פוליטיקה

מנהיגי הימין חובטים בהסתדרות, אך בוחריו זקוקים לארגון העובדים • הפער בין המילים למעשים עצום

משפט נתניהו הוא שיאו של תהליך ארוך בו מבקשות רשויות החוק לסרס את הפוליטיקה, לשעבד אותה ולהכפיף אותה לכללים משפטיים • אלא שנתניהו, המבקש לחפות על פגמים שנפלו בהתנהלותו האישית, מבקש לצבוע את המאבק הצודק הזה בצבעי ימין ושמאל • הטעות הזו טרגית

סין או ארה"ב ומערב אירופה? • לראשונה זה 70 שנה ישראל נקראת לבחור לעצמה מקום במערכת הבינלאומית • האם היא רוצה להוסיף ולהיות שייכת לעולם החופשי, או שיתרונות כלכליים יפתו אותה לעבור אל הצד השני?

ח"כ יזהר שי רצה להקים משרד הייטק, אך ההסכמים הקואליציוניים כפו פיזור סמכויות על פני כמה משרדים • אם היום מדיניות ההייטק והחדשנות נטולה יחסית השפעה פוליטית, הדבר עלול להשתנות

מרקסיסטים, מלאים או חלקיים, חושבים כי כעת הגיע המשבר הסופני של הקפיטליזם, שהובטח להם עוד ב-1848 • אולי, אבל אפילו טרוצקי לא היה מאמין

לבג"ץ יש סמכות מלאה לדון בסוגיות הנוגעות לממשלה שבדרך • שופט אינו הופך לשחקן פוליטי כאשר הוא בוחן את חוקיות הפעולה הפוליטית, בדיוק כשם ששופט אינו הופך לרופא כאשר הוא דן בתביעה לרשלנות רפואית

הצהירו: "הדה-לגיטימציה נגד הח"כים של המפלגה הערבית היחידה משמעותה הדרה בפועל של 20% מהאזרחים. אם ליצמן יכול להיות שר הבריאות, גם טיבי יכול" • ברוניצקי: "ישראל מפספסת בגדול את הפוטנציאל של החברה הערבית"

הצבעה בבחירות מהווה לא רק תמיכה במועמד מסוים, אלא גם פעולה טקסית המחזקת את המסורת הדמוקרטית עצמה • כשאזרחים רבים מצביעים הם מקדמים באופן קולקטיבי את האמון שלהם במערכת הדמוקרטית כולה

אין ספק שאידיאולוגיה היא דבר חשוב, אך אם ברצוננו לשנות את המציאות, עלינו להימנע ככל האפשר מהתבצרות טובי המוחות שלנו כאינטלקטואלים אליטיסטים או "טהרנים" • עלינו להיות מציאותיים לפעול ולהתפשר כדי להתגבר על תכתיבי המציאות

סקר "גלובס" ומכון שילוב מגלה: האמירה שרק מצביעי ימין מעדיפים שלא לגלות עבור מי הם מצביעים היא במקרה הטוב מיתוס • לפי הממצאים, הישראלים מרגישים הכי בנוח לגלות למשפחה למי הם עומדים להצביע, והרבה פחות לחברים ולקולגות בעבודה

אנחנו מאמינים יותר ליו"ר ועד הבית שלנו מאשר לראש העיר, ולראש העיר יותר מלחבר הכנסת ברשימה הארצית • כלל האצבע הינו ברור: ככל שהדרג הפוליטי הנבחר קרוב אלינו יותר, כך קל לנו יותר לא רק לשטוח בפניו את הבעיות שלנו, אלא גם לעקוב אחר טיב פועלו

שלוש מערכות בחירות רצופות בתוך שנה עשו את שלהן והציבור כבר יודע מה הוא חושב על הנושאים שעל הפרק • רק מצביעים מעטים, כפי שנראה, שוקלים לעבור בין הגושים וגם כשהם כבר עוברים - הם מקזזים אלה את אלה משני כיווני המפה הפוליטי

גאולה אבן, ליהיא לפיד, גילת בנט ומיכל פרץ מוכיחות ששרה נתניהו מזמן כבר לא לבד • איך הפכו נשות הח"כים והשרים לאחד הגורמים הכי משמעותיים בשדה הפוליטי, ואת מי זה משרת?

לבקש מבכירי מערכת הביטחון לנקוט עמדה בעד או נגד החלטות הממשלה, זו הדרך הבטוחה לדרדר את הצבא לתהום הפוליטיקה

רק מהלכים שיסתנכרנו עם עולמם הרגשי של המצביעים יגרמו להם לצאת מהבית ולממש את זכותם הדמוקרטית

הצוללת |

איך הגענו לשלוש מערכות בחירות בשנה סביב הנושא כן ביבי־לא ביבי, מה רואים כשמשווים בין בן גוריון ללפיד, מה הקשר בין ישראל לאיטליה, ולמה לאיילת שקד ולסתיו שפיר אין סיכוי להוביל? • פרופ' גדעון רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית מסביר: הכול אישי • האזינו לראיון המלא בפודקאסט "הצוללת"