הנגיד העשיר ביותר

בסוף מרידור התפטר, ופישר אמר בקול רם: "נגרם נזק קשה לכלכלה הישראלית כתוצאה מהאירועים שהובילו להתפטרות מרידור ומהמאבקים החוזרים ונשנים בעוצמה כה רבה בין בנק ישראל למשרד האוצר. קרבות כאלה מתנהלים בדרך כלל, אך לא בעוצמה כמו בישראל".

בשנים שלאחר מכן, במאבקים המסורתיים בין הנגידים לשרי האוצר, פישר המשיך להיות המפשר והמגשר. מחלק ציונים לשרים ולנגידים על צעדיהם במאבק, מייעץ להם ולראשי הממשלות המגשרים ונותן עצות פיסקליות ומוניטריות. במסגרת הזו צבר לא מעט שעות פרנקל, דוד קליין, נתניהו ואריאל שרון.

במסע החיפושים הקודם לנגיד, עם פרישתו של פרנקל, הגדיר פישר את הנגיד הרצוי: "אדם בעל יכולת שיפוט כלכלית עצמאית, אדם שיהיו בכוחו לעמוד איתן על דעותיו ולא להיכנע ללחצים של פוליטיקאים. אדם שיש לו חשיבה שיטתית והוא יודע מהי מדיניות מוניטרית מודרנית ומאמץ אותה ללא היסוס".

פישר בן ה-61 איננו אזרח ישראל, אולם הוא נוהג לבקר בה לפחות פעם-פעמיים בשנה. לעתים אלה תפקידיו הרשמיים ששולחים אותו לישראל: מאז 2002 הוא משמש כסגן נשיא סיטיגרופ, ומחזיק במספר תפקידים, בעיקר בתחום סיכון מדינות וסקטור ציבורי. הסניף המקומי של הקבוצה הבנקאית הגדולה בעולם הוא סיבה טובה לביקורים תדירים בארץ. הביקור האחרון שלו בארץ היה באוקטובר, כאורח אירועי היובל לבנק ישראל.

לפני הקריירה בסיטיגרופ, פישר שימש כמשנה לנשיא קרן המטבע הבינלאומי, ולפני כן היה סגן נשיא לפיתוח כלכלי והכלכלן הראשי של הבנק העולמי. גם אז הירבה לבקר בישראל במסגרת תפקידיו.

ביקורים אחרים נעשו בהזמנת האוניברסיטאות הישראליות, בין אם על תקן של מרצה אורח (האוניברסיטה העברית בירושלים) ובין אם כדי לקבל תואר דוקטור של כבוד (אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב). בהזדמנויות אחרות שימש באופן רשמי יותר כיועץ לבנק ישראל וכאחד ממתכנני תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

פישר נולד ברודזיה ב-1943. הוא בעל תואר שני בכלכלה מלונדון סקול אוף אקונומיקס ודוקטור לכלכלה מ-MIT האמריקנית. את ראשית הקריירה האקדמית שלו עשה באוניברסיטת שיקאגו, ולאחר מכן חזר ל-MIT. פישר כתב וערך 14 ספרים, ושימש כעורך, עורך משותף או חבר בוועדות העריכה של כעשרה מגזינים כלכליים מקצועיים.

הקריקולום ויטה שלו כולל מאות מאמרים, מחקרים, דו"חות ופרסומים, חלקם נוגעים לישראל. למשל: "האינפלציה הישראלית מפרספקטיבה בינלאומית, "מבטיחים את השלום במזרח התיכון", "אתגרים כלכליים בישראל" ועוד.

לאחר שהחליט פישר לקבל על עצמו את התפקיד, עליו לעבור משוכה מעניינת ולהיפטר מהמניות והאופציות שלו בסיטיגרופ. חוק בנק ישראל קובע, כי אסור לנגיד להחזיק מניות בחברה ציבורית כלשהי.

נכון להיום, פישר מחזיק 51,675 מניות ועוד 188,748 אופציות במסגרת תוכנית אופציות לעובדים. בפעם האחרונה, ב-20 בינואר 2004, הוקצו לו 55 אלף אופציות במחיר המרה של 49.5 דולר, שניתנות למימוש מדי שנה החל ב-20 ביולי 2005. כלומר: חבילה זו לבדה שווה 2.72 מיליון דולר. מה שבטוח הוא, שכזה נגיד עשיר - עוד לא היה לנו.