קרנות כספיות

מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית לפני כשנה, יצאו מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבית 185 מיליארד שקל, וההשקעות בקרנות הכספיות גדלו • בינואר־פברואר המגזר העסקי משך מהפיקדונות עשרות מיליארדי שקלים, ככל הנראה בעקבות הפיחות בהשקעות בהייטק

הציבור נוהר אל הקרנות הכספיות, נכס השקעה בסיכון נמוך שמשתלם מאוד בסביבת ריבית גבוהה - כל עוד יוצאים ממנו לפני שהיא מתחילה לרדת • כלכלני הבנק מזהירים כי "השווקים חמדנים מדי ולא מספיק מפחדים ממיתון"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • בחודשיים הראשונים של השנה נרשם גידול של יותר מ-80% במשיכות מהקרנות לעומת התקופה המקבילה ב-2022 • לצד זאת, ישנה עצירה כמעט מוחלטת של הפקדות של כסף פנוי למוצרי החיסכון • ולאן הולך הכסף? למזומן, לפיקדונות בבנקים, למוצרים המתמקדים בחו"ל או כדי להחזיר הלוואות

נכסי התעשייה הפסיבית עומדים על 154 מיליארד שקל בעוד שבתעשייה האקטיבית (ללא הקרנות הכספיות) מנוהלים כיום 152 מיליארד שקל • לכך הובילו שינויים בטעמי הציבור והעדפה גוברת של יועצי ההשקעות לקרנות פסיביות • נכסי הקרנות האקטיביות ברמה של סוף 2013

רק לפני שנה היוו הקרנות הכספיות רכיב זניח מתעשיית הקרנות הישראלית, אך עליית הריבית והתנודתיות בשווקים הגדילו את חלקן ליותר מ-16% • המפסידות הגדולות - קרנות נאמנות המשקיעות בשוק המניות המקומי, שאיבדו כ-13 מיליארד שקל בשנה

קרנות הנאמנות הכספיות ממשיכות לאתגר את הפיקדונות הבנקאיים, כשבשבועות האחרונים גילה הציבור מחדש את הקרנות הדולריות, שחלקן אף מציגות תשואה שנתית של כ־10% • מי שישקיע בקרנות אלו ייהנה ממיסוי ריאלי בלבד, אך גם עלול להיפגע כאשר הריבית תרד

בזמן שהדולר ממשיך להתחזק מחפש הציבור אחר אפיקי השקעה שיגנו על כספו - מקרנות סל, העוקבות אחר מדדים מובילים בעולם, דרך פיקדון דולרי וקרנות כספיות, עם ריבית קבועה, ועד מניות הנסחרות בוול סטריט • וגם: לאילו מסלולים מוטי-חו"ל ניתן לנייד את הפנסיה

אין צורך בסיכון ובטרחה שבמציאת אפיקים חדשים לכסף, בתקופה שבה השקעות בטוחות כמו קרנות כספיות או אג"ח ממשלתיות הן כל כך אטרקטיביות • הטענה הזו מתחזקת כשמסתכלים על התשואה העודפת הזעומה שניתן להשיג מהסיכון שבהשקעה במניות או באג"ח זבל

הריבית הגבוהה ממשיכה לתת רוח גבית לקרנות הנאמנות הכספיות, והן גייסו בינואר 5 מיליארד שקל, שזרמו בעיקר לגופים המציעים דמי ניהול נמוכים • לעומתם נרשמו פדיונות גדולים בקרנות של אנליסט ופסגות, שהעלו משמעותית את דמי הניהול

משקיעים שרוצים להשקיע בפיזור במדדים או בסקטורים צריכים להכיר את קרנות הסל והקרנות המחקות, שמנהלות בישראל מעל 150 מיליארד שקל ומהוות כמעט מחצית מתעשיית קרנות הנאמנות • מהם ההבדלים בין המוצרים, מדוע ישראל שונה מהעולם ומי הקרנות המצטיינות ב–2022? • וגם: מאיזו קרן פסיבית כדאי להיזהר

נמשך הרעב של המשקיעים לתשואות, ועכשיו הם גם רוצים נזילות: בתוך ארבעה שבועות זרמו לקרנות הכספיות ברחבי העולם 135 מיליארד דולר - הסכום הכי גבוה זה כשנתיים וחצי • הרדיפה הזו אחר מזומנים מסמנת גם זהירות וספק בנוגע להמשך העליות בשוק שפתחו את 2023

הקרנות הכספיות הפכו ללהיט בעקבות עליית הריבית וגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנה החולפת • כעת מנצלים מנהליהן של עשרות קרנות את המומנטום לייקור דמי הניהול באופן שיגדיל את הכנסותיהם בכ-100 מיליון שקל • זאת לאחר שנה חלשה שבה איבדה תעשיית הקרנות המקומית כ-30 מיליארד שקל

על מה כדאי להסתכל לפני שממהרים להעביר את הכסף מהתיק בבנק לניהול בבית השקעות, מה היתרון הגדול של הקרנות הכספיות, והאם ניתן לקזז הפסדים בבורסה עם רווחים בנדל"ן? • המלצות של מומחי מס לסיכום שנה סוערת בשווקים

הקרנות הכספיות גייסו גם במהלך נובמבר יותר מ-6 מיליארד שקל, וחלקן מתוך סך הנכסים המנוהלים בתעשייה קפץ מ-4% בתחילת השנה ל-11.5% • מור: "בסביבת הריבית הנוכחית, שסביר שתימשך גם ב-2023, רבים יעדיפו להישאר בקרנות הללו ולקבל תשואה כלשהי בסיכון נמוך"

ברייזאפ, אפליקציה לניהול כספי, יצאו לחפש פיקדונות אטרקטיביים - אך למרות שהצליחו לקבץ 680 מיליון שקל, אף גוף פיננסי לא הגיש הצעה ראויה • מנהלי החברה החלו לפנות לגופים המוסדיים, שם מצאו מענה כפול

הציבור חזר להזרים כספים לקרנות הנאמנות המנוהלות, אם כי הכספיות הן עדיין אפיק הקרנות המועדף • גייסו 5.5 מיליארד שקל בחודש אוקטובר