המדינה נוטה שלא להכיר בקורונה ככוח עליון, ויש לזה השלכות כלכליות

אחת הסוגיות הבוערות - האם הקורונה היא "כוח עליון" - נדונה כעת בוועדה במשרד המשפטים • במשק שבו עסקים ואנשים פרטיים מתקשים לעמוד בהסכמים החוזיים שלהם, לשאלה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת • משרד המשפטים: "כל האפשרויות פתוחות ונשקלות"

המדינה לא תכיר במגפת הקורונה כ"כוח עליון" / איור: גלובס
המדינה לא תכיר במגפת הקורונה כ"כוח עליון" / איור: גלובס

כמו שהגננות ברוב הגנים הפרטיים הסתדרו עם ההורים בלי התערבות ממשלתית או משפטית, וכפי שלא ראינו כמעט מקרים של משכירי דירות שמבקשים לפנות שוכרים שלא עמדו בתשלום שכירות - כך יש לשאוף שיקרה גם ביתר הסכסוכים החוזיים שעומדים בפתח בצל משבר הקורונה. 

כלומר, השוק ידאג לסדר את עצמו. רק במקרים חריגים ובשווקים ספציפיים, שבהם ברור מעבר לכל ספק כי המשבר הותיר "אדמה חרוכה", תידרש התערבות חקיקתית שגם היא, תכליתה לתמרץ צדדים להידבר ביניהם.

זו בתמצית התפיסה השלטת והמוסכמת נכון לעכשיו בקרב חברי הצוות המשפטי הבין-משרדי לבחינת ההשפעה שיש למשבר הקורונה על דיני החוזים הכלליים בהיבטי כוח עליון (דיני סיכול), כפי שעולה מהמידע שהגיע ל"גלובס" .

לצוות שהקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט אזרחי, עו"ד ארז קמיניץ, ב-27 במרץ, ניתן המנדט לבחון את הקושי בקיום חוזים בשל התפשטות נגיף הקורונה וצעדי הממשלה שננקטו בעקבותיה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס
 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

לא לגרום נזקים

חודש וחצי מאז הקמתו, הצוות אותו מובילה עו"ד רוני נויבואר עדיין יושב על המדוכה ומתייעץ עם גורמים משפטיים ועסקיים שונים. ההערכה היא כי לצוות יידרשו עוד מספר שבועות כדי לגבש מסקנה סופית, בשעה שרבים במשק משוועים לבשורה מכיוונו.

הצוות מקפיד להתכנס באופן תכוף ופגישותיו אינן קצרות, אך התפיסה המאפיינת את עבודתו היא כי מדובר בנושא סבוך המצריך הליכה "עקב בצד אגודל". הנחת העבודה של חברי הצוות, שרווחת גם בקרב אנשי אקדמיה ומשפטנים בכירים, היא כי המצב המשפטי בישראל ביחס לשאלה האם משבר הקורונה הוא כוח עליון אינו מספיק ודאי, וכי זה מקשה להתקדם במהירות.

בצוות אומרים שהיסודיות והמקצועיות היא נר לרגליהם ולכן לא יצאו עם משהו שלא נבדק היטב ומאמינים שהוא יועיל למשק. כל תזוזה לא נכונה של הצוות עלולה להביא לקריסת חלק אחר במשק, מאמינים חברי הצוות. 

החשש הגדול הוא שייווצר אפקט דומינו, שייצא משליטה. בכלל, נראה כי במשרד המשפטים היו מעדיפים כי המדינה תכניס יד לכיס ותסייע לעסקים קטנים ובינוניים לא להפר חוזים. כך יפחת באופן דרמטי הצורך להתערב משפטית בנעשה בשוק, ותימנע תאונת שרשרת רבת נפגעים. אלא שכרגע לפחות, לא נראה כי הפנטזיה הזו הולכת להתגשם.

שב ואל תעשה

ממה שמסתמן כרגע, בטרם גובשו מסקנות סופיות, נראה שהעיתוי של פרסום מסקנות הצוות הוא הבעיה הקטנה ביותר עבור מי שנסחפו אחר קריאותיהם של בכירים במשק, בעיקר מתחום הנדל"ן, הסבורים כי הבשורה שישאו עמן מסקנות הצוות ישנו באופן מהותי את המצב המשפטי.

בשלב הזה עדיין מונחות על שולחנו של הצוות המיוחד כל האפשרויות. החל מחקיקה שתעגן את משבר הקורונה ככוח עליון, דרך טיפול נקודתי בענפים שנפגעו ממנו יותר מאשר אחרים ועד לאפשרות של לא לעשות כלום ולהותיר לשוק להסתדר עם הכלים המשפטיים שכבר עומדים לרשותו. בפני הצוות מונחים ניירות עמדה מגוונים ושונים, שהציגו תעשיינים, כלכלנים, משפטנים, משקיעים וגורמים נוספים.

ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה, כי נטיית ליבם של מי שנותנים את הטון בצוות היא להימנע מלהכניס את רגלה של המדינה למרכז זירת הסכסוכים החוזיים, שהתגלעו בצל משבר הקורונה. בתחומים מסוימים, למשל תחום השכירות למגורים ולעסקים (ראו בהמשך) ועסקאות נדל"ן שנעשו לפי חוק המכר, כנראה שיבחרו בצוות בסופו של יום כן לעשות צעדים קטנים ומדודים.

הנטייה המסתמנת בצוות היא להשתמש בכללים המשפטיים הקיימים כבר בדין הישראלי כדי להתגבר על סוגיות שנוגעות לסכסוכים חוזיים שפרצו בעקבות משבר הקורונה, ולא להוסיף לארגז הכלים, שלדעת חלק מחברי הצוות עמוס כבר היום, כלים נוספים. זאת, למעט במקרים מוגדרים וחריגים, שללא פתרון נקודתי יובילו להתדיינויות בלתי נגמרות ולכאוס.

כפי שמסבירה עו"ד לילי דורון, מנהלת מחלקת ליטיגציה במשרד ש. פרידמן, השאלה אם מגפת הקורונה תוכר על ידי בתי המשפט כ"סיכול" לעניין חוזים היא שאלה שגם התשובה אליה לא באמת תסייע לאיש. "הלכה למעשה, בעל חוזה לא ימצא בתשובה לשאלה זו מענה לשאלה המעניינת אותו באמת, והיא מה תוצאת הכרה או אי-הכרה כאמור, שכן המחוקק העניק לבתי המשפט שיקול דעת נרחב בהחלטה כיצד יחולק הנזק וההפסד בין הצדדים", מסבירה דורון.

אבל האמת היא, מזכירה דורון, כי "לתוצאה דומה ניתן להגיע גם באמצעות חוקים אחרים, בלי להכיר במגפת הקורונה כסיכול".

יש בצוות מי שסבורים כי הלכות בית המשפט העליון בעניין יישום חובת תום-הלב בקיום חוזה יכולים לסייע למי שלא עמד בחיוביו החוזיים, שלא להיחשב כמפר של החוזה. כך למשל, יש מי שסבורים כי די בהחלת חובת תום-הלב בחוזי יחס מתמשכים, כדי להשהות את החיובים לתקופת המשבר, ואין צורך דווקא להכריז כי מדובר בכוח עליון.

בנוסף, יש גם הסבורים כי פרשנות החוזים התכליתית הנהוגה בישראל מספיק גמישה כדי לספק מזור גם למי שבכל סיטואציה אחרת היו מחויבים בתשלום פיצויים לצד שכנגד.

אחת מהתפיסות המושרשות ביותר בצוות היא כי "כוח עליון" אינה מילת קסם שמעלימה סכסוכים חוזיים מעל פני האדמה מבלי לגרום לנזקים. כך למשל, סבורים חלק מחבריו כי מצב של ביטול חוזה מפאת כוח עליון, אז כל צד נושא בנזקיו "50-50", לא ישיא צדק במרבית המקרים, ושוברים את הראש איזה תמריצים ועמדות הם יכולים להציג כדי לעודד שיח בין צדדים לחוזה שהופר בצל המשבר.

עו"ד לילי דורון / צילום: אייל פרידמן
 עו"ד לילי דורון / צילום: אייל פרידמן

למה לחוקק כשאפשר להחוות?

גם התוצר הסופי שיפיק הצוות, נכון להיום, לא צפוי לזעזע את ההסדרים המשפטיים הקיימים ממילא. כך, בקרב מי ששוחחו עם חברי הצוות רווחת ההנחה כי הסיכוי שהצוות ימליץ על תיקוני חקיקה לחוק החוזים הכללי נמוכים מאוד, וכי ככל הנראה יסתפקו בצוות בחוות-דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, ואולי גם במספר מצומצם של הסדרים חקיקתיים ספציפיים.

וכך, מצוות שרבים תלו בו תקוות כי יחולל שינוי דרמטי בדיני סיכול החוזים בצל המשבר, הולך ומסתמן כי מדובר יותר בצוות שעוסק בניתוח המצב המשפטי הקיים והמלצות על אופן יישומו, כך שיקל גם עם נפגעי משבר הקורונה.

באמצעות חוות-הדעת מקווה הצוות לייצר סדר בכאוס המשפטי סביב הסוגיות החוזיות הנוגעות למשבר, ולייצר וודאות משפטית. כך, בטוחים בצוות, ניתן יהיה למנוע התדיינויות אינסופיות והכרעות סותרות בבתי המשפט.

ניצנים לכאוס כזה כבר ראינו בתחילת המשבר, כאשר בית משפט השלום בתל-אביב קבע בסכסוך כי הקורונה אינה מצדיקה התחמקות מתשלום דמי השכירות מכוח החוזה, בעוד שבמקרה דומה שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בירושלים נקבעה מסקנה הפוכה.

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לחוות-דעת של היועץ המשפטי יש השפעה על סכסוכים משפטיים אזרחיים או בהליכי בוררות וגישור. עם זאת, יכולתה של חוות-דעת כזו לחולל שינוי משמעותי בשטח, בהירה ונוקבת ככל שתהיה, פחותה בהרבה מכל מעשה חקיקה שיוביל משרד המשפטים.

בשורה התחתונה, נראה שהצוות מבקש להלך בין הטיפות בעדינות וברגישות. מצד אחד, מודים שהדין בישראל לגבי הסוגיה שבמרכז אינו ברור דיו. מצד שני, מבקשים להסתמך עד כמה שניתן על הדין הקיים, ולמצוא בו עיגון למצוקתם של מי שנקלעו לסכסוכים חוזיים בעקבות המשבר.

חוזי שכירות על הכוונת

אחד התחומים בהם קיים סיכוי יותר סביר שנראה בו התערבות בוטה יחסית של הצוות, הוא בתחום השכירות למגורים, כפי שכבר עשו במרבית מדינות העולם.

כבר בהודעה על הקמת הצוות, נכתב כי הוא יעסוק "בשאלה החוזית הרחבה, בין היתר גם בהקשרים של חוזי שכירות למגורים ולעסקים. הקושי בקיום חוזים בעת הזו, בוודאי חוזי שכירות, הוא ברור ומשכך יזם הייעוץ המשפטי לממשלה את הקמת הצוות".

גם בהקשר זה, לא בטוח שההתערבות תהיה באמצעות חקיקה, גם אם הסיכוי לכך מעט יותר גבוה מאשר בתחומים אחרים. בוועדה עשויים להסתפק בחוות-דעת של היועץ המשפטי, שקובעת כי לאור הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים כמו עיקרון תום-הלב, הפסקת חיובים מכוח חוזי שכירות בשל משבר הקורונה אינם נחשבים להפרתם.

אחד מהגופים לו מקדישים בצוות תשומת לב רבה היא לשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד אבי חימי. בתחילת חודש אפריל שלחה הלשכה נייר עמדה לשר המשפטים וקמיניץ, שבו ניתחה את המצב המשפטי הקיים בשוק השכירות.

לדעתם של מחברי המסמך, שכלל סקירה רחבה של פסקי דין והוראות חוק, לפי הדין הקיים שוכרי הדירות אינם זכאים להנחות או לפטור מתשלומי שכר הדירה, וכך גם עסקים שעיקר פעילותם אינה מבוססת על הון שאינו אנושי או עסקים שחקיקת החירום לא אסרה עליהם לפעול בכוח-אדם מלא.

לעומת זאת, סברו בלשכה, לחנויות בקניונים שנסגרו ולעסקים שנסגרו יש זכות שלא לשלם שכירות בתקופה שבה נמנע מהם לפעול, וניתן ללמוד על כך כבר מהוראות חוק השכירות והשאילה הקיימות. כפי שמסבירה גם עו"ד דורון, "יוצא מכלל אי הוודאות המאפיינת את המצב המשפטי הנוכחי, הוא חוזה שכירות במקרקעין שהשימוש בו נמנע, המזכה את השוכר להימנע מתשלום דמי שכירות בתקופת המניעה ולבטלו".

