דיני חוזים

העליון קבע לאחרונה כי הסכמה בעל-פה בין שני יזמי נדל"ן, במהלך פגישה שהסתיימה בלחיצת יד, נחשבת להסכם מחייב

אין ספק, לא ניתן להפריז בפוטנציאל החיבור העסקי בין ישראל לידידותיה החדשות במפרץ, ובהשלכותיו העצומות על כלכלת המדינות, אך כעת בידינו האחריות והחובה לנהל את השלום העסקי בינינו עם מינימום סיכונים

השנה העברית החולפת הציבה בפני מערכת המשפט אתגרים חדשים ושאלות תקדימיות שנבעו, בין היתר, מהפלונטר הפוליטי ומהמגפה שפרצה • "גלובס" מסכם, בסיוע מומחי משפט, כמה מפסקי הדין החשובים של שנת תש"ף בתחומים שונים

במציאות של משבר הקורונה – כולם נפגעים, גם בעלי העסקים וגם עובדיהם, המציאות הקשה נכפתה על כולם • לכן, הסיכול עלול לעשות עוול דווקא למעסיקים

עורכי דין ומשפטנים מבקרים בחריפות את מסקנות הצוות הממשלתי בנוגע להשלכות  הקורונה על התקשרויות חוזיות • לטענתם, הצוות שהסתפק בהמלצה לצדדים לחוזה להגיע להסכמה במו"מ, שולח את הציבור לפתור את הבעיות בכוחות עצמו ולמעשה מגלגל את הכדור לבתי המשפט

המלצות הוועדה הבין-משרדית שהוקמה כדי לספק מענה לחוסר הוודאות במשק, לא מספקות פתרון אמיתי, אלא שולחת כל מי שחתם על חוזה לפני המשבר לייצר לעצמו פתרון

בזמן שבמשרד המשפטים דנים אם להכיר בקורונה כ"כוח עליון" המאפשר ביטול חוזים ללא פיצוי, מפרסם היועמ"ש שני מכתבים המחזקים את ההערכה כי המגפה לא תוכר כאירוע כזה • היועמ"ש קורא לפתור את הבעיה ע"י "הידברות עם הלקוחות וחלוקת סיכונים" • בעלי אולמות אירועים: "הפלונטר נותר"

אחת הסוגיות הבוערות - האם הקורונה היא "כוח עליון" - נדונה כעת בוועדה במשרד המשפטים • במשק שבו עסקים ואנשים פרטיים מתקשים לעמוד בהסכמים החוזיים שלהם, לשאלה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת • משרד המשפטים: "כל האפשרויות פתוחות ונשקלות"

בימים הקרובים תיערך המדינה לקראת "חזרה לשגרה" • עם פתיחתם של החיים הכלכליים ליום חדש, ימצאו עצמם חברות, עסקים ואנשים פרטיים ניצבים בפני דילמות משפטיות, לא פעם קיומיות, באשר להתנהלותם

הנשיאה אסתר חיות דחתה בקשה לדיון נוסף בפסק דין "ביבי כבישים" שחוללה סערה סביב תוקפה של "הלכת אפרופים" • לפי ההלכה, ניתן לבצע פרשנות לחוזים באמצעות בירור כוונת הצדדים ולא רק לפי לשון החוזה

הרחק מהרדאר התקשורתי, ממשלת סין הנפיקה בחודשים האחרונים לאלפי חברות סיניות שהפרו הסכמים בצל משבר הקורונה, תעודות המקנות להן הגנה משפטית, בעיקר מפני תביעות פיצויים • כיצד יתייחסו לתעודות אלה בתי המשפט בישראל?

הקריאה לתיקון חקיקה רטרואקטיבי של חוק החוזים כדי לבטל או לדחות חוזים בטענה כי הקורונה היא "כוח עליון" - היא קריאה לביצוע אקט בלתי חוקתי

כלל ידוע הוא שבישראל גם מלחמה היא בבחינת הצפוי בחוזים עסקיים, ולפיכך כל אירוע, קיצוני ככל שיהיה, לא יביא להתרת החוזים; אך עיון מעמיק בדיני סיכול החוזים מגלה כי שמועה זו נוטה להפרזות ואי-דיוקים • עם זאת, הפתרון למשבר אינו מצוי בדיני החוזים הרגילים או בבתי המשפט

סין והודו כבר הכריזו על "משבר הקורונה" כעל "כוח עליון" ובכך פתחו בפני חברות רבות את האפשרות לחסות בצל ההגנה של כוח עליון כשהן מפרות חוזים • לצעד זה תהיה השפעה גם על הכלכלה העולמית וגם על ההתמודדות המשפטית עם תביעות ענק שיתגלגלו לבתי המשפט ברחבי העולם

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות • איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים?

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה • עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה