שלוש חברות פרטיות בקבוצת חפציבה ומרדכי יונה הגישו היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה במעמד צד אחד להקפאת הליכים נגדן ונגד החברה הציבורית חפציבה דיור ואחזקות. המבקשות הן חפציבה שיכון ופיתוח, חפציבה בנייה פיתוח והשקעות וא.ב. עומר נדל"ן (חברה-בת בבעלות מלאה של חפציבה בנייה).
השופט דוד חשין יקיים היום ב-17:30 דיון בכל הבקשות הנוגעות לפרשת חפציבה.
בעלי השליטה בחברות הם בני משפחת יונה: מרדכי יונה, אשתו חפציבה ובנם, בועז יונה. בית המשפט אף מתבקש למנות את רו"ח חיים קמיל ממשרד ד"ר שלמה נס ושות' כנאמן שימשיך לנהל את החברות בתקופת ההקפאה ובמקביל יגבש תוכנית הבראה והסדר נושים. הקפאת ההליכים הזמנית מתבקשת עד לדיון במעמד הצדדים.
בבקשה נטען כי היקף חובות הקבוצה (כולל חפציבה דיור) הוא כ-1.6 מיליארד שקל, מהם 818 מיליון שקל לבנקים (בגין אשראי וערבויות), כ-500 מיליון שקל לנושים בלתי מובטחים (ספקים), 312 מיליון שקל לבעלי עניין, וכ-10.6 מיליון שקל חובות בדין קדימה (2.5 מיליון לעובדים, כ-2 מיליון לביטוח לאומי וסכום דומה לרשויות המס).
באשר לנכסים שבידי החברה נאמר, שבנוסף לזכויות ביתרות העודפים מהפרויקטים השונים, ככל שיהיו, מחזיקות החברות בזכות לקבל כספים בסך 204 מיליון שקל וכן במלאי של כ-1,020 יחידות דיור בשלבי ביצוע שונים, שלא ניתן להעריך את ערכן בשלב זה.
בבקשה נאמר, כי החברות "נוהלו במאוחד ובמקובץ, כמכלול עסקי משותף, מתוך מטה ארגוני אחד, המנהל את כספיו במאוחד במערכת של מסלקה אחת, מתוך ראיית טובת כלל הקבוצה ולאו דווקא כל חברה וחברה בנפרד. כספים, נכסים והתחייבויות הועברו מחברה אחת לרעותה, בהתאם לצרכים העסקיים הנקודתיים של כל חברה וכל פרויקט, באופן שקשה למפות במדויק את הנכסים וההתחייבויות של כל חברה, וככל הנראה בלתי אפשרי לבצע הפרדה עסקית דיכוטומית בין החברות".
לכן, נאמר, למצב חברה אחת יש השפעה קריטית ובלתי נמנעת על האחרות. ככל הנראה, "ישנם יחסי חייב ונושה בין החברות וכן ערבויות הדדיות לחובות צדדים שלישיים".
מרדכי יונה טוען, שהוא נושה בסכומים משמעותיים ביותר גם בחפציבה דיור ואחזקות. בבקשה נטען ל"שיתוק ניהולי" ו"מבוי סתום" בחפציבה דיור, שאינם מאפשרים לקבל בה החלטות, ולכן היא אינה בין מבקשות ההקפאה. השיתוק הניהולי, נטען, נובע ממצב משפטי מיוחד ומעורפל, שנוצר בעקבות 'עסקאות אלקטרה'.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אמיר ברטוב ושירלי יפרח-אזור ממשרד ד"ר ליפא מאיר (שילוו את הנאמן המוצע בהליכים המשפטיים) ועו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס, נאמר שסך ההתחייבויות הכוללות של החברות לבנקים עומד על כ-819 מיליון שקל, כולל התחייבויות בגין ליווי ספציפי של פרויקטים וחשיפה בגין ערבויות, לרבות ערבויות מכר, למעט ערבויות בבנק אדנים ובדיסקונט למשכנתאות. הוא אף אינו כולל התחייבויות של החברות הבנות של חפציבה דיור ואחזקות למערכת הבנקאית.
בנימוקי הבקשה נאמר, שרק הקפאת הליכים תעצור את כדור השלג שהחל להתגלגל. "כל עצירה או האטה באיזה מהפרויקטים תחריף ותעצים בהכרח את המצוקה התזרימית בה שרויות החברות בתקופה האחרונה ותיצור קשיים עצומים בהתנהלותן של החברות, לרבות מול הנושים המובטחים, ספקים ורוכשי היחידות בפרויקטים".
החברות מבקשות דחייה של 30 יום בהגשת הצעה לתוכנית הבראה, ש"תתבסס על הפעלת החברות, במגמה להשלים את הפרויקטים השונים שלהן, ובמקביל מכירת הקבוצה כולה, כמכלול, למשקיע חיצוני, אגב גיבוש הסדר נושים". לדבריהן, בשל מורכות החברה ופעילותה טרם הספיקו לגבש תוכנית כזו.
מהבקשה עולה, כי היקף הפעילות העסקית של חברות הקבוצה כולל עשרות פרויקטים בהיקפים משתנים, בשלבי ביצוע שונים. מחזורי הפעילות ב-2006 של החברות היו: חפציבה שיכון - כ-232 מיליון שקל; חפציבה השקעות - כ-259 מיליון שקל; עומר נדל"ן - כ-13 מיליון שקל. מחזור הפעילות הכולל למחצית הראשונה של 2007 של חפציבה שיכון היה כ-95 מיליון שקל, של חפציבה השקעות - כ-116 מיליון שקל, ושל עומר נדל"ן כ-6 מיליון שקל.
הבקשה הוגשה למחוזי בירושלים, שם רשומות החברות ומצויים רוב הפרויקטים שלהן. שיתוף הפעולה בין משרד ד"ר ליפא מאיר למשרד שלמה נס אינו מקרי. מרבית תיקי הפירוק הגדולים בתחום הנדל"ן הוצנחו לשני משרדים אלה, ובהם חייל אחזקות מקבוצת פלד-גבעוני, אריה את עופר, א.צ. ברנוביץ' ובניו וצמנטכל.
בתוך כך, ידון מחר בית המשפט בבקשת חברת דניה סיבוס להציב גדרות מסביב לפרויקטים שבנתה עבור חפציבה, כדי למנוע פלישת דיירים.
התנגדות בבנקים הגדולים לבקשת הקפאת ההליכים
במערכת הבנקאית קיימת לפי שעה התנגדות לבקשה להקפאת הליכים, אם כי ייתכן שביום יסירו התנגדותם בתנאי שימונה נאמן אחר. מהבקשה להקפאת הליכים עולה, שהחשיפה האמיתית של הבנקים היא 88 מיליון שקל (מתוך 818 מיליון שקל חוב כולל לבנקים), שנגדם אין לבנקים שעבודים למעט נכסי החברה, שם לבנקים יש מעמד של נושה רגיל.
רוב החוב לבנקים (כ-534 מיליון שקל) הוא בגין ערבויות חוק מכר, אולם אם יושלמו הפרויקטים, הבנקים יקבלו את התמורה.
הנושים העיקריים הם שני הבנקים הגדולים: בנק הפועלים טוען לחוב של למעלה מ-350 מיליון שקל (אם כי בבקשה להקפאת הליכים החברות טוענות לחוב של 213 מיליון בלבד), ובנק לאומי הטוען לחוב של 240 מיליון שקל. בנק דיסקונט למשכנתאות טוען לחוב של 125 מיליון שקל, הבינלאומי ל-50 מיליון, ויתר החוב הוא לקבוצת מזרחי-טפחות (30 מיליון לבנק אדנים ו-34 מיליון לבנק ירושלים).
עו"ד אילן שביט הגיש היום בשם בנק הפועלים בקשה לאכיפת שעבודים על חמישה פרויקטים של חפציבה. מדובר בפרויקטים הנמצאים על סף השלמה, ששלושה מהם הסתיימו ואוכלסו. הבנק טוען, שההתקשרות של חפציבה דיור בעסקת אלקטרה נעשתה מאחורי גבו.
"כוונתנו כי כונס הנכסים שבית המשפט ימנה לפרויקטים אלה, יפעל תחת פיקוח בית המשפט להשלמת הפרויקטים, גמר הדירות ומסירתן לדיירים", נמסר מבנק הפועלים. לטענת הבנק, "המתווה המוצע יכול להתבצע תוך זמן קצר, שיחסוך סבל ונזקים לרוכשי הדירות, ללא תלות במערכת הפרויקטים המסועפת שבה מעורבת קבוצת חפציבה".
הבנק הסביר את התנגדותו להקפאת הליכים בכך שבפרויקטים המתבצעים כפרויקטים סגורים בליווי הבנק ומשועבדים לטובתו, אין מקום לפעול באופן גורף, אלא יש למצוא פתרון גזור למידתו של כל פרויקט. זאת, תוך מציאת האיזון המתאים שיאפשר ככל שניתן להקטין את הפגיעה ברוכשי הדירות.
הבנק טוען ל"פער מהותי" בין מצגי הקבוצה והנתונים שמסרה לו בקשר למלאי הדירות שטרם נמכר, מה שמעלה חשש כבד שהקבוצה מכרה דירות תוך הפרת הסכמי הליווי הבנקאי ובניגוד להוראות חוק המכר.
הבנק מבקש צו לתפיסת נכסי נדל"ן מניב המשועבדים לטובתו, ששוויים מאות מיליוני שקלים.
כאמור, בפועלים מתנגדים גם למינוי משרד שלמה נס לנאמן. "נס כבר הכתיר עצמו כנאמן עתידי ואנו מסתייגים ממינויו", אומר מקורב לבנק.
בבנק לאומי טרם סיימו לגבש את הדרך המשפטית שבה בכוונת הבנק לפעול. רק היום (א') ייערך בבנק דיון בנושא. לפי הערכות, היקף החשיפה של בנק לאומי (אשראי שניתן פחות שווי הביטחונות והשעבודים) הוא 30 מיליון שקל בלבד, והבנק לא ייאלץ להפריש לחובות מסופקים - אם בכלל - מעבר לכך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