עוד נודע ל"גלובס", כי יש בצוות מי שסבורים כי חנויות בקניונים, אולמות אירועים ועסקים נוספים בתחומים מוגדרים שנפגעו אנושות ממשבר הקורונה זכאים להסדרים מיוחדים.

מה יקרה לחוזים עם המדינה 

אחת השאלות שלא טופלו עדיין על-ידי הצוות, היא מה יקרה עם חוזים בהם המדינה היא צד. דיני חוזים מתייחסים למשפט הפרטי, אבל בישראל שבה למשל למעלה מ-90% מהאדמות שייכות למדינה, לשאלת הכרת הקורונה ככוח עליון תהיה השפעה דרמטית גם על הכסף שתקבל המדינה.

בהקשר זה נודע ל"גלובס", כי גורמים במשרד המשפטים היו מעדיפים לגבש מתווה ייחודי לכל אחד ממשרדי הממשלה שמתקשר עם גורמים פרטיים בחוזי נדל"ן וחוזים מסחריים. סגן החשב הכללי באוצר הודיע כבר בסוף חודש מרץ ליחידות ממשלתיות שונות כי בשלב זה לא תוכר התפרצות מגפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון", שבגינו יתאפשר לקבלנים לחמוק מביצוע פעולות שאותן התחייבו לבצע או לאחר בהן.

ההערכה, אותה איששו גורמים עמם שוחחנו, היא כי בסופו של יום הודעת סגן החשכ"ל נועדה למנוע אפקט של הקפאת פעילות ולתמרץ את הקבלנים להמשיך בעבודתם כרגיל, אך כי במשרד האוצר יגבשו מתווה שתכליתו לפצות את מי שנפגעו אנושות מהמשבר, גם בתחום הבנייה.

ממשרד המשפטים נמסר, כי "הצוות הבינמשרדי פועל במרץ על מנת ללמוד את הבעיות בשווקים ולהציע פתרונות מתאימים במקומות הנדרשים לדעתו. בימים אלה הוא משלים את שלב שמיעת הציבור. הצוות בוחן את כלל הנושאים ואת אופני ההתערבות, ועל כן חלק מהטענות המוזכרות אינן משקפות את העובדות לאשורן. בין השאר, האמירות בנוגע לשכירות עסקית או שכירות מגורים לא מדויקות וכך גם האמירה כי יש נטייה שלא להתערב אלא במקרים חריגים. כמו כן, אף האמירה שיומלץ להימנע מחקיקה אינה מדויקת. נבקש להבהיר כי האפשרויות כולן פתוחות ונשקלות".  

בארה"ב ובאנגליה מגנים על השוכרים, אבל לא מתערבים בחוזים

אין עוד מדינה שבה הוקם צוות כמו בישראל, שאמון על תכלול כל ההיבטים החוזיים בהם יש לטפל בצל משבר הקורונה. עם זאת, במדינות רבות כבר פועלים מכוח חוקים מיוחדים שהועברו בתקופת הקורונה, שתכליתם להגן על צדדים לחוזה שלא יכולים לעמוד בחיוביהם, במיוחד בכל מה שקשור לשוכרים.

בארה"ב חוקק הקונגרס את ה-Cars Act שנועד להתמודד עם נזקי המשבר. החוק הפדרלי, הכולל חבילות סיוע בסך של 2 טריליון דולר, כולל גם הגנה על בעלי משכנתאות לבתי מגורים. כל מי שנטלו משכנתאות בערבות פדרלית, המהוות את החלק הארי של המשכנתאות בארה"ב, יכול לבקש להשהות את תשלומי המשכנתה אליהם הוא מחויב מכוח החוזה, לתקופה של 180 יום, ללא קנסות ותשלום נוסף למעט הריבית המוסכמת מראש. מי שמחזיקים יותר מנכס אחד המגובה במשכנתה פדרלית, יכולים לעשות זאת לתקופה של עד 90 יום בלבד.

גם השוכרים מקבלים הגנה בחוק הפדרלי בארה"ב, כשנאסר לפנותם לתקופה של 120 יום החל מה-27.3.2020, גם אם לא שילמו את שכר הדירה.

לצד זה, במדינות השונות בארה"ב חוקקו חוקים שמטרתם להטיב ימעבר למה שמעניק החוק הפדראלי. כך למשל בניו יורק. עו"ד גיא מילהלטר, שותף במחלקה המסחרית במשרד פרל כהן ניו יורק, מספר כי בניו יורק הוציא המושל הוראה לפיה אין לפנות שוכרים שלא עומדים בתשלומיהם עד לתקופה של חודשיים מתום המשבר - כלומר תקופה שעדיין לא ידוע מה סופה.

עם זאת, בכל מה שנוגע לנדל"ן עסקי, שותק המחוקק האמריקאי. כפי שמציין מילהלטר, "בעלי העסקים כאן לא מקבלים הרבה הגנה, וכל מקרה נבחן לגופו. בסופו של יום, הכל תלוי במה שנמצא בחוזה בין בעל העסק לבין הצד השני שעמו חתם על חוזה."

גישה זו, מסביר מילהלטר, מאפיינת את הדין האמריקאי בדיני חוזים. "בארה"ב כל הנושא של 'כוח עליון' (Force Majeure) תלוי במה שהוגדר מראש. אם בחוזה היה סעיף שחזה את האפשרות שתחול מגפה, אפשר לנסות לצאת מהחוזה. אחרת, קשה יהיה למצוא שופט שיאפשר להתחמק מחוזה שנעדר התייחסות ספציפית למקרה".

עו"ד גיא מילהלטר  / צילום: תומר יעקובסון
 עו"ד גיא מילהלטר / צילום: תומר יעקובסון

עו"ד אבישי אוסטרין וסיון אלוני ממשרד טרוור אסרסון (ALO) סיפקו ל"גלובס" הצצה על הדין האנגלי. גם באנגליה, הסבירו, אסור לפנות שוכרים שלא משלמים את דמי השכירות.

באשר לסוגיית הכוח העליון, מסביר אוסטרין כי מדובר בסוגיה שטרם הונחה בפני הערכאות הגבוהות במדינה, אך כי יש לזכור שהדין האנגלי בדומה לזה האמריקאי מקפיד מאוד על לשון החוזה ועל מה שהצדדים קבעו ביניהם מראש. "השופטים באנגליה כמעט תמיד יפרשו חוזים בצורה מאוד קפדנית ובדיוק לפי מה שכתוב בחוזה, ולא לפי רוח הדברים או המצב", מסביר אוסטרין.

אוסטרין גם מרשה לעצמו להעריך כי "בישראל תהיה הרבה יותר נטייה בבית המשפט להגיד שהקורונה היא כוח עליון שמבטל את החוזה, בעוד שבאנגליה יעשו ניתוח מאוד קר של החוזה, ולא ייתנו משקל גדול לנסיבות החיצוניות".

בסינגפור חוקק ב-20.4.2020 חוק המעניק הגנה זמנית מפני תביעות חוזיות מבוססות קורונה, לתקופה של שישה חודשים. מטרת החוק, כפי שנכתב בדברי ההסבר אליו, היא להעניק לצדדים לחוזה זמן "התארגנות" ופתח ליישוב הסכסוך ביניהם באמצעות הידברות ישירה.

ויקטוריה'ס סיקרט גילתה את הסוד לפני כולם

בשולי העיסוק בתביעות חוזיות בצל משבר הקורונה, ניצב סיפורה של רשת ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" שסובלת זה מכבר מבעיות כלכליות חריפות.

לאחרונה, הושלמה עסקת מכירתה של הרשת לידי קרן הון סיכון פרטית. אחרי פרוץ המשבר ולאור ירידות חדות במכירות של הרשת בעקבותיו, ביקשה הקרן לבטל את ההסכם, ביו היתר בשל "כוח עליון". או-אז, גילו לתדהמתם אנשי הקרן כי עורכי הדין של מי שהחזיקה בויקטוריה'ס סיקרט כבר חזו בתחילת 2020 כי המגפה שאז התמקדה אך ורק בסין, יכולה גם לחצות את האוקיינוס ולהשפיע על העסקים בניו יורק.

התברר, כי עורכי הדין של החברה הכניסו סעיף בהסכם הרכישה המחריג באופן מפורש התפשטות מגפה כסיבה לביטול החוזה מחמת כוח עליון, ובכך ייתכן שהצילו את בעליה הקודמים של הרשת מביטול העסקה שהצילה אותם מקריסה כלכלית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988