בכנס ההשקעות של גלובס התייחס עמית גל, הממונה על רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לשלל המאבקים של הרשות בימים אלו • החל מהטיפול בפרשת סלייס ("מקצים משאבים גדולים כדי לטפל בציבור הנפגעים"), דרך הרפורמות בתשלום סוכני הביטוח ("קורא לאיגוד להקיא את הגורמים השליליים") ועד חיסכון משקי הבית ("הרבה כסף שוכב בפיקדונות ובחשבונות העו"ש")
באוגוסט 2005 יצאה לדרך אחת המהפכות הגדולות של שוק ההון שזכתה לשם "רפורמת בכר" על שם מנכ"ל האוצר דאז יוסי בכר ז"ל. ועדה בראשותו הפרידה את הבנקים מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הציבור • 20 שנה אחרי, גלובס חוזר לאנשים, הקולות, וההשלכות של הרפורמה: איך היא הפכה את חברות הביטוח ובתי השקעות לענקים פיננסים, איך הבנקים הצליחו לשמור על ההגמוניה, והאם הציבור הרוויח מהשינוי?
תשעה חברים ישבו בוועדת בכר, ובמשך חודשים ארוכים גיבשו את הרפורמה שעיצבה את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו היום • 20 שנה אחרי, גלובס חזר לכמה מהחברים, ששיחזרו את הדיונים הסוערים בכנסת, מכבש הלחצים שהופעל עליהם מכל כיוון, ועל מה הם מתחרטים עד היום? • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד
לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות • הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים • אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד
כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר • שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז • מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד
רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים • מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד
זאת לאחר התמודדות בשנים האחרונות עם מחלת הסרטן • בכר זכור בעיקר כמי שעמד בעשור שעבר בראשות ועדת בכר, שהמליצה על הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, לצורך הפחתת הריכוזיות והגברת התחרות במערכת הבנקאית
תחום הביטוח, התחרותי ביותר ממילא, עובר פלישה של שתי חברות כרטיסי אשראי שיגבירו בו את הריכוזיות, וכנראה ירסקו בסופו של דבר את התחרות
אחד היעדים המרכזיים של ועדת בכר היה צמצום הריכוזיות בתחום מקורות המימון, באמצעות יצירת מקורות אשראי חלופיים ע"י פיתוח אפיקי האשראי החוץ-בנקאי • על ההצלחה בתחום זה מעידה התפתחות האשראי של הגופים המוסדיים למגזר העסקי, שזינק משיעור של 8% מהשוק ב-2013, לנתח של 30% אשתקד
33 אחרי "משבר מניות הבנקים", ונראה שלא הרבה השתנה
פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל, לא חושב שמסקנות ועדת שטרום יביאו להקמת בנקים חדשים ■ "בנק ישראל ניצח - הוא קיבל את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ונתן בתמורה משהו ספקולטיבי"
האם מוריס קאהן דאג לכיס האזרחים גם בתכנוני המס שלו?
איך? הפירוט בפנים ■ וגם: מי שצועקים "מה קורה לפנסיות שלנו?" בדרך-כלל פוגעים בהן יותר מכל האחרים - להלן 4 דוגמאות כאובות מאוד, כולן על חשבוננו
הפתעה! החלטנו לזרום עם הטענות - של המוסדיים ונגדם - ולהתמודד איתן אחת לאחת
ממעשיו וממחדליו ניבטת השקפתו שהממשלה רק מפריעה למהלכם התקין של עסקים
יו"ר בנק דיסקונט: "אנחנו נמצאים בתקופה שבה הנושא של חיסכון לטווח ארוך של הציבור נמצא על המדוכה"
בנק ישראלבנקים בישראליוסי בכרקופות גמלקרנות נאמנותרגולציהרגולציה בשוק ההוןריכוזיות במשקרפורמת בכרשוק ההון