כלכלת ישראל

הדירוג נשאר ברמה גבוהה של AA מינוס עם תחזית יציבה בשל נתוני המאקרו החזקים של ישראל • עם זאת, S&P חתכה בחדות את תחזית הצמיחה ל-2023 בשל המחלוקת הפנימית סביב החקיקה המשפטית, אי הוודאות הפוליטית וההאטה העולמית

חברת דירוג האשראי S&P תפרסם היום את החלטתה לגבי ישראל • על בסיס אילו קריטריונים מקבלים את ההחלטה, באיזה סעיף ישראל כבר בולטת לרעה, מה ההבדל בהשוואה לשיטה של מודי'ס ומה צופים בשוק? • גלובס עושה סדר

כלכלני הקרן צופים צמיחה של 2.5% בלבד ל־2023, וגם תחזית זו עשויה להתברר כאופטימית • במקביל, כמו גופים נוספים, בקרן המטבע מזהירים מפני השלכות המהפכה המשפטית • וגם באוצר יודעים שהרפורמה האמיתית שצריך לבצע נמצאת בפערי ההשכלה בחברה הישראלית

דוח של כלכלני הקרן מזהיר מפני השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט, וקורא להגיע להסכמות פנימיות בנושא • בנוסף, הם מציינים את נתוני המאקרו החזקים של ישראל, אך טוענים כי ההאטה העולמית ותנאים גאו-פוליטיים עשויים להכביד על הכלכלה הישראלית

לגלובס נודע כי ראש הממשלה שוחח עם אנשי חברת הדירוג בניסיון למנוע פגיעה בתחזית הדירוג של ישראל • ההחלטה, שתתפרסם בשישי הקרוב, מייצרת עניין רב בשוק, כשהמשקיעים תוהים אם S&P תלך בעקבות מודי'ס ותוריד את התחזית

מנתוני התעסוקה בארה"ב עולה כי שיעור האבטלה ירד בחודש אפריל ועמד על 3.4% לעומת צפי של 3.6% • בחודש אפריל נוספו 253 אלף משרות חדשות לעומת 236 אלף משרות בחודש שעבר • בנאום שנשא יו"ר הפד לאחר העלאת הריבית ביום רביעי הוא הדגיש כי הנתונים מעתה והלאה יהיו חשובים יותר מהרגיל ובהתאם להם יוחלט על העלאות נוספות

כשבועיים מאז שסוכנות האשראי מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של ישראל, בשישי הבא תגיע ההחלטה של מקבילתה, S&P • באחרונה הזהירה הסוכנות מפני הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה • בשוק אמנם שומרים על אופטימיות, אך באוצר החלו לדון בהשלכות הצפויות של ההחלטה • החשש: אופק הדירוג ה"יציב" של ישראל עשוי לרדת ל"שלילי"

רשות החדשנות פרסמה הבוקר נייר עמדה חריג, בו היא מונה את ההשלכות של החקיקה המשפטית על ענף ההייטק הישראלי • בין השאר נכתב בנייר העמדה: "ההערכה היא כי בתוך זמן קצר מאוד נגיע למצב בו פתיחה של חברות באמצעות התאגדות בחו"ל תגיע להיקפים של מעל 80%"

חקיקת המהפכה המשפטית בהשהיה אך יכולה לעבור בכל רגע, והיא מלווה בתחזיות על פגיעה קשה בכלכלה • פרופ' דני צידון, מנהל קרן ויולה פינטק: "קח 100 מדדים של אירופה וארה"ב, תשווה למה שקורה בישראל, ולא תמצא עשרה שבהם אנחנו נראים בסדר"

הורדת תחזית הדירוג של ישראל הפכה כר פורה לוויכוחים פוליטיים - וגם לטעויות שקשורות למינוחים המקצועיים של חברת הדירוג • למה תחזית "יציבה" היא דווקא שלילית בהקשר הנוכחי, מי אשם בהורדת התחזית, ומה הכלכלנים של מודי'ס בכלל מבינים במבנה המשטר שלנו? • המשרוקית של גלובס

שיחה עם תהילה ינאי, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת המידע העסקי Coface BDi, שחשופה למידע מפורט על כחצי מיליון עסקים בישראל • על משמעויות הזינוק ברמת הסיכון ועל אי-הוודאות הכלכלית הנובעת מהמהפכה המשפטית • האזינו 

המשק הישראלי הוא קטן ופתוח, שמבוסס על קשרים הדוקים עם מדינות העולם • לסנקציות עליו עלולות להיות השלכות הרסניות

לאחר שהגענו למקום הרביעי במדד האושר, המהלכים האחרונים יפגעו בכך • זאת לא תחושת בטן - המחקר מלמד על קשר חיובי וחזק בין דמוקרטיה לאושר

הממשלה שהתגלתה כלא צפויה, ומולה כוח הבלימה הניכר של המחאה ונתונים כלכליים חזקים: מה למדנו מהתדריך של מודי'ס בעקבות הורדת התחזית • וגם: ישראל נהנית מדירוג גבוה ע"י S&P. האם כעת היא צריכה לחשוש?

בוובינר שערכה מודי'ס הסבירה סגנית נשיא בחברה כי הסיבה העיקרית להורדת תחזית הדירוג של ישראל היא "השינויים במערכת המשפטית שמתכננת הממשלה, שהורידו את היכולת לצפות את מהלכיה" • עוד הוסבר כי "המחאות חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית שנוגעות ליותר מאשר הרפורמה המשפטית עצמה"

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עמד בציפיות המוקדמות והצביע על ירידה בקצב האינפלציה ל־5% • אלא כשבוחנים את רכיבי המדד לעומק, מגלים כי ליבת האינפלציה - זו שקשה יותר להיאבק בה - ממשיכה לזנק