גירעון (עודף) תקציבי

אחרי ששר האוצר ליברמן הבהיר כי הגדלת החוב ביחס לתוצר לא מתאימה לישראל, נגיד בנק ישראל הדגיש כי בהמלצות שנתן לממשלה החדשה, מימון התוכית לעידוד הצמיחה אינה על החוב לבדו

לדברי המועמד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס אלי הורביץ, ההבדל בין הכלכלנים בבנק ישראל לאוצר הוא העיתוי שבו הם רוצים להפעיל את הריסון • הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "אין מנוס מהעלאת מסים"

לראשונה זה שלוש שנים בנק ישראל הגיש תוכנית כלכלית לממשלה, בדגש על האצת הצמיחה, עידוד פריון שוק העבודה, והדבקת הפער מהמדינות המפותחות • בניגוד לדברי שר האוצר אין מנוס מהעלאות מסים, אבל מ-2023

דוח שמפרסם היום מרכז טאוב מציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021 בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו • הנפגעים המרכזיים מהמשבר: הצעירים, המבוגרים והתלמידים החלשים

השינוי הצפוי עם חילופי הממשלה בישראל הוא מעין פתיחת סתימות לתהליכים כלכליים חברתיים • אחרי שנים שקבוצה אחת ניהלה את המדינה, שינוי האליטות בישראל יתמוך גם בצמיחה הכלכלית לה זקוקה המדינה • אלה הצעדים הכלכליים הראשונים שעל הממשלה לבצע

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

העובדה שמפלגתו של ליברמן מונה ח"כים בודדים, ושהממשלה תהיה מורכבת מסיעות רבות שאינן תמימות-דעים ביחס לנושאים השונים - תקשה מאוד על שר האוצר לקבוע מדיניות משלו ותעמיד אותו במבחן קשה

מרחב התמרון מוגבל: שר האוצר יתקשה לבצע מעשים נחוצים כדי להתמודד עם המצב הכלכלי המאתגר, אך אם לא יעשה מעשה ההשלכות יכו בו במהרה • אל מול הקושי, לליברמן יתרונות לא מבוטלים: מוניטין ש"מילה זו מילה" ושפת גוף קשוחה - עליו לנצל זאת ולומר את האמת

אלמלא הקורונה, ניתן היה לומר שמבחינה כלכלית נתניהו מחזיר מדינה אחרת מזו שקיבל: האבטלה הגיעה לשפל היסטורי, השכר הריאלי עלה, והיחס חוב-תוצר ירד • בנקודה אחת הוא רשם כישלון מהדהד - הדיור • השאלה היא לאן הולך מכאן ראש הממשלה החדש, שמקבל משק עם גירעון עצום

את הצרה של יוקר המחיה הוא השאיר לשרי האוצר שלו, את המסים הוא העלה ואז הוריד, והרפורמות הגדולות הלכו והתמעטו ככל שהתקרבה הקדנציה אל סופה • מה הם המהלכים הכלכליים הגדולים של נתניהו ב-12 שנותיו כראש ממשלה, ומה היה חלקו בכל אחד מהם

לראשונה מאז משבר הקורונה חלה ירידה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר • ההכנסות זינקו ב-30% והסתכמו ב-164.4 מיליארד שקל מתחילת השנה • מנגד, היקף הוצאות הממשלה נושק ל-200 מיליארד שקל

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עמד בחודש אפריל 2021 על כ-158.9 מיליארד שקל • זאת לאחר שבחודש מרץ נרשמה לראשונה ירידה בגירעון המצטבר לכ-12.1% מהתוצר - כ-169.4 מיליארד שקל

לפי בנק ישראל, בגלל הגירעון המבני הגבוה בישראל, גם כדי להגיע לתרחיש שבו החוב מתייצב סביב 80% מהתוצר, עדיין יהיה צורך במהלך משולב של שימוש בחוב, העלאת מסים והתייעלות במגזר הציבורי, כדי לממן את ההשקעות הנדרשות במשק • בשביל כל אלו - צריך קודם כל ממשלה

לאחר שמשרד האוצר פרסום כי החוב הממשלתי זינק ב-2020 ב-20%, ועומד על כטריליון שקל, אומר החשב הכללי באוצר כי "לא נוכל להימנע מצעדים פיסקליים, גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. לא יהיה מצב שבו ישראל לא תוכל לעמוד בהחזר חובותיה"

תמונת המצב של החוב הממשלתי נחשפת במלואה במסגרת הדוח השנתי שמפרסמת היחידה לניהול החוב במשרד האוצר • לפי הדוח, ב-2020 זינק החוב הממשלתי ועמד על כ-984 מיליארד שקל • יחס החוב תוצר זינק לרמה של כ-72.4% - רמה שמחזירה את ישראל עשור אחורה

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-12.1% מהתוצר, לעומת כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר • במרץ נמדד גירעון בסך של כ-11.4 מיליארד שקל