מרכז טאוב: שיעור העוני צפוי לגדול ולשוק העבודה ייקח שנים להתאושש

דוח שמפרסם היום מרכז טאוב מציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021 בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו • הנפגעים המרכזיים מהמשבר: הצעירים, המבוגרים והתלמידים החלשים

אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי
אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי

ייקח שנים להחזיר את שוק האבטלה לרמה שהייתה טרם משבר הקורונה, בין היתר לאחר שמדיניות החל"ת שהונהגה החלישה את הקשר בין עובדים ומעסיקים; שיעור העוני צפוי לגדול; התלמידים החלשים נחלשו יותר בתקופת המשבר; רק 80% מהתקציב להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו; וכדי להחזיר את יחס החוב-תוצר לרמתו ב-2019 יידרש עשור של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה גבוהים - כך עולה מדוח שמפרסם היום (ד') מרכז טאוב המציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021.

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, משרטט בדוח תמונה רחבה של מצב המדינה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו.

הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גבוה, עם הצורך לייצב את שוק העבודה ולעזור לעובדים רבים שנפלטו ממנו ועם מערכת חינוך משתנה, ולהכריע בשאלת תוספת המשאבים למערכת הבריאות ובמגוון שאלות נוספות. עם זאת, מהדוח עולה כי אף שישראל ספגה מכה קשה בשנת 2020, הפגיעה הייתה פחות קשה מהמצופה והיא תוכל להתאושש בתוך מספר שנים. מעבר לכך, חרף הפגיעה בשוק העבודה פריון העבודה דווקא עלה.

על פי הדוח, הגם שהתוצר לנפש ירד במידה ניכרת, הוא צפוי לעלות ולסגור את הפער. התוצר לנפש בשנת 2020 ירד ב-4.2% במקום גידול צפוי של 1.2%. להערכת פרופ' וייס, ההתחסנות נגד הקורונה והיציאה מהמגפה יאפשרו לישראל לסגור את רוב הפער בשנים הקרובות, והתמ"ג צפוי לעלות ב-6.5% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022. הניתוח האמור מתיישב גם עם ההערכות של משרד האוצר ובנק ישראל.

התעסוקה נפגעה אך פריון העבודה עלה

להערכת פרופ' וייס, כדי להחזיר את יחס החוב-תוצר לרמתו ב-2019 יידרש עשור של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה גבוהים. "הגירעון בישראל גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והחוב הלאומי נמוך יחסית. אולם הגידול בגירעון והירידה בתמ"ג העלו את יחס החוב-תוצר ב-2020 ל-72%, והשנה הוא צפוי לגדול אף יותר", צוין בדוח.

עוד על פי בדיקת מרכז טאוב, רק 80% מהתקציב להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו. בדוח צוין, כי שיעור הניצול הנמוך של תוכנית ההאצה ופיתוח המשק ושל תוכנית ההמשכיות העסקית עלול לעכב את יכולתה של הכלכלה להתאושש ולהגביל מנועי צמיחה עתידיים.

בצד התעסוקה, עולה מהדוח כי הגם ששוק העבודה ספג פגיעה קשה, פריון העבודה עלה. במהלך המגפה צנח משמעותית מספר שעות העבודה בכל ענפי המשק מלבד בהיי-טק. הייצור, לעומת זאת, לא ירד באותו היקף, ובשום חודש ההפסד לא עלה על 8% מן הייצור ב-2019, ופריון העבודה עלה בכל רמה טכנולוגית. המשמעות היא שהייצור הפך יעיל יותר, והמרוויחות הגדולות ביותר היו דווקא התעשיות המסורתיות.

בדוח צוין, כי שיעור האבטלה אמנם יורד אך ייקח שנים להחזירו לרמה שהיה בה טרם המשבר. שנת 2020 הסתיימה עם שיעור אבטלה גבוה, מעל 16%, שעומד כבר כעת 5.4% (נכון למחצית השנייה של מאי). שיעור זה צפוי עוד לקטון בשנתיים הקרובות, אך יעבור זמן רב עד שיחזור לשפל ההיסטורי שהיה בו ב-2019 (3.8%).

עוד עולה מהדוח כי אקדמאים נפגעו פחות מהמשבר בזירה התעסוקתית, לעומת מי שאינם אקדמאים והצעירים והמבוגרים נפגעו מאוד. שיעור האבטלה בשיא הסגר הראשון עמד על 27% בקרב אקדמאים, לעומת 41% בקרב מי שאינם אקדמאים. גם עובדים צעירים (18-29) נפגעו מאוד, משום שעסקו בעבודות זמניות או בתחומים שנפגעו יותר (כמו מלצרות), וגם העובדים המבוגרים ביותר (מעל 65) חוו פגיעה קשה, כנראה בגלל השתייכותם לקבוצת שנמצאת בסיכון גבוה לחלות בקורונה.

גם עובדים מהאוכלוסייה החרדית נפגעו מאוד במשבר. על פי הדוח, קבוצת הגברים החרדים ספגה פגיעה קשה, אך גם נשים חרדיות נפגעו מאוד למרות רמת ההשכלה הגבוהה יותר שלהן, וזאת עקב שיעורים גבוהים של עובדות במשרה חלקית בקרבן. בקרב ערבים, לעומת זאת, שיעורי האבטלה מאז חודש יוני נמוכים יותר מאשר בקרב יהודים לא חרדים - בשל החזרה לפעילות בענף הבנייה עבור גברים ערבים, ורמת ההשכלה הגבוהה והתעסוקה הנרחבת במגזר הציבורי בקרב נשים ערביות.

מבצע חיסונים מוצלח, קטיעת ההדבקות פחות

בתחום הבריאות צוין בדוח כי ישראל הציגה הישגים מרשימים, אך היו גם כמה כישלונות ונותרת השאלה אם הקצאת המשאבים שנוספה למערכת לשם התמודדות עם משבר הקורונה תימשך. מספר הנדבקים לנפש בישראל היה מהגבוהים ב-OECD, כאשר עד ל-9 ביוני 2021 נדבקו כמעט 10% מאוכלוסיית המדינה וישראל הייתה המדינה המפותחת הראשונה שחוותה גל שני של מגפת הקורונה. בספטמבר, בשיאו של הגל הזה, שיעור ההדבקה הכללי לנפש בישראל היה הגבוה במדינות ה-OECD.

עם זאת, שיעורי התמותה מקורונה בישראל היו נמוכים מהצפוי לנוכח רמות ההדבקה הגבוהות. זאת, משום שהאוכלוסייה המבוגרת מהווה אחוז קטן מכלל האוכלוסייה (כ-8% לעומת קרוב ל-13% ב-OECD). בנוסף, מקרי ההדבקה מיולי 2020 ועד סוף השנה התרכזו בעיקר בקבוצת בני 20-55, שהסיכון לתמותה בה קרוב לאפס. אילו תאמו שיעורי ההדבקה את מבנה הגילים של ישראל, התמותה במדינה הייתה גבוהה בכ-30%.

על פי הדוח, כישלונה של ישראל בהגבלת שיעורי ההדבקה השפיע על התמותה. להערכת פרופ' וייס, אם שיעורי ההדבקה היו דומים לשיעורים במדינות כמו איטליה ואנגליה, היו ניצלים כ-600-900 בני אדם (18%-27% מכלל המתים) עד סוף 2020.

באשר למבצע החיסונים צוין בדוח כי הוא היה "מהיר ומוצלח". בחודשיים הראשונים למבצע מעל 90% מבני ה-70 ומעלה וכ-80% מבני 50-70 קיבלו לפחות מנת חיסון אחת. בזכות מבנה הגילים של האוכלוסייה חוסנו רוב המבוגרים, אך יהיה קושי להגיע לחסינות עדר כל עוד הילדים - 35% מהאוכלוסייה - לא יחוסנו.

שיעורי העוני ואי השוויון צפויים לגדול

עוד עולה מהדוח כי שיעורי העוני ואי השוויון צפויים לגדול. בשנת 2020 גדל תקציב הרווחה ב-42%, ומספר מקבלי קצבת אבטלה גדל פי 13. כאשר תקופת הזכאות לדמי אבטלה של מי שאינו עובד בגלל מגפת הקורונה יסתיים צפוי גידול בשיעורי העוני ואי השוויון, לפחות בשנים הקרובות. נזכיר, כי שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע כי החל מיולי יופסקו תשלומי דמי האבטלה הגורפים למובטלים וחל"תניקים מתחת לגיל 45 (בניגוד לתכנית של שר האוצר הקודם להאריך את התשלומים עד סוף השנה לכלל המובטלים מעל גיל 28).

בתחום החינוך עולה מהדוח כי רוב המורות מעידות שההוראה מרחוק השפיעה עליהן לטובה, ופגעה בתלמידים החלשים. תלמידים רבים, בעיקר ערבים, חווים מחסור חמור במשאבים ראויים ללמידה מרחוק.

בשורה התחתונה, בעקבות משבר הקורונה התלמידים החזקים התחזקו, והחלשים נפגעו. "המורות מעידות פה אחד: ההוראה מרחוק מקדמת תלמידים חזקים ופוגעת בתלמידים חלשים, ואף יותר מכך בתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך", צוין בדוח.

שיא שלילי - יחס מספר ילדים לאנשי צוות בגנים

באשר לגיל הרך צוין בדוח כי מעל 11% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים בני 6 או פחות, וישראל שוברת שיאים שליליים ביחס בין מספר הילדים למספר הגננות ולמספר אנשי הצוות בגנים, ומחזיקה בשיא ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך. יותר ממחצית מהילדים מגיל לידה עד שנתיים נמצאים במסגרות חינוך לגיל הרך, 31% מהם בני פחות משנה, לעומת 35% ו-9% בהתאמה במדינות ה-OECD. שיעור בני 3-5 במסגרות עומד בישראל על 99% (לעומת 87% ב-OECD). משך השהות במסגרות בישראל מגיע ל-40 שעות שבועיות ואף יותר, ולכן איכות המסגרות היא בעלת חשיבות מכרעת.

למרות נתונים אלה, ההוצאה הציבורית לילד במערכת החינוך לגיל הרך היא מהנמוכות ב-OECD. היחס בין מספר הילדים למספר אנשי הצוות בגנים גבוה מאוד - כ-5 אנשי צוות ל-29 ילדים בממוצע - יחס נמוך ב-23% מן הממוצע במדינות אחרות.

בנוסף ישראל מחזיקה בשיא נמוך במספר הגננות: 45% מאנשי הצוות בגנים הם סייעות, שרמת השכלתן נמוכה, ורק 34% גננות - השיעור הנמוך ביותר בהשוואה למדינות אחרות.