לפני ההחלטה הקודמת של סוכנות דירוג האשראי S&P, הממשלה עדיין נהנתה מעודפים תקציביים, תחזית הצמיחה הייתה אופטימית, האינפלציה הייתה נמוכה ביחס לעולם, ואיש לא חזה את החקיקה להחלשת מערכת המשפט • למרות כל התמורות שחלו מאז, דירוג האשראי של ישראל והאופק שלו נותרו ללא שינוי • מה עמד מאחורי ההחלטה?
הדירוג נשאר ברמה גבוהה של AA מינוס עם תחזית יציבה בשל נתוני המאקרו החזקים של ישראל • עם זאת, S&P חתכה בחדות את תחזית הצמיחה ל-2023 בשל המחלוקת הפנימית סביב החקיקה המשפטית, אי הוודאות הפוליטית וההאטה העולמית
חברת דירוג האשראי S&P תפרסם היום את החלטתה לגבי ישראל • על בסיס אילו קריטריונים מקבלים את ההחלטה, באיזה סעיף ישראל כבר בולטת לרעה, מה ההבדל בהשוואה לשיטה של מודי'ס ומה צופים בשוק? • גלובס עושה סדר
דוח של כלכלני הקרן מזהיר מפני השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט, וקורא להגיע להסכמות פנימיות בנושא • בנוסף, הם מציינים את נתוני המאקרו החזקים של ישראל, אך טוענים כי ההאטה העולמית ותנאים גאו-פוליטיים עשויים להכביד על הכלכלה הישראלית
השכר הממוצע במרץ 2023 עמד על 13,658 שקל לחודש - עלייה של 7.9% ביחס לאשתקד, שנובעת כנראה מהמענק שקיבלו עובדי המגזר הציבורי • נתוני חודש פברואר מצביעים על שכר ממוצע של 12,454 שקל בלבד - עלייה של 3.9% לעומת פברואר 2022, שהם מתחת לאינפלציה
כשבועיים מאז שסוכנות האשראי מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של ישראל, בשישי הבא תגיע ההחלטה של מקבילתה, S&P • באחרונה הזהירה הסוכנות מפני הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה • בשוק אמנם שומרים על אופטימיות, אך באוצר החלו לדון בהשלכות הצפויות של ההחלטה • החשש: אופק הדירוג ה"יציב" של ישראל עשוי לרדת ל"שלילי"
עפ"י דוח הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות ירד בחודש מרץ לכ-130.9 אלף • מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה ירד ב-3%, בכך ממשיכה מגמת ירידה של שנה • ולמרות הירידות בשנה האחרונה, כ-10% מכוח העבודה בישראל מועסק בענף ההייטק
הממשלה שהתגלתה כלא צפויה, ומולה כוח הבלימה הניכר של המחאה ונתונים כלכליים חזקים: מה למדנו מהתדריך של מודי'ס בעקבות הורדת התחזית • וגם: ישראל נהנית מדירוג גבוה ע"י S&P. האם כעת היא צריכה לחשוש?
בוובינר שערכה מודי'ס הסבירה סגנית נשיא בחברה כי הסיבה העיקרית להורדת תחזית הדירוג של ישראל היא "השינויים במערכת המשפטית שמתכננת הממשלה, שהורידו את היכולת לצפות את מהלכיה" • עוד הוסבר כי "המחאות חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית שנוגעות ליותר מאשר הרפורמה המשפטית עצמה"
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עמד בציפיות המוקדמות והצביע על ירידה בקצב האינפלציה ל־5% • אלא כשבוחנים את רכיבי המדד לעומק, מגלים כי ליבת האינפלציה - זו שקשה יותר להיאבק בה - ממשיכה לזנק
בתגובתם, ראש הממשלה ושר האוצר חזרו על עמדתם שהרפורמה המשפטית לא תפגע בכלכלה או בדמוקרטיה: "מטבען, מחלוקות פוליטיות עזות מובילות למחאה ויכולות לייצר חוסר ודאות זמני"
מהו דירוג אשראי, מה חברת הדירוג יודעת על ישראל, ומה בדיוק נאמר על החקיקה המשפטית • גלובס עושה סדר בשאלות החשובות שעל הפרק בעקבות ההודעה שמסעירה את ישראל
מודי'ס הורידה בסופ"ש את תחזית דירוג האשראי של ישראל, וביקרה את האופן בו קידמה הקואליציה שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט • המשמעות: חקיקה ללא הסכמה רחבה תהפוך את איום הורדת הדירוג עצמו למוחשי מתמיד
ההחלטה של חברת דירוג האשראי הייתה מדודה באופן יחסי לאפשרויות האחרות שעל הפרק • עם זאת, הביקורת החריפה על הרפורמה המשפטית ואופן קידומה מדאיגה ומותירה פתח לצעדים קיצוניים יותר בעתיד הקרוב • הכדור עובר לראש הממשלה ושר האוצר
חברת דירוג האשראי הותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי ברמה של a1, אך הורידה את התחזית מ"חיובית" ל"יציבה" • את השינוי בתחזית תולה מודי'ס בחקיקה המשפטית: "האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת-היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוזק של מוסדותיה"
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב-0.4% - בהתאם לתחזיות • מחירי הדירות בין ינואר לפברואר ירדו ב-0.2% לעומת דצמבר-ינואר
אינפלציה ישראלאמיר ירוןבנק ישראלהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המומלצותכלכלת ישראלמאקרו ארה"במדד המחירים לצרכןמשרד האוצרריבית בנק ישראל