כששואלים את ד"ר פיליפ פרוסט אם ירצה אי פעם להקים שוב אופרציה מאפס, סטארט אפ חדש אותו ינהל ויביא להצלחה, הוא עונה שלא. הוא כבר עשה את זה לא מעט פעמים, ועכשיו הוא מפנה את הבמה לאחרים. ובכל זאת, ייתכן שבעוד מספר רבעונים או שנים תוכלו לשמוע על סטארט אפ חדש של פרוסט בתחום המכשור הרפואי. מסתבר, שלפרוסט הסתובבו לא מעט רעיונות בראש במהלך שנות הקריירה הארוכות שלו, והוא החליט "לתת" לפחות אחד מהרעיונות הללו לפרגרין, קרן ההון סיכון שבה השקיע בחודש שעבר. בקרן כבר מארגנים בימים אלה צוות של מהנדסים ורופאים, כדי להתחיל להריץ את הרעיון ולהפוך אותו לחברה בעלת פוטנציאל מסחרי.
וזה בדיוק הכיוון של פרגרין. כך מתחילות אצלה החברות. "שיטת העבודה אצלנו היא שונה", אומר איל ליפשיץ, שותף מנהל בקרן. "פעם ברבעון בערך, אנחנו נוסעים לחברות המכשור הרפואי הגדולות כמו בוסטון סיינטיפיק, ג'ונסון אנד ג'ונסון וגאידנט, ובודקים איתן מהם הצרכים שלהן. לפי זה אנחנו מאתרים טכנולוגיות שאנחנו יודעים מן ההתחלה כי לפחות על הנייר יש בהן צורך אמיתי. אנחנו מפתחים את הרעיון, רושמים עליו פטנט ומגיעים לחברות הגדולות הללו לסיבוב נוסף, עד שמשפרים את הרעיון כך שיתאים להן בדיוק".
- אתם מחפשים גם את ההשקעה של בוסטון, J&J ואחרות בחברות שלכם, או רק להתאים להן טכנולוגיה?
ליפשיץ: "לא בהכרח, אם כי זה כבר קרה. אנחנו רוצים להסתכל קדימה ולדעת שבעוד שנה וחצי או שנתיים המוצר יתאים להן. בזכות הבדיקות הללו שאנחנו עושים, כבר בתחילת ההקמה של החברה והעבודה הצמודה עם החברות הגדולות, ההתקדמות שלנו היא מהירה יחסית. אצלנו יכולה חברה להגיע למצב שאחרי שנתיים היא מבצעת ניסויים קליניים בבני אדם באירופה, ולא הוציאה יותר מ-2 מיליון דולר עד היום. אני חושב שאחד הדברים שמאוד מצאו חן בעיני ד"ר פרוסט, הוא הפיתוח העסקי החזק שאנחנו עושים ואיפיון המוצרים. גם בהמשך נביא חברות מעניינות, גם כדי שיהיה לפרוסט מעניין".
כיצד בכלל הגיע פרוסט להשקעה בפרגרין? מסתבר שהוא לא בדיוק זוכר מי עשה את השידוך. הוא שואל את ליפשיץ מי באמת עשה ביניהם את הקשר, וגם כשהוא מקבל תשובה לא ניכר על פניו שהוא ירד לסוף דעתו. ככל הנראה, מכר משותף אמר לו שכדאי לו להסתכל עליהם והחבר'ה של פרגרין כבר יצרו את הקשר. מאז הם דאגו שבביקורים שלו בארץ לא יהיה לו רגע דל. את פרוסט פגשנו במשרדי פרגרין באור יהודה, אחרי יום מפרך של פגישות עם מספר רב של חברות פורטפוליו של הקרן. אחרינו, בהמשך היום - לפחות לפי הלו"ז - עוד נכונו לו לא מעט כאלה.
"אני לא מתכוון לחפש השקעות עתידיות בפרגרין באופן אישי כשותף מנהל", מסביר פרוסט, "אני סומך על המנהלים של פרגרין שימצאו את הדברים הנכונים. יחד, ניקח את החברות המבטיחות הללו ונעזור להן לקרות. נעזור להן לקדם את המוצרים הטובים שלהן וגם להפוך לחברות ציבוריות בארה"ב. יש לי ניסיון טוב בלקחת חברות להנפקה ראשונית בנאסד"ק ולגייס עבורן הון. יש לי גם קשר לבתי השקעות (ראו מסגרת נפרדת), ואני אשמח לתרום מהניסיון שלי לחברות האלה".
פרוסט מדבר לא רק על הנפקות ראשוניות כאופציה לחברות הללו, אלא גם על מיזוג עם שלדים בורסאיים, ואפילו לו יש לפחות אחד כזה. "אני יודע שחלק מן החברות של פרגרין הן בשלבים ראשוניים, ולא תמיד חושבים עליהן באופן קלאסי לכיוון ציבורי, אבל אני בא לשנות מודלים. אני מבקש לטעון שאם יש מספיק בטחון בחברה, במנהלים שלה ובבעלי המניות שלה, אין שום רע בלהפוך אותה לציבורית בשלב מוקדם מאשר בשלב מאוחר יותר. יש לפרגרין לא מעט חברות שמוכנות ללכת בשלבים האלה כבר עכשיו, וזה עדיף מאשר לבצע סבבי גיוס פרטיים בהמשך הדרך. אם נעשה את זה בצורה מוצלחת - ניצור כאן מודל חדש. לדעתי, כבר עכשיו פרגרין יוצרת מודל חדש בתחום ההון סיכון".
- יש לא מעט חברות ישראליות שהתמזגו עם שלדים ציבוריים בתחום של ביוטק ומכשור רפואי, הגיעו לנאסד"ק בדלת האחורית והותירו בפרונט משקיעים רבים מצולקים ומניות בפחות מדולר.
"אני לא מכיר את המקרים האלה, לא שמעתי עליהם, אבל אני חוזר על הדבר החשוב באמת: צריך הרבה בטחון באנשים. כשאנחנו נעשה את זה, זה יהיה בגלל שאנחנו מהמרים חזק על היכולת של החברות הללו להצליח. הכל חוזר לאנשים, והצוות שאני עובד איתו לא מורכב מפיננסיירים שרוצים לעשות רווח מהיר. זה הרי יהיה אסון לבעלי המניות אם הם יעשו כך. הם יהיו מעורבים בניהול".
ברור, אם כך, איפה פרוסט משתלב במודל של פרגרין. "פרוסט הוא גורו בעניינים האלה", אומר ליפשיץ בהערצה גלויה. "הוא יודע המון על התחומים האלה והשם שלו חזק. החברות אצלנו יגיעו בהמשך הדרך לצומת שבו נצטרך להחליט האם למכור אותן או להנפיק אותן, ופרוסט אמור לעזור לנו שם". אפשר להניח שהכניסה של פרוסט לפרגרין תסייע לקרן להמשיך עם הגיוס שלה, ובטוח שהיא מעוררת אצל מנהליה תקוות.
פרגרין משקיעה כשני שלישים מהכסף בתחום של מכשור רפואי, עם נגיעות קלות בפארמה, אופטומולוגיה ואורטופדיה, והשליש האחר איננו בתחום הרפואי. בבעלותה של הקרן גם חממת אינסנטיב שבאריאל. ליפשיץ, שמשמש כמנכ"ל הקרן פרט להיותו שותף מנהל, הוא גם דירקטור בגיוון אימג'ינג 
מאז 2003. הוא היה שותף לייסודן של מספר חברות בעבר ובהן PharmaSys שנרכשה על ידי אלאן; VisionCare; BioControl; ו-ECR שנרכשה על ידי AVX. בועז ליפשיץ, מנהל שותף נוסף, אף הוא היה שותף לייסוד ויז'ן-קר וביו-קונטרול והיה מעורב גם ב-ClearForest. גיל ויל, המנהל השותף השלישי, היה טרם היותו מלווה סטארט אפים בראשית דרכם, שותף במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.
מיהן החברות שנחשבות בשוק למבטיחות ביותר בפרגרין? בחרנו להציג בפניכם ארבע: הראשונה היא B-Balloon, שמפתחת מערכת הובלה ובלון המאפשרים להכניס סטנטים גם לצמתי עורקים; השנייה היא NeuroSonix, שהוקמה ב-2002 ומפתחת טכנולוגיה שאמורה למנוע תסחיפים למוח הנוצרים במהלך ניתוחי לב פתוחים וצינתורים. זאת, תוך התערבות פולשנית מינימלית, שכן המערכת מבוססת אולטרה סאונד; השלישית היא NeoVasc, שמפתחת התקן דמוי סטנט שאמור לשפר את תפקוד הלב ולהקל על חולים, על ידי אספקת דם רווי חמצן לשריר הלב; והרביעית היא Cellvine שפיתחה מוצרים לשיפור קליטת סלולר במקומות סגורים, תוך אפשרות לוויסות הקרינה. החברה גייסה באחרונה 4 מיליון דולר לפי שווי של 11 מיליון דולר לפני הכסף, והיא אמורה למכור השנה ב-5-7 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
