גירעון (עודף) תקציבי

מדובר בעלייה של כאחוז בהשוואה לספטמבר • הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 122.7 מיליארד שקל • בהכנסות המדינה חל קיטון נומינלי של 10%

החשב הכללי רוני חזקיהו סיים את תפקידו, והשר כ"ץ מסרב למנות ממלא מקום בגלל המשבר הפוליטי • היועץ המשפטי במשרד: לשר אין אפשרות להשאיר את התפקיד לא מאויש • בינתיים לא ברור מי יאשר את ההוצאות השוטפות של המדינה, ולא פחות חשוב - יגייס את הכסף שכל כך נחוץ בתקופת הקורונה

התקציב האמירתי, בהיקף מפתיע בקוטנו של 58 מיליארד דירהאם, כולל הוצאות ביטחון, מדיניות חוץ ותחומים ופרוייקטים כלכליים המשותפים לכל האמירויות, ומלבדו לכל אחת משבע הנסיכויות תקציב משלה למימון רוב הפעולות האזרחיות

בשל משבר הקורונה הגירעון במדינה הולך וגדל • הפתרון לא רק שיספק מקורות למימון הגירעון, ולו בשל העמקת הגבייה גם ללא העלאת שיעורי המס, אלא גם יתקן עיוותים במערכת המס ובראשם שיעורי מס דיפרנציאליים על הכנסות ממקורות שונים ופטור ממע"מ

מדובר בפער של 123 מיליארד שקל בין הוצאות המדינה להכנסותיה ב-12 החודשים האחרונים • מניתוח ביצועי תוכניות הסיוע השונות עולה כי המגזר העסקי קיבל עד כה רק כ-50% מהתקציב שהוקצה לו ורק 17% מהתקציב שהובטח לעסקים שיחזירו עובדים מחל"ת הועבר

לפי התחזיות המעודכנות הנזק הכלכלי למשק בשנים 2020-2021 כבר חוצה את קו ה-150 מיליארד שקל • סגר במתכונת הסגר של חודש מרץ דוחה בשנה נוספת את ההתאוששות, רק שהפעם המשק מוחלש ווהסכנה להדרדר לשפל של שנים גדולה הרבה יותר

כך עולה מעדכון ביצוע תקציב המדינה לחודש אוגוסט שפירסם היום משרד האוצר • המדינה לא הוציאה עד כה אפילו חצי מתקציב הסיוע שהובטח • שיעור ביצוע נמוך רשמה התוכנית להחזרת מקדמות מס: מתוך 3 מיליארד שקל של מקדמות הוחזר פחות מ-1%

2020 תסתיים עם הצמיחה השלילית הגדולה אי פעם ותכניס את המדינה למיתון השישי בתולדותיה • אבל הנתונים מראים כי המיתון הנוכחי יהיה שונה מקודמיו: הוא לא יכלול את כולם; את הנזק העיקרי יספגו העצמאים, העסקים הקטנים, הצעירים - והוא יפסח על עובדי המגזר הציבורי ועל ההייטק

הוצאות השכר במגזר הציבורי מהוות למעלה מרבע מכלל הוצאות המדינה, קיצוץ ברכיב זה נתקל בהתנגדויות רבות וכמעט בלתי אפשרי לגעת בו בשל לחצים פוליטיים • כדי לצמצם את הוצאות השכר במגזר הציבורי, יש לעשות עבודה יסודית לאורך זמן ולא חייבים לפטר אף אחד

הגדלת המע"מ בישראל ל-20% תכניס למדינה כ-15-20 מיליארד שקל נוספים בשנה, סכום מכובד שיוכל לסייע בצמצום מהיר של הגרעון ולהבטיח רשת בטחון לטווח הארוך

גידול ניכר בהוצאות הממשלה דוחף מחד להגדלת הגירעון, אך באותה נשימה דוחף לעליית התוצר וההכנסה של משקי הבית ולעליית הכנסות הממשלה ממסים - כלומר ממתן את העלייה בגירעון הכספי של הממשלה

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

כחצי שנה לאחר פרוץ הקורונה, ניתן לקבוע כי הממשלה נכשלה כישלון קולוסלי בטיפול במשבר • בזמן שמנהיגים שמרנים וקפיטליסטים מושבעים בעולם הבינו מזמן שיש לשנות את דפוסי החשיבה - קברנטי המדינה ממשיכים להיצמד לרעיונות העבר והדבר פוגע באזרחים

הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל

במסגרת ההיערכות לדחייה באישור התקציב בשל המחלוקת בין הליכוד לכחול לבן, הוקפאה העברת 1.5 מיליארד שקל לחינוך - מה שמעמיד בספק את פתיחת שנת הלימודים • אישור תוספת של 3.3 מיליארד שקל לביטחון מעמידה את הבור התקציבי על 18 מיליארד שקל

נתני הלמ"ס מעידים על שחיקה בהכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, שעלו ב-3% בלבד לעומת 2017 • ביותר משליש מהרשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות בשנת 2018 • גדלים הפערים בין הרשויות החזקות לרשויות החלשות