נהוג להשתמש במונח "בריחת מוחות", אבל אנחנו לא ברחנו לשום מקום • בניגוד להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן, אנחנו האקדמאים הוכרחנו הלכה למעשה לצאת כדי לממש את היכולות שלנו, לקדם את הקריירה שלנו ואת המדע הישראלי ולהביא מומחיות וקשרים בינלאומיים
פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן לשעבר ויו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, רוצה לחבר את החוקרים הישראלים לתעשייה, אבל גם לשמור על החופש שלהם להתפרע במעבדה • בראיון לגלובס הוא מדבר על תוכניות הקרן לעודד רפואה מותאמת אישית וליצור משרות רופא-חוקר, ומסביר איזו אוניברסיטה באמת חסרה בישראל
שלושה פרופסורים ידועי-שם מישראל הוזמנו ע"י אוניברסיטת ניו יורק לשהות בה שנה אקדמית, עם מלגה של 75 אלף-100 אלף דולר לכ"א • הפרופסורים טענו כי המלגה אינה חייבת במס בארץ, כיוון שלא מדובר בהכנסה רגילה ממשלח-ידם • העליון דחה את טענתם כבר ב-2018 - וגם כעת בדיון הנוסף
היום יערך כנס של ארגון "סיינס אברוד", בו יציגו מדענים ישראלים בולטים מחו"ל את עבודותיהם לקהילת המדע הישראלית • אבל עבור רוב המדענים שמעוניינים לחזור לישראל, התשובה תגיע מן התעשיה
המפגש של סטודנטים וסטודנטיות יהודים.ות וערבים.ות עלול להיות טעון וקשה, אבל אם יינתנו למרצים כלים להכיל את המורכבות ולאפשר שיח מכבד, תוכל האקדמיה להגביר את הסבלנות ולשתול זרעים של שילוב ושוויון
לאוניברסיטאות ולמכללות יש את האפשרות למלא את המחסור העצום בעובדים בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק - אך יש לעשות זאת בדרך הנכונה • זו הזדמנות חד פעמית להפוך את בעיית כוח האדם להזדמנות לצמצום הפערים בחברה
מכלים מעשיים להתאמת אלגוריתמים קיימים לצורכי הלקוחות ועד למידת תהליכי עבודה בצוות - מנהלים מספרים לגלובס מה חסר להם בבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה ונותנים טיפים לסטודנטים איך להתכונן טוב יותר לראיון עבודה • ניהול וקריירה
כ-15 אלף סטודנטים למשפטים יחלו את שנת הלימודים בשבוע הבא • מהי האוניברסיטה הפופולרית ביותר, ומה מציעות הפקולטות השונות לעורכי הדין לעתיד?
יותר ויותר אנשי רוח המעדיפים להתכנס בתוך עולמם, בשעה שיש לנו את העולם הזה כאן ועכשיו, ונראה שהוא מבעבע • ללא שינוי המצב ילך ויידרדר
למרות מגמות מבורכות של גידול תמידי במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, עדיין קיימים פערים גדולים אשר מונעים שוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה
אם האקדמיה מבקשת להשפיע ולהשאיר חותם, אל לה לטעות, היא חייבת להסיר את החומה הענקית המפרידה בינה לבין אלו שנמצאים "בצד השני": אלו שחיים בעוני ובמצוקה ולא מקבלים הזדמנות שווה
במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים • כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר • התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות
למרות ובניגוד גמור לטענות המבקרים, המרכז הבינתחומי מוכיח שניתן להקים בישראל אוניברסיטה פרטית בצורה ראויה ונכונה
יש שיאמרו שהפרדה מגדרית בכיתות פוגעת בערך השוויון - אך במקרה הזה, החתירה לשוויון עלולה דווקא לגרום לנו לפספס הזדמנות מעולה לקידום נשים, שבסופו של דבר תוביל לקידום החברה כולה
נושאי הלימוד המועברים בבינתחומי צרים ולא נוגעים להרבה ממה שהופך אוניברסיטה לכזו • חבל שהמל”ג מתגמל חיסכון אקדמי מסוג זה
אוניברסיטת בן גוריון בנגב והאוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי שבמרוקו נמצאות במגעים לשיתוף-פעולה אקדמי ומחקרי • וגם: אלוף פיקוד מרכז לשעבר, נדב פדן, מונה למנהל הארצי של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב • אירועים ומינויים
אוניברסיטאותאוניברסיטת הרווארדאנטישמיותארה"בהאוניברסיטה העבריתהשכלה גבוההחמאסישראל במלחמהמחקרקלודין גיי