הפתרון "המהפכני" של היועמ"ש לסכסוכים החוזיים בשל הקורונה: הידברות

בזמן שבמשרד המשפטים דנים אם להכיר בקורונה כ"כוח עליון" המאפשר ביטול חוזים ללא פיצוי, מפרסם היועמ"ש שני מכתבים המחזקים את ההערכה כי המגפה לא תוכר כאירוע כזה • היועמ"ש קורא לפתור את הבעיה ע"י "הידברות עם הלקוחות וחלוקת סיכונים" • בעלי אולמות אירועים: "הפלונטר נותר"

המשנה ליועמ"ש בתחום האזרחי, עו"ד ארז קמיניץ. הותיר את חוסר הוודאות על כנו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
המשנה ליועמ"ש בתחום האזרחי, עו"ד ארז קמיניץ. הותיר את חוסר הוודאות על כנו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נקלעתם לסכסוך חוזי בעקבות משבר הקורונה? דברו עם הצד השני. זה, בתמצית, הפתרון היחיד שמציעים משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לעשרות אלפי בעלי העסקים שהתחייבו לספק שירותים אשר אספקתם נאסרה כליל בעקבות הנחיות הממשלה בשיאו של משבר הקורונה; וללקוחותיהם שכבר הפקידו בידי בעלי עסקים אלה צ'קים וביטחונות תמורת השירות שאמורים היו לקבל. מבחינתם של בעלי העסקים מדובר בפתרון רע שלא מקדם אותם כלל מבחינה מעשית ושהשלכותיו מדאיגות.

אין אדם או בית בישראל שהצליח לחמוק מהשפעותיהן של ההגבלות החמורות שהטילה הממשלה עם התפשטות הנגיף, אך יש עסקים שנפגעו מכך יותר מאחרים. כך, למשל, בעוד שחלק מהעסקים המשיכו בפעילותם באופן חלקי באמצעות מכירה ואספקת שירותים מרחוק, העוסקים בתחום התרבות והאירועים, כמו גם בעלי משפחתונים, פעוטונים וגנים פרטיים נאלצו לעצור את עבדותם כליל ונותרו מול שוקת שבורה.

במשרד המשפטים הבינו כבר בתחילתו של המשבר את ההשפעות ההרסניות של ההגבלות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום המשפט האזרחי, עו"ד ארז קמיניץ, מיהר להקים ועדה בין-משרדית לבחינת ההשפעה שיש למשבר הקורונה על דיני החוזים הכלליים בהיבטי כוח עליון (דיני סיכול) - כלומר האם נגיף הקורונה ייחשב לכוח עליון המצדיק את ביטולו של החוזה על-ידי אחד הצדדים מבלי לשלם פיצויים לצד השני.

חודשיים וחצי מאז הקמתה, והוועדה שבה חברים נציגים ממשרד המשפטים, משרד האוצר, בנק ישראל, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד הכלכלה, והמועצה הלאומית הכלכלה - עדיין יושבת על המדוכה.

"להגיע לפתרונות מאוזנים והוגנים"

בחודש שעבר חשפנו ב"גלובס" כי נטיית ליבם של קובעי הטון בדיוני הוועדה היא שלא להכיר בקורונה כ"כוח עליון" המצדיק את ביטולו של החוזה על-ידי אחד הצדדים מבלי לשלם פיצויים לצד השני. הסברנו כי מהמידע שהגיע לידי "גלובס" עולה שהדעה השלטת בוועדה היא כי על המדינה להימנע מלהכניס את רגלה למרכז זירת הסכסוכים החוזיים שהתגלעו בצל משבר הקורונה, למעט בתחומים מסוימים וספציפיים.

בימים האחרונים פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קמיניץ שני מכתבים המאששים את הערכתנו, ומבשרים רעות לכל מי שחשבו כי המזור לבעיותיהם שנוצרו בשל המשבר יגיע מכיוונו של משרד המשפטים. מתבהר, כי המשנה ליועמ"ש ובכירי משרדו סבורים שהדרך הנכונה לפעול אל מול המצב שנוצר היא באמצעות הידברות וחלוקת סיכונים הדדית. כל זאת, נזכיר, כשברקע מעידים רובם ככולם של בעלי העסקים כי הפיצוי שמעניקה להם המדינה אפילו לא קרוב לכסות את הנזקים העצומים שנגרמו להם בצל המשבר, וכשחלק מהסכסוכים החוזיים שנוצרו בשל המשבר כבר הגיעו לבתי המשפט. בתי המשפט שנדרשו לסוגיה נתנו הכרעות סותרות, והותירו את חוסר הוודאות על כנו.

בכל הנוגע לגני הילדים הפרטיים שהפסיקו את פעולתם בהוראת ההמשלה באמצע חודש מרץ וחידשו אותה בהדרגה רק כחודשיים לאחר מכן, קרא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קמיניץ "לעודד הסכמות בין הורים לילדים לבין בעלי גני הילדים הפרטיים, ולחלק ביניהם, בצורה הוגנת ככל שניתן, את הנזק שנגרם בעקבות משבר הקורונה ואת הסיכונים לנזק עתידי במקרה של 'גל שני'".

בכך, הבהירו למעשה משרד המשפטים והוועדה שהוקמה כי אין באמתחתם פתרון משפטי לבעיה. ומכאן גם נשאלת השאלה: איזה כלים מעניקים במשרד המשפטים לבעלי הגנים ולהורים, בחלוף חודשיים וחצי לפעולתה. זאת, כשבמענה לפניית ארגון גני הילדים הפרטיים בעניין הם מציינים כי בבסיס עמדתם ניצבת "ההבנה כי במרבית הגנים הגיעו הצדדים להסכמות הוגנות"? 

אמנם, במכתב של משרד המשפטים גם הובהר כי "אנו מוצאים קושי משפטי משמעותי בתופעה של שינוי החוזה באופן חד-צדדי מטעם הנהלת הגן, כך שההורים יישאו במלוא הנטל של הסיכון או הנזק או ברובו המכריע, ותוך התניית שהות הילד במסגרת החינוכית בהסכמה של הוריו לשינוי האמור". אולם, לא הסבירו במשרד כיצד יש לטפל במקרים כאלה, למעט אותה הידברות בין הצדדים.

גם בכל הנוגע לתחום האירועים שספג מכה אנושה בצל המשבר, הביע המשנה ליועמ"ש עמדה זהה. במכתב שמוען להתאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, המליץ קמיניץ "להגיע להסכמות עם לקוחות שהזמינו אירועים שלא קוימו בסופו של יום, עקב התפשטות נגיף הקורונה. על בעלי אולמות להגיע לפתרונות מאוזנים והוגנים לשני הצדדים".

גם בהקשר זה הזהיר משרד המשפטים את בעלי אולמות האירועים ש"לא להפקיד צ'קים של לקוחות שהזמינו אירועים, שלא התקיימו לבסוף בשל משבר הקורונה", אך לא מעבר לכך, והותיר את בעלי האולמות ללא פתרון מעשי.

"פתרון שמותיר את חוסר הוודאות"

ההשלכות של הפתרון שמציע המשנה ליועמ"ש מדירות שינה מעיניהם של בעלי עסקים רבים. בראש ובראשונה, מפני שהוא לא מחדש דבר מבחינה משפטית, ובכך לא מסייע כהוא זה להתיר את הפלונטר שאליו נכנסו עם התגלעות הסכסוכים.

מעבר לכך, הפתרון הזה גם אינו מעניק כלים משפטיים אופרטיביים לבתי המשפט שנוהגים להביא בחשבון את עמדתו של היועמ"ש גם בסכסוכים שבהם הוא אינו נוטל חלק. בכך משאיר הפתרון של משקד המשפטים את חוסר הוודאות והבלבול על כנם. כתוצאה מכך, הוא גם מגביר את ההיתכנות להכרעות סותרות, לפחות עד שהסוגיה תגיע לבית המשפט העליון.

מבחינת הצרכנים המסר שעולה מעמדת המשנה ליועמ"ש מבשר טובות רק בחלקו. מצד אחד, המשנה ליועמ"ש קובע כי לבעלי האולמות אסור להפקיד צ'קים עבור אירועים שלא קוימו וכי לבעלי הגנים אסור לגבות תשלום בעבור התקופה במהלכה היו סגורים. לכן, מדובר בעמדה מעודדת מבחינת מי שנאבקים על כספם אל מול בעלי עסקים אלה. מצד שני, כפי שנראה בהמשך, העמדה הזו גם מחזקת את בעלי העסקים "החזקים" יותר ששרדו את המשבר אשר לא ממהרים להגיע להסדר עם לקוחותיהם.

"התעלמות מוחלטת מהקריסה הכלכלית"

כפי שניתן היה לצפות, בעלי האולמות הביעו אכזבה נוכח הודעת המשנה ליועמ"ש. "לצערנו, משרד המשפטים בוחר להתערב בסוגיה תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה כי בעלי העסקים הם הנפגעים העיקריים מהמשבר הקשה. בעוד ולזוגות קיימת, לשמחתם ולשמחתנו, אלטרנטיבה למועד קיום האירוע כפי שנחתם מולם בחוזה ההתקשרות, הרי שלבעלי האולמות ולגנים לא קיימת שום אלטרנטיבה לתשלומים הכבדים אשר המשיכו לשלם בתקופה הקשה שאותה הם עוברים ועוד ימשיכו לעבור בשנים הקרובות עד שיצליחו להתאושש", נכתב בתגובה ששיגרה התאחדות בעלי האולמות זמן קצר לאחר שפרסם המשנה ליועמ"ש את עמדתו.

"משבר הקורונה פגע בצורה קשה במשק כולו, כשגני האירועים והאולמות קיבלו מכה קשה פי כמה וכמה בתור אלו שהיו הראשונים שפעילותם הושבתה, כשכפי שידוע לכל -  עד כה לא חזרו לפעילות. לאורך כל חודשי ההשבתה המשיכו האולמות וגני האירועים לשלם מאות אלפי שקלים עבור תחזוקת המקום גם שלא הייתה כל הכנסה, דבר שהביא רבים למשבר קשה ולא מעט מקומות אף סגרו את העסק בעקבות הקריסה הכלכלית שפקדה את הענף", הוסיפה התאחדות בהודעתה.

"אי לקיחת אחריות והותרת הפלונטר"

גם בעלי הגנים הפרטיים, המשפחתונים והפעוטונים לא היו מרוצים מהעמדה שבה נקט המשנה ליועמ"ש.

עו"ד קרן אוחנה-איוס, יו"ר ח.י.ב.ה (חינוך ילדים בגיל הרך) - האיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים, מסרה ל"גלובס" כי מה שכתב המשנה ליועמ"ש במכתבו רחוק מאוד מלספק את צרכי בעלי הגנים. "במשרד המשפטים למעשה אומרים כלום ושום דבר. הם אומרים 'אנחנו לא מתעסקים בזה', ואומרים שינקטו בעמדה נוספת ככל שהדבר יגיע להכרעה בבית המשפט. מבחינתנו, זה ממש לא פתרון, וזה המשך ישיר של מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה מצד המדינה שהתנהלותה מתאפיינת באי לקיחת אחריות לתועלת הציבור ופגיעה מתמשכת במעמד הביניים", מסרה.

עו"ד קרן איוס-אוחנה / צילום: טלי סקרה
 עו"ד קרן איוס-אוחנה / צילום: טלי סקרה

"ההורים הולכים עם עמדתה של המועצה לצרכנות שלפיה אין לגבות תשלום בעבור חודשי הקורונה, הגננות מנגד אומרות שהן מבינות אותם, אבל שיש כאן בעיה וחובות לשלם. הדברים של המשנה ליועמ"ש מותירים על כנו את הפלונטר, ואנחנו לא יודעים איך להתיר אותו", הוסיפה.

במקרה של הגנים, מסבירה אוחנה-איוס, הפגיעה המרכזית היא בזוגות הצעירים ובמשפחות בתחילת דרכן. היא מסבירה כי משבר הקורונה הביא לסגירתם של 2,000 גנים, שחלקם אף נתבעים על כשל תמורה ומצג שווא. "חלק מהמשכירים לא ויתרו על דמי השכירות של הגן שמגיעים ל-20 או 30 אלף שקל בחודש, הארנונה שולמה, ולבעלי הגנים לא נותרה ברירה אלא לסגור", מספרת. המענה של המשנה ליועמ"ש, היא מציינת, מחסל כל סיכוי של הגנים שנסגרו לחזור לפעילות בכל זאת, ומחזק את הגנים ששרדו ו"נהנו מהשאריות של אלה שסגרו".

לדברי אוחנה-איוס, במצב שנוצר נהנים הגנים ששרדו מביקוש גבוה יותר, מה שמעמיד אותם בעמדה שמאפשרת להם להציב תנאי חזרה נוקשים להורים שנותרים ללא כל ברירה אחרת.

עוד מספרת אוחנה-איוס, כי הייתה בקשר עם משרדו של המשנה ליועמ"ש כבר בתחילת חודש אפריל, בזמן שעדיין לא היה ברור עד מתי יימשך המשבר. "ציפינו לשני דברים: שהוא יפנה לאוצר בקשה לפתיחת סקטור ייחודי לגנים, כי המדינה הקצתה לסקטורים כאלה שיידרשו טיפול עתידי 80 מיליארד שקל; ושיאפשר לנו לעלות מעט שכר לימוד שיתפרש על פני שנה שלמה כדי למנוע נזק עתידי מגל שני של המגפה, או יתיר הוספת ילדים לגן. רצינו משהו שיעזור לשני הצדדים לבחון את הסיכון אל מול הסיכוי", אמרה.

משרד המשפטים: "הסוגיה סבוכה, טרם הוכרעו כל המחלוקות"

מהתאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל נמסר: "החלטת המשנה ליועמ"ש משמעותה אחת. מדינת ישראל קוראת לנו בעלי הגנים הפרטיים וההורים להסתדר בינינו. מדובר באמירה מקוממת שמשמעותה זריקת האחריות של המדינה לפתחנו, וחמור לא פחות הפיכת ההורים ובעלי הגנים לאויבים מה שרחוק מאוד מהמציאות. כמי שמייצג מאות גנים, הדרישה ממדינת ישראל היא פשוטה- קחו אחריות, ותדאגו לפיצוי לבעלי הגנים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה. מאות גנים כבר נסגרו, ובגישה הקלוקלת של מדינת ישראל יסגרו עוד רבים אחרים".

מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים מסרה בתגובה: "כידוע ובמהלך החודשיים האחרונים עוסק הצוות הבין-משרדי בבחינה מעמיקה של הסוגיה. נוכח היותה של הסוגיה סבוכה משפטית, ונוכח ההערות המשמעותיות שהועלו על-ידי גורמים רבים בשוק שהופיעו בפני הוועדה, טרם הוכרעו כל המחלוקות בין חברי הוועדה ולכן המלצותיה מתעכבות. אנו מקווים כי בימים הקרובים תתפרסם תמצית ההמלצות". 

עמדת המשנה ליועמ"ש לגבי גני ילדים פרטיים היא, כפי שמסר: "לעודד הסכמות בין הורים לילדים לבין בעלי גני הילדים הפרטיים, ולחלק ביניהם, בצורה הוגנת ככל שניתן, את הנזק שנגרם בעקבות משבר הקורונה ואת הסיכונים לנזק עתידי במקרה של ‘גל שני’".

בנוסף, "אנו מוצאים קושי משפטי משמעותי בתופעה של שינוי החוזה באופן חד-צדדי מטעם הנהלת הגן, כך שההורים יישאו במלוא הנטל של הסיכון או הנזק או ברובו המכריע".

לגבי בעלי אולמות וגני אירועים, מסר היועמ"ש: "להגיע להסכמות עם לקוחות שהזמינו אירועים שלא קוימו בסופו של יום, עקב התפשטות נגיף הקורונה. על בעלי אולמות להגיע לפתרונות מאוזנים והוגנים לשני הצדדים".

כמו כן, "לא להפקיד צ’קים של לקוחות שהזמינו אירועים, שלא התקיימו לבסוף בשל משבר הקורונה".

צרו איתנו קשר *5988