לאתרי הפורטל הפיננסי: [לאתר קרנות] [לאתר אפיקים סולידיים] [לאתר חוזים עתידיים] [לאתר תעודות סל]
בלהט הניסיונות להסביר את הגורמים לחולשה הפוקדת את השווקים הפיננסיים בישראל, הגדיל לעשות היום אחד מפעילי השוק כשטען כי המתרחש כיום בבורסה בתל אביב מזכיר לו את מפולת 1993.
פרט לאי הדיוק ההיסטורי של אותו פעיל, שכן המפולת הקשה בבורסה פרצה בפברואר 94', נראה לי כי הסצנריו הנוכחי בשוק המניות אינו דומה כלל למה שקרה בבורסה קודם מפולת 94'.
ראשית אציין, כי בתחילת שנות ה-90 המשק הישראלי ושוק ההון המקומי כמעט שלא היו חשופים לאירועים כלכליים ופיננסיים בעולם. תהליך הגלובליזציה של המשק הישראלי ואחריו הליברליזציה שהונהגה בשוק המט"ח, החלו באמצע שנות ה-90.
מפולת 1994 הייתה תהליך "כחול לבן" שקרה במנותק לחלוטין מהמגמות ששררו אז בעולם. זאת בשונה ממה שקורה היום כאשר הרפיון, העצבנות והירידות החדות - מרביתם יובאו מחו"ל. ב-1994 לא הייתה כלל מעורבות של גופי השקעות מחו"ל במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון המקומי בפרט. כיום פרופיל הפעילות של הזרים גבוה ביותר, ונראה שמכירותיהם ומשיכות המט"ח מצידם בימים האחרונים היוו "טריגר" לירידות הנוכחיות.
ב-1993, שנת החגיגה שהסתיימה במפולת, הסביבה הכלכלית הייתה רופפת לחלוטין. חלק מהפרמטרים שפורסמו אז שיקפו אחיזת עיניים. אפרט כמה:
* הריבית המוניטרית - בחודשים האחרונים של 1993 שררה במשק ריבית ריאלית שלילית שנבעה מטעות שעשה בנק ישראל באמצע השנה כאשר הפחית את הריבית מ-12% ל-9.5%. כשהתברר לו כי האינפלציה מתנהגת בחודשים שלאחר מכן בקצב שנתי של 12%-15%, שינה הבנק המרכזי את המגמה והחל להעלות את הריבית מחדש, אך זה היה מאוחר. מימון החגיגה הבורסאית באותה תקופה באשראי בריבית ריאלית שלילית, יצק שמן על מדורת השווקים והיה הגורם המרכזי שהביא למפולת.
* רווחיות החברות - מרבית החברות הבורסאיות דיווחו ב-93' על רווחיות נאה שהאנליסטים מיהרו לייחס לה מכפיל ראוי, והתוצאה - שווי אטרקטיבי והמלצת קנייה. ברם, מי שטרח לנבור בדיווחים הפיננסיים גילה חיש מהר כי תזרימי הפעילות היו שליליים והרווחיות לא נבעה מפעילות עסקית, אלא מרווחי הון חד-פעמיים. אך למי זה היה אכפת באותם ימים עליזים?
כיום, רווחיותן של מרבית החברות בת"א 100 היא רווחיות אמיתית הנשענת על תזרימי מזומנים חיוביים ואיתנים. כל אנליסט מתחיל יודע לנטרל את הרווחים הלא תפעוליים ולנסח את המלצתו במשנה אחריות מקצועית. נכון ששערי הריבית לזמן ארוך הקובעים את שווי החברות עלו באחרונה במידה מסוימת, אך בוודאי שאין לדבר כיום על שערי בורסה בועתיים.
* מעורבות הציבור הרחב - בחודשי הגאות ב-93' קהל המשקיעים היה מעורב ישירות בשוק המניות. היקף קרנות הנאמנות המנייתיות היה גדול ביותר. הבנקים מימנו באשראי רכישות של קרנות מנייתיות כתחליף לתוכניות חיסכון שכוח המשיכה שלהן ירד מאוד.
כיום, פרופיל מעורבות המשקיעים הפרטיים בשוק - קטן. עיקר מעורבותו של הציבור עקיפה ומתבטאת באחזקות של קופות גמל, קרנות פנסיה ותוכניות ביטוח חיים. המוסדיים המקומיים מחזיקים רכיב מניות לא קטן, כ-25%-35% בממוצע. אולם, רק שני שלישים ממנו הם מניות מקומיות והשאר השקעות בשוקי מניות ברחבי העולם.
* הסביבה הכלכלית המוצקה והאיתנות הפיננסית הגבוהה השוררות כיום הן כרטיס ביקור מכובד למשק הישראלי. המשק שלנו מאופיין כיום בשיעורי אינפלציה מהנמוכים בעולם המערבי, בריביות קצרה וארוכה נמוכות יחסית, בקצב צמיחה נאה של 5% בממוצע, בתקציב מדינה המבוצע תוך אחריות רבה ומצוי כרגע בעודף הכנסות מראשית השנה. שיעור האבטלה במשק ירד ל-7.6% תוך גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. רזרבות המט"ח עברו את ה-30 מיליארד דולר, החוב הממשלתי מצוי בירידה רצופה ומשקלו ביחס לתוצר טוב יותר ממדינות רבות באירופה.
מיותר לציין כי בשנת 93' העליזה, רק שיעור הצמיחה ורמת הצריכה הפרטית והציבורית שנבעו מהעלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, היו גבוהים במידת מה בהשוואה להיום. כל שאר האינדיקטורים היו בעייתיים ושיקפו כלכלה חסרת כיוון עם גוון פופוליסטי מובהק.
מה צפוי בהמשך?
ייאמר מיד, רמת החשיפה הגבוהה של שוקי ההון המקומיים למתרחש בעולם, יוצרת אצלנו תלות בהתפתחויות הצפויות בארה"ב ובאירופה. לכן חשוב לנסות להעריך את מידת השפעתו של משבר הדיור בארה"ב על שוקי המימון בעולם. נקודת המפתח היא באיזו מידה העצבנות והירידות בשווקים הפיננסיים במערב יתרחבו לתחומים ריאליים. בן ברננקי, הנגיד האמריקני, קשוב מאוד למתרחש במשק, ואם הוא יעריך כי הרפיון בנדל"ן למגורים ובשוק המשכנתאות צפוי לפגוע קשה בצמיחה, הוא לא יהסס להקדים את הפחתות הריבית.
רווחיות החברות האמריקניות הגדולות כיום אינה תלויה כבעבר במצב המאקרו-כלכלי בארה"ב. מרבית החברות שם הפכו לרב-לאומיות גם בהתפלגות המכירות וגם בצד העלויות. מכפילי החברות במדד ה-500 S&P אינם גבוהים ובוודאי שאינם מצדיקים מפולת, ואצלנו ניתן לצפות מפעילי השוק - מוסדיים, מנהלי תיקים ופרטיים כאחד - לפעול בשיקול דעת ובקור רוח תוך הבנה כי המסגרת בה פועלים הבורסה, שוק המט"ח והאוצר היא מסגרת איתנה ומוצקה.
הכותב מכהן כיועץ בנושאי שוק ההון, כיו"ר ועדות השקעה וכדירקטור בגופים פיננסיים ואחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.