מומחים מתגדים להצעה החדשה של רוטמן לביטול הלכת אפרופים

התנגדות מכיוון האקדמיה למהלך החדש שמקדם יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), לביטול הלכת אפרופים, המאפשרת לבית המשפט להפעיל שיקול דעת רחב בפרשנות חוזים.

קבוצת מרצים לדיני חוזים, הנמנים על שורה של מוסדות להשכלה גבוהה, שיגרה היום (א') מכתב בנושא לרוטמן ולשר המשפטים, יריב לוין בו מוסבר כי ברירת המחדל צריכה להיות כי בית המשפט יפרש את החוזה בהתאם לכוונת הצדדים.

● השרים ידונו בצמצום הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
● השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים
● הממשלה אישרה את תוכנית ההטבות המורחבת לאנשי המילואים

המרצים מתנגדים לנוסח המעודכן שהציע רוטמן בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החוקה. לפי הצעתו, תיקבע ברירת מחדל חדשה, ולפיה פרשנות של חוזה, והראיות שיהיו קבילות לצורך פירושו, יהיו נתונות להסכמת הצדדים לחוזה. החריג לכך יהיה אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין או אם מדובר בחוזה אחיד. במקרה ובו הצדדים לא הסכימו על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה.

לדברי המרצים, הנוסח של רוטמן "לא רק משנה את הדין הנוהג, אלא גם פוגע ממשית במושכלת יסוד מושרשת בשיטתנו המשפטית (ובכל שיטות המשפט המוכרות לנו) שלפיה חוזה מתפרש בראש ובראשונה על פי אומד דעת הצדדים לו".

עוד עומדים המרצים על כך, שגם אם יתאפשר לצדדים להסכים ביניהם על דרכי הפרשנות של החוזה - יש לאפשר זאת רק אחרי שהחוק יקבע תחילה כי כוונת הצדדים היא ברירת המחדל לפרשנות. לדבריהם, ההסדר שמציע רוטמן מנוגד בהקשר זה לדין המקובל בישראל ובחו"ל, אשר בו "החוק פותח בהצגה של הדין ורק אז מציין את האפשרות לסטות ממנו בהסכמה".

בין המרצים החתומים על המכתב מצויים פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' איל זמיר, פרופ' סיני דויטש, פרופ' אורי בן אוליאל, פרופ' עלי בוקשפן, ד"ר יפעת נפתלי בן ציון, ד"ר אפי צמח, ד"ר אורית גן, פרופ' משה גלברד, ד"ר אסנת יעקובי, פרופ' יונתן יובל וד"ר אביגיל פאוסט.

בקבוצת המרצים חוששים, כי ההצעה של רוטמן תוביל לכך שצדדים חזקים לחוזה יוכלו להכתיב כללי פרשנות המיטיבים עמם - גם אם הצד השני מיוצג על ידי עורכי דין. בית המשפט, כך החשש, יאלץ לקבל את כללי הפרשנות הללו כי הם הוגדרו כברירת המחדל.

השבוע ידונו בהתנגדויות

זו איננה הפעם הראשונה שבה המרצים למשפטים נוקטים עמדה בנושא. לוין ורוטמן אימצו עמדה קודמת שלהם, ולפיה חוזים שאינם עסקיים וחוזים אחידים (גם אם הם עסקיים) יוסיפו להיות מפורשים בהתאם לכוונת הצדדים, כפי שזו נלמדת מלשון החוזה ומהנסיבות.

לפי מודל זה, הכוונה תפורש בפועל בהתאם למספר מבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ובהם קיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.

לגבי חוזים עסקיים, רוטמן מציע לאמץ את עמדת משרד המשפטים, כפי שנכללה בנוסח הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה אחרי שגובשה על ידי צוות ממערך יעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס. לפי עמדה זו, שגובשה בהתייעצות עם מומחים, חוזים עסקיים יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

בשנים האחרונות פועלים בקואליציה לבטל את הלכת אפרופים, המזוהה עם האקטיביזם השיפוטי שהוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרון ברק. ביולי 2024, כאשר הצעת החוק הנוכחית נדונה בוועדת החוקה, הודיעו לוין ורוטמן כי בניגוד לנוסח המקרי שגובש על ידי משרד המשפטים, בכוונתם לקבוע כי כל חוזה, אשר הצדדים לו קיבלו ייעוץ משפטי לפני כריתתו, "לא יפורש בניגוד ללשונו". נוסח זה נועד לבטל את הלכת אפרופים ולמנוע מבתי המשפט אפשרות לפרשנות מרחיבה החורגת מלשון.

בהמשך חזר בו רוטמן והסכים לאמץ, כאמור, את עמדת המרצים בנושא המבחנים לפרשנות אומד דעת הצדדים - אך בדיון האחרון ביקש להכפיף את עמדתם לברירת המחדל החדשה שהציע. ועדת החוקה צפויה להמשיך ביום שלישי השבוע את הדיון בהצעת רוטמן ובהתנגדות החדשה שהביעו לגביה המרצים למשפטים.