דיני חוזים

אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות

בפסק דין חדש קבע השופט עופר גרוסקופף כי בתי המשפט לא יסכימו להכשיר חוזים שנועדו להונות את הרשויות ולהתחמק מתשלומי מס • "לא ניתן להכשיר את אי־החוקיות הקשה שבה נגועה ההתקשרות מלכתחילה על דרך של 'העלמת' החוזה הפסול"

היוזמה של שר המשפטים יריב לוין לתקן את חוק החוזים ולבטל את הלכת אפרופים גוררת לא מעט תגובות מצד עורכי דין ומשפטנים בכירים • פרופ' מיגל דויטש טוען כי "הניסיון לחוקק שוב בעניין הלכת אפרופים יהיה אנכרוניסטי" • מנגד, עו"ד יוסי בנקל מברך על היוזמה: "אפרופים היא הלכה רעה שגרמה נזק לוודאות המשפטית בחיי המסחר והכלכלה"

השר יריב לוין מוביל מהלך לביטול "הלכת אפרופים" השנויה במחלוקת שעומדת במרכז דיני החוזים בישראל • בהודעה של משרד המשפטים הקוראת לציבור להביע את עמדתו בנושא, נכתב כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי

הניסיון להתערב בחוזים בין אזרחים, כפי שיו"ר ועדת הכספים משה גפני מציע בעניין המשכנתאות, הוא פסול ומתגמל את מי שלא נהג באחריות

בית המשפט העליון קיבל את עמדת עו"ד ליעד ורצהיזר, אליה הצטרף בהמשך היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, נגד הרשת החברתית •  ההליך עסק בשאלה האם ההוראה בתנאי ההתקשרות של פייסבוק, הקובעת איזה דין יחול על ההסכם ועל פירושו במקרה של מחלוקת, היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד

בשנה שעברה פסק העליון כי בחוזים עסקיים יש להיצמד ללשון ההסכם • פסקי דין שניתנו מאז מוכיחים כי המגמה נמשכת, אולם יש יוצאי דופן

חוזים רבים שנחתמו מול חברות בינלאומיות כוללים סעיפים האוסרים שיתופי-פעולה עם גופים ואנשים שהוטלו עליהם סנקציות כלכליות • בעקבות סבב הסנקציות, שישראל נמנעת מלהיכלל בו, חברות ישראליות רבות עשויות להיקלע במסלול התנגשות מול גורמים בינלאומיים וכן לעמוד בפני סיכון משפטי ומסחרי

המגמה המרחיבה את ההכרה בהסכמי המכר צריכה להוות תמרור אזהרה בפני התייחסות קלת-דעת לתכתובות במייל או בוואטסאפ הנוגעות לנכסי נדל"ן, גם אם הם נדמים כאמצעי תקשורת פחות פורמליים

חוזים שמשקיעים בקרן הגשמה התקשרו בהם בסכומים של 1.55 מיליארד שקל לגבי 250 פרויקטים ששיווקה הקרן, ללא פרסום תשקיף כנדרש בחוק, הם הסכמים לא חוקיים - כך קבעה השופטת רות רונן מביהמ"ש הכלכלי בת"א • "פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך"

העליון קבע לאחרונה כי הסכמה בעל-פה בין שני יזמי נדל"ן, במהלך פגישה שהסתיימה בלחיצת יד, נחשבת להסכם מחייב

אין ספק, לא ניתן להפריז בפוטנציאל החיבור העסקי בין ישראל לידידותיה החדשות במפרץ, ובהשלכותיו העצומות על כלכלת המדינות, אך כעת בידינו האחריות והחובה לנהל את השלום העסקי בינינו עם מינימום סיכונים

השנה העברית החולפת הציבה בפני מערכת המשפט אתגרים חדשים ושאלות תקדימיות שנבעו, בין היתר, מהפלונטר הפוליטי ומהמגפה שפרצה • "גלובס" מסכם, בסיוע מומחי משפט, כמה מפסקי הדין החשובים של שנת תש"ף בתחומים שונים

במציאות של משבר הקורונה – כולם נפגעים, גם בעלי העסקים וגם עובדיהם, המציאות הקשה נכפתה על כולם • לכן, הסיכול עלול לעשות עוול דווקא למעסיקים

עורכי דין ומשפטנים מבקרים בחריפות את מסקנות הצוות הממשלתי בנוגע להשלכות  הקורונה על התקשרויות חוזיות • לטענתם, הצוות שהסתפק בהמלצה לצדדים לחוזה להגיע להסכמה במו"מ, שולח את הציבור לפתור את הבעיות בכוחות עצמו ולמעשה מגלגל את הכדור לבתי המשפט

המלצות הוועדה הבין-משרדית שהוקמה כדי לספק מענה לחוסר הוודאות במשק, לא מספקות פתרון אמיתי, אלא שולחת כל מי שחתם על חוזה לפני המשבר לייצר לעצמו פתרון