דיני חוזים

הרחק מהרדאר התקשורתי, ממשלת סין הנפיקה בחודשים האחרונים לאלפי חברות סיניות שהפרו הסכמים בצל משבר הקורונה, תעודות המקנות להן הגנה משפטית, בעיקר מפני תביעות פיצויים • כיצד יתייחסו לתעודות אלה בתי המשפט בישראל?

הקריאה לתיקון חקיקה רטרואקטיבי של חוק החוזים כדי לבטל או לדחות חוזים בטענה כי הקורונה היא "כוח עליון" - היא קריאה לביצוע אקט בלתי חוקתי

כלל ידוע הוא שבישראל גם מלחמה היא בבחינת הצפוי בחוזים עסקיים, ולפיכך כל אירוע, קיצוני ככל שיהיה, לא יביא להתרת החוזים; אך עיון מעמיק בדיני סיכול החוזים מגלה כי שמועה זו נוטה להפרזות ואי-דיוקים • עם זאת, הפתרון למשבר אינו מצוי בדיני החוזים הרגילים או בבתי המשפט

סין והודו כבר הכריזו על "משבר הקורונה" כעל "כוח עליון" ובכך פתחו בפני חברות רבות את האפשרות לחסות בצל ההגנה של כוח עליון כשהן מפרות חוזים • לצעד זה תהיה השפעה גם על הכלכלה העולמית וגם על ההתמודדות המשפטית עם תביעות ענק שיתגלגלו לבתי המשפט ברחבי העולם

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות • איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים?

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה • עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה

חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים בשל המגפה ומצפה כי יוכל לבטלם או לדחותם בטענה ל"כוח עליון". אלא שלפי הדין הקיים, הקורונה אינה כוח עליון • נדרש תיקון חקיקה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

מצב החירום מקשה על קיום חוזים שנחתמו לפני הקורונה - אך האם די בכך כדי להביא לביטולם? • עו"ד ליויאן סגל מבהיר כי לא יהיה קל לצדדים לחוזים להשתחרר מהם בשל המשבר • "גלובס" בדק מה צריך להוכיח מי שמבקש לבטל חוזה בשל המגפה, ומה הסיכוי שביהמ"ש יקבל את טענותיו

האם אדם שלא ממלא את חלקו בהסכם הגירושים עקב ההגבלות הציבוריות שהוטלו במשבר הקורונה ייחשב כמפר הסכם, ומה יכולות להיות ההשלכות של זה?

פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון, שעסק בסכסוך עסקי בין חברות פרטיות, שופך אור נוסף על גישתו הפרשנית של השופט גרוסקופף ומחזק את התובנה כי המסקנות בדבר ההתרחקות מהלכת אפרופים היו נמהרות

לדעת שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה • "אין הצדקה במקרה הרגיל שבית המשפט ינסה לנחש את כוונת הצדדים"

פסק הדין בפרשה לא הפך את הלכת אפרופים • מעבר לכך, הוויכוח על השאלה האם פרשת ביבי כבישים קברה את הלכת אפרופים או לא, חושף שהדרך היחידה להביא לביהמ"ש אנטי-אקטיביסטי היא באמצעות פסקי דין אקטיביסטיים שחותרים תחת עשרות שנים של פסיקה מושרשת • דעה

בפסק דין הרכבת יש משום שינוי, אך אין זה ראוי להכריז בעקבותיו על קבורת הלכת אפרופים • דעה 

הפולמוס הציבורי הסוער סביב פסיקת העליון בעניין אקדמי כביכול של דיני חוזים, הוא למעשה עוד קרב במערכה על השאלה שמעסיקה בימים אלה את הציבור ישראלי: מי מחליט מה

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו