חזית המדע

מרובין הוד ועד לואיג'י מניון, ההיסטוריה רצופה בסיפורים על מפרי חוק שזכו להערצת ההמון • חוקרים מנסים להסביר איזה צורך חברתי הם ממלאים ואיך הם מותחים את גבולות הנורמה

פרופ' מיכל פלדמן, חוקרת באוניברסיטת תל אביב ובחברת מיקרוסופט, היא מהמדעניות הישראליות הבולטות בתחום שמחבר בין כלכלה ותורת המשחקים לאלגוריתמיקה • לאחרונה זכתה בפעם השלישית במענק מחקר אירופי יוקרתי, כדי לפצח את בעיית התמרוץ של עובדים בעולמות מורכבים • ויש לזה קשר גם להפחתת העומס בכבישים

אינסוף מאמרים נכתבו על השפעת ההתאהבות על המוח, אבל מעט מאוד ידע נצבר על ההשפעה של נישואים • בשנים האחרונות, כמה חוקרים מנסים לשנות זאת ויש להם כמה תובנות מפתיעות • וגם: החוקרים שבונים מאגר סריקות מוח ענק באוניברסיטת ת"א בדקו במיוחד בשבילנו אילו הבדלים הם רואים בין נשואים לרווקים

מדענים מכ־800 מעבדות ברחבי העולם ציינו בשבוע האחרון הישג מרשים עם פרסום הטיוטה הראשונה של האטלס הענק, והיעד הבא כבר סומן: להגיע למיפוי של מיליארד תאים • המידע שנצבר יאפשר למדענים להבין איך מתפתחות מחלות, אבל לא כולם משוכנעים שהוא יוביל לשיטפון של תרופות חדשות בשנים הקרובות

פרופ' הייתם עמל מהאוניברסיטה העברית, המכהן בימים אלה כפרופסור אורח בהרווארד, מצא קצה חוט שיכול להוביל לפיצוח הקשר בין מולקולה שמאפיינת זיהום סביבתי להתפתחות אוטיזם • בעקבות התגלית שלו, קיבל קונסורציום חוקרים בהשתתפותו מענק חריג לבחינת השפעתם של חומרים מזהמים על העלייה במספר המאובחנים בתסמונת • בראיון לגלובס, הוא מסביר מדוע המחקר רלוונטי גם לאלצהיימר ומגלה מה יחזיר אותו לישראל

פרופ' עופר הדר מאוניברסיטת בן גוריון חוקר טכנולוגיות חדשות של דחיסת תמונות ואת השילוב שלהן עם בינה מלאכותית • בראיון לגלובס הוא מספר איך היכולות החדשות ישנו את לוחמת הסייבר ואת זירת הקרב • וגם: מה גורם לבעיית הדיליי בשידורי כדורגל, ומי בהוליווד באמת צריך לחשוש לפרנסתו

ד"ר מרטינה בנסובה, ביוכימאית צעירה שהתרופה שפיתחה נמכרת במיליארד דולר ומבשרת תחום חדש, הקדישה את הדוקטורט שלה לאוזי אוסבורן ואוהבת להסתובב במערות • ויש לה גם מסר לאומה: "אל תפחדו מקרינה רדיואקטיבית. גם בבננה יש קרינה"

במחקרם, הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2024 ניסו לענות על השאלה הנצחית - מדוע מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות • המסקנה: המקור לשגשוג הוא במוסדות חברתיים חזקים ובפיזור של כוח • כלכלנים בכירים מנסים להסביר מה אפשר לישראל הצעירה להצליח היכן שמדינות אחרות נכשלו ואיך ניתן לשמר זאת, וכן מה המשמעות של המחקר למתחים בחברה

ד"ר ענת בן יונתן, אנתרופולוגיות של יחסי אדם־חיה מאוניברסיטת תל אביב, ושותפתה, ד"ר לימור חן מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, בדקו איזה תפקיד מילאו בעלי החיים בתהליך הריפוי שלנו כחברה

גשושית פארקר של נאס"א, ששוגרה לחלל כבר ב־2018, צפויה להיכנס בדצמבר הקרוב לאטמוספירת השמש, וההתרגשות בשיאה • בסוכנות החלל אומרים שהצלחתה תהיה דומה להישג הנחיתה על הירח ב־1969, אבל מה הגשושית בכלל יצאה לחקור ואילו אתגרים ניצבים בפניה?

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה