדברים שמתרחשים בפועל. אין מישהו שעוסק בהייטק ויזמות שלא אופטימי, אבל צריך לעשות יותר. ההשקעה במחקר ופיתוח למשל, היא דוגמה טובה לכך שאפשר לעשות".