היחידה הארצית לחקירות הונאה מרחיבה בימים אלה את חקירת עסקאות הנדל"ן של דודי אפל הקשורות לקרקע חקלאית באיזור המרכז, וזאת בשני צירים: בהקשר של מערכת היחסים שבין אפל ומינהל מקרקעי ישראל, ובמה שהתרחש בגופי התכנון סביב תוכניות אלה. מטרת החקירה לבדוק, האם אפל קיבל יחס מיוחד מצמרת המינהל ומשרד הפנים, כולל ברמה של השרים הממונים.
העסקאות בהן מדובר נעשו לפני 7-6 שנים, והן קשורות למושבים גינתון, יגל, יד רמב"ם, אחיעזר וצפריה, כולם באיזור המרכז והשפלה. הדגש העיקרי בחקירה הוא על עיסקת גינתון.
גביית עדויות
בימים האחרונים ניהלו החוקרים שיחות רקע וגבו הודעות מבכירים במינהל מקרקעי ישראל, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז ובמשרד השיכון. חוקרי המשטרה לקחו מהמינהל את תיק מושב גינתון ואת תיקי העיר לוד, וכמו כן נערך כרגע חיפוש בארכיוני המינהל שבמעלה אדומים, כדי להגיע למסמכים הקשורים לעסקאות אלה, כולל מסמכים של ראשי המינהל האחרונים.
בין הבכירים שרואיינו או מסרו הודעות - ויודגש שאין מדובר בחקירה באזהרה אלא בבירור עובדתי - מצוייים יעקב אפרתי, מנהל המינהל כיום; אבי דרכסלר, שהיה מנהל המינהל מיוני 1998 ועד יוני 2000; מירון חומש, שכיהן בעבר מספר תקופות כמ"מ ראש המינהל; עו"ד אבישי ספיר, שהיה היועץ המשפטי הקודם של המינהל; סופיה אלדור, ראש אגף תכנון ערים במשרד השיכון.
צפוי שתיגבה עדות של של ברטי ברודו, שהיה מנהל המינהל לפני דרכסלר וכיהן כשנה, עד פברואר 1998. נגבו גם הודעות של בעלי תפקידים בכירים בוועדה המחוזית מרכז.
עיסקת גינתון
אפל קנה ממושב גינתון 1,500 דונם של אדמה חקלאית ליד נתב"ג, המוגדרת מבחינה סטטוטורית כ"נוף כפרי פתוח", תמורת 24.5 מיליון דולר. הרעיון של אפל היה להקים פרויקט ענק של מגורים- מסחר, ובו אלפי יחידות דיור. בוועדה המחוזית מרכז היתה התנגדות נחרצת לתוכנית, ואילו עיריית לוד תמכה בתוכנית.
בצד התכנוני קיבל אפל סיוע משר הפנים דאז, אלי סויסה. בניגוד להמלצה של ועדת גבולות, צירף סויסה את אדמות גינתון לתחום השיפוט של העיר לוד.
ראש עיריית לוד לשעבר, מקסים לוי המנוח, תמך בתוכנית ואף רצה לצרף את השטח למרחב התכנון של העיר לוד, כדי להתגבר על ההתנגדות התכנונית בוועדה המחוזית. ראש העיר הנוכחי, בני רגב, התומך בגלוי בתוכנית גינתון, נחקר בחשד בקבלת שוחד מאפל במסגרת מסע הבחירות המוניציפליות.
עיסקת גינתון נודעה למינהל רק מספר חודשים אחרי שנחתמה ביוני 1997, שכן המושב לא דיווח עליה ולא העביר למינהל את נוסח החוזה לאישור.
ההתנגדות העיקרית לעיסקת גינתון היתה של אגף התכנון במינהל בראשות דן סתיו, של האגף החקלאי בראשות דרור קריספין ושל המחלקה המשפטית במינהל בראשות אבישי ספיר.
הסיבה להתנגדות היתה, שמדובר היה למעשה מכירת אדמות מדינה על-ידי מושב שהוא חוכר זמני, מכירה שנעשתה ללא אישור המינהל ותוך הפרת חוזה החכירה עם המינהל (גם הסוכנות, שהיא צד לחוזה החכירה, התנגדה לעיסקה).
הבקשה של אפל
בספטמבר 1997 נערכה פגישה בין שר התשתיות דאז, אריאל שרון, אפל ופרקליטו-שותפו דאז, עו"ד דרור חוטר-ישי, ברודו, היועץ המשפטי של משרד התשתיות, אחז בן-ארי (כיום היועץ המשפטי בעיריית ת"א) ובעלי תפקידים נוספים. בפגישה ביקש אפל לאפשר לו לממש את פרויקטים על אדמות חקלאיות שרכש באיזור המרכז, אולם אנשי המינהל הציגו את התנגדויותיהם.
בפרסומים שונים על אותה פגישה נאמר, ששרון תמך בתוכניות של אפל ואף נזף בברודו ואיים לפטר אותו, בנימוק שברודו אינו מקדם מספיק תוכניות בינוי.
הדרגים המקצועיים במינהל המשיכו להתנגד לתוכנית של אפל בגינתון.
למעשה, באגף המשפטי של המינהל ובפרקליטות המדינה התגבשה הדעה, שיש לבטל את חוזה החכירה עם מושב גינתון ולהגיש נגדו תביעה להשבת הקרקע.
דרכסלר אימץ את עמדת האגפים השונים במינהל ואף חיזק את ההתנגדות לתוכנית גינתון. בנובמבר 1998 נפגשו דרכסלר ואפל לפגישה שגלשה לטונים חריפים וצעקות.
אפל דרש לאפשר לו את קידום התוכנית באדמות גינתון, כאשר מצד שני הביע הסכמה להפקעת שטחים במושבים יגל ויד רמב"ם (שטחי מושב יגל הופקעו לטובת נתב"ג 2000 ושטחי יד רמב"ם הופקעו לטובת מחלף הנשרים).
ההנחיה של שרון
בעקבות הפגישה עם אפל, ביקש דרכסלר פגישה עם צמרת הפרקליטות, כולל אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן, יהושוע רזניק ורחל סוכר, ובפגישה זו דיווח על תוכן שיחתו עם אפל. יצויין, שבערך באותו זמן היתה האזנה משטרתית רצופה לטלפונים של אפל.
בנוסף לפגישתו עם צמרת הפרקליטות, נפגש דרכסלר כעבור כמה ימים עם שרון, לשיחה בארבע עיניים.
דרכסלר הציג בפני שר התשתיות שרון תצ"א של אדמות גינתון והסביר לו את הבעייתיות של העיסקה מבחינת המינהל. בסיום הפגישה אמר שרון לדרכסלר: "תנהג לפי מה שאתה חושב".
בעקבות הפגישה עם שרון, הינחה דרכסלר את האגף המשפטי והחקלאי שלא לשנות את העמדה נגד תוכנית גינתון. החל מאותו זמן, המינהל למעשה ניתק מגע מהמושב, ובעקבות זאת נעצרו כל הפרויקטים האחרים של מושב גינתון, שאינם קשורים לקרקע שנמכרה לאפל. מצד שני, נגד המושב לא הוגשה עד היום תביעה להשבת הקרקע שנמכרה לאפל.
ל"גלובס" נודע, כי בתיק מושב גינתון שלקחו חוקרי המשטרה, מצויים מכתבים חריפים של האגף החקלאי והמשפטי שהתנגדו לעיסקה, אבל אין בתיק תיעוד של מפגשיו של דרכסלר עם צמרת הפרקליטות ועם שרון. לא ברור כרגע אם בתיקים שבארכיון המינהל יש תיעוד של פגישות אלה, מה גם שחלק מהתיקים כבר נגרסו.
"שרון ואולמרט צברו נקודות זכות, אבל זה לא רלוונטי לפרשיות הליכוד"
בחודשים האחרונים עוקבים המשטרה והפרקליטות אחרי המהלכים במועצת מקרקעי ישראל, ובעיקר אחרי ההחלטות החדשות להסדרי הפשרת הקרקע החקלאית, וכן למתרחש בעיר לוד, שהיא אחת משלוש הערים שמצויות בטיפול נקודתי של משרד ראש הממשלה, יחד עם דימונה ועכו.
בהקשר של עיסקת גינתון לא נמצא דופי בטיפול המינהל בעיסקת גינתון, ולא עלה חשש כאילו היה ניסיון לכופף כללים או "לדחוף" את העיסקה למסגרת העסקאות המותרות בהוראות המעבר. למעשה, למרות לחצים שהיו בוועדה המחוזית מרכז בצד התכנוני, עצם ההתנגדות של המינהל תקעה את היכולת לממש את העיסקה, ובסופו של דבר היא לא מאושרת לפי הוראות המעבר שהוביל אהוד אולמרט במועצה.
גורם בכיר המקורב לחקירה אמר אתמול, כי "לאור בחינה ראשונית של ההודעות והחומר הארכיוני שנתפש עד עתה לגבי עיסקת גינתון, שרון וגם אולמרט צברו נקודות זכות, לא מעט בזכות המהלך של אבי דרכסלר והזהירות במועצת המקרקעין, אבל תוצאות חקירה זו אינן בהכרח רלוונטיות למסכת האירועים של פרשיות המאבקים בליכוד והאי היווני, פרשיות שהתחילו בתחילת שנת 1999".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
