גירעון (עודף) תקציבי

ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל - שיא שלא נראה משנות השמונים • זאת בעיקר בשל גידול אסטרונומי בהכנסות המדינה ובראשן ממע"מ ומסי נדל"ן • ב־2023 התמונה צפויה להתהפך, עם תחזיות להאטה במשק וגירעון בקופת האוצר

פרופ' אמיר ירון מאותת כי הגדלת תקציב שנובעת בין היתר מהסכמים קואליציוניים תוביל את הממשלה ובנק ישראל למסלול התנגשות • מה עלול להוביל את הנגיד להחלטה שלא לעצור במדיניות העלאות הריבית גם אם זו תגיע ל-4%, ומה אפשר ללמוד מבריטניה שחוותה אירוע דומה

הכנסות הרשויות המקומיות צמחו בתוך עשור ב־73%, והגירעון המצטבר ירד ב־21% • ניהול נכון ותהליכי דיגיטציה עזרו להן לעשות זאת

במצטבר מתחילת השנה נמדד עדיין עודף תקציבי גבוה, בהיקף של כ-28.9 מיליארד שקל • הוצאות המדינה עלו מתחילת השנה ב-5.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2021, בנטרול הוצאות הקורונה

סך האשראי שנטל המגזר הפרטי עד אמצע 2022 קפץ ב־16% בתוך שנה בלבד • בד-בבד, היקף ההלוואות הבנקאיות לקבלנים ויזמים זינק בקצב כפול מהממוצע • בניגוד לתחזיות האופטימיות של בנק ישראל - אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, מציג תחזית להאטה משמעותית בצמיחה ולהגדלת הגירעון

הקואליציה הבאה תצטרך לבחון איזה הבטחות בחירות לקיים - בין שלל התוכניות היקרות לבין הכוונה להוריד מסים, כשברקע התחזיות הכלכליות מתקררות • אבל כדי להבטיח צמיחה לטווח ארוך נדרשות תוכניות אסטרטגיות שעתידות להשפיע על דמותה של החברה הישראלית

המדינה חזרה לנתונים גירעוניים באוקטובר, אך מתחילת השנה העודף התקציבי עומד על כ-30 מיליארד שקל • לפי הערכות, השנה צפויה להסתיים בעודף או גירעון אפסי לעומת תחזיות לגירעון של 65 מיליארד שקל • מההוצאות הבולטות החודש: 5 מיליארד שקל שהועברו להבראת קרנות הפנסיה הוותיקות

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: הגירעון האמריקאי קפץ פי שלושה במהלך שנת 2020. כעת הוא אומנם נמצא בירידה, אך מספרי העבר עדיין רחוקים

הגירעון התקציבי לספטמבר היה קל ועמד על 100 מיליון שקל, העודף המצטבר מתחילת השנה נותר סביב 33 מיליארד שקל • בתקופה המקבילה אשתקד עוד הייתה המדינה שקועה בגירעון של יותר מ-51 מיליארד שקל

הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיעו ל-315.7 מיליארד שקל, 19.1% יותר מאשר באותה התקופה ב-2021, ובמקביל, ההוצאות ירדו ב-9.1% בשל הפסקת הסיוע בקורונה

דוח הגירעון של האוצר חשף עודף תקציבי של 34 מיליארד שקל מתחילת השנה • מה עושים עם הסכום? הפוליטיקאים רוצים לדרוש תקציבים, אך באמצעות נוסחת הנומרטור, המחשבת את תקרת ההוצאות וההכנסות הצפויות, פקידי האוצר שומרים את הכסף לכיסוי חובות ונזקי האינפלציה • כלכלנים מבקרים: "אם רוצים לחיות כמו בכלכלות המובילות, צריך השקעה דומה בתשתיות"

"יש לנו עודפים של מיליארדים", מכריזים פוליטיקאים מימין ומשמאל שמצאו מקור מושלם למימון תוכניות והצעות שקורצות לבוחרים • במה בעצם מדובר, כיצד נוצרו העודפים האלה, איך ניתן להשתמש בהם, והאם למדינה באמת יש כסף מיותר שהיא לא משתמשת בו?

העודף התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוא 9.7 מיליארד שקל – 0.6% מהתוצר • סעיף אחד שבו נרשמה דווקא ירידה בהכנסות המדינה הוא במס הבלו על הדלק

על האוצר להגיש תוכנית דחופה שתכלול חקיקה מהירה, צעדי סיוע למשק והתערבות מאסיבית • עלינו להרחיב את יעד הגירעון ולהזרים כסף לעסקים קטנים ובינוניים

ביוני 2022 נשבר הרצף החיובי של חמשת החודשים הקודמים, בהם נרשמו עודפים תקציביים שהורידו את הגירעון לרמה של אפס • בחודש האחרון נמדד גירעון של כ-1.5 מיליארד שקל • למרות זאת, ב-12 החודשים האחרונים נרשמו עודפים תקציביים של 0.4% מהתוצר - לראשונה מאז 2007

על פי דוח המגמות הכלכליות לשנת 2022 שפרסמה הכלכלנית הראשית, בחודשים ינואר-מאי 2022 הכנסות המדינה ממסים ואגרות עמדה על 194 מיליארד שקל, שהם 22.3% יותר מאשר התקופה המקבילה ב-2021 • עם זאת, הקפיצה בהכנסות ממסים אינה צפויה להחזיק לאורך זמן