כך נקבע הדירוג

"גלובס 100" הוא דירוג מדעי ראשון מסוגו של החברות הישראליות הטובות ביותר, שלא מסתמך על תחושות בטן וזה כוחו > אבישי עובדיה

הטווח הקצר מתעתע, אבל בטווח הארוך, מראה כמעט כל מחקר בנושא, מספקים מדדי המניות תשואות עודפות על פני אפיקי ההשקעה הסולידיים. זה לא מפתיע. הערך הנוסף מהווה את הפרמיה הניתנת למשקיעים על הסיכון הכרוך בהשקעה במניות. ככל שגדל הסיכון, מתעצם גם הסיכוי ולהפך.

אלא שמדד המניות אינו מספק תמונה מלאה. ישנן מניות שהביצועים שהפגינו נופלים במידה ניכרת מהממוצע שמשקף המדד, ולצידן מניות שהניבו תשואה גבוהה פי כמה ממנו.

שאלת המפתח - איזו תשואה סיפקה המניה ביחס למדד - מהווה את הפרמטר בעל המשקל המשמעותי ביותר במודל הערך שמיישם "גלובס 100", דירוג ראשון מסוגו של החברות הישראליות הטובות ביותר הנסחרות בבורסות השונות.

זהו דירוג מדעי, המסתמך על מגוון של קריטריונים בורסאיים ופיננסיים ולא על תחושות. זהו סוד כוחו. לכאורה, נראתה מועמדת אחת ודאית למקום הראשון בדירוג - טבע. אבל המודל קבע אחרת - פ.מ.ס במקום הראשון, טבע בחמישי. כן, למרות שהיא רחוקה מגודלה ומעוצמתה העולמית של טבע, בשקלול הפרמטרים פ.מ.ס קיבלה ציון טוב יותר.

את תהליך הסינון בטרם קביעת הדירוג התחלנו עם יותר מ-700 חברות, שמניותיהן נסחרות בתל אביב, בניו יורק ובבורסות אירופה השונות. לאחר סינון החברות הקטנות, כאלה שנסחרו רוב תקופת הבדיקה מתחת לשווי של 100 מיליון שקל, קיבלנו מעל 300 חברות רלבנטיות (שהתנאי להיותן מדורגות הוא שמניותיהן נסחרות מעל שנתיים).

המטרה הייתה לדרג את החברות בראש ובראשונה על פי הערך שהניבו לבעלי המניות על פני פרק זמן ממושך יחסית - מאז ינואר 1999 ועד סוף חודש ספטמבר 2004. לתשואת המניה מאז תחילת השנה הנוכחית ניתן משקל יתר ביחס לתקופות קודמות. בנוסף, הושפע הדירוג מפרמטרים "בורסאיים" נוספים, כחלוקת דיבידנד, רכישה חוזרת של מניות וסחירות.

במקביל, בחנו את הנתונים הפיננסיים שהציגו החברות המדורגות בחמש וחצי השנים האחרונות, לרבות גידול בהיקפי הפעילות שלהן על פני התקופה, צמיחה ברווח התפעולי והנקי ושיפור בתזרים המזומנים.

משקל ניתן גם לגדלים האבסולוטיים של החברות, שכן הצמיחה בתוצאות, ללא התייחסות לגודל הארגון, עשויה לסלף את המציאות; לצמוח במחזור העסקים מ-10 ל-20 מיליון דולר קשה פחות מאשר לצמוח מ-1 ל-2 מיליארד דולר, למרות ששיעור הצמיחה זהה.

בנוסף, מביא הדירוג בחשבון את הענפים השונים שבהם פועלות החברות על ידי התאמות מסוימות. למשל, חברות ביטוח, להבדיל מחברות יצרניות, אינן מוכרות מוצרים, ואת הגידול בפעילותן מדדנו על פי השינוי במאזן על ציר הזמן - הצמיחה בעתודות מביטוח חיים ומביטוח כללי והגידול בפרמיות השוטפות.

בסופו של התהליך, ניתן בכל אחד מהפרמטרים הנבחנים ציון לחברה והללו חוברו על פי סרגל מדידה. מהחיבור קיבלנו את הציון הכמותי, המהווה את עיקר המשקל בדירוג הסופי. לאחר שהוספנו גם ציון איכותי (הערכה כללית לחברה, כולל הנהלה, ביצועים ושקיפות כמו גם הערכה לגבי פוטנציאל הצמיחה), ניתן לכל חברה ציון סופי שקבע את מיקומה בדירוג ה-100.

הבסיס למודל שממנו נגזר דירוג "גלובס 100" איננו מדע מדויק. כל מומחה יכול לקבוע משקל אחר (אם כי לא רחוק כנראה) לפרמטר הנבחן. לכן, העדפנו להכניס למודל כמה שיותר פרמטרים. לא הסתמכנו, לדוגמה, רק על התפתחות הרווח הנקי לאורך זמן, ונתנו משקל גם לרווח התפעולי ולתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת לאורך תקופה ממושכת.

זה המודל, והוא ימשיך ויתעדכן, על פי פרמטרים זהים, גם בשנים הבאות. המתודולוגיה ששימשה את המודל בכלל וקביעת המשקל לכל פרמטר נבחן בפרט, נעשו על ידי גלובס מחקרים בשיתוף עם יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין-לפידות, ד"ר אברהם לוי, מומחה למימון מאוניברסיטת בר אילן ומנהלי חברת המחקר והייעוץ ווגה.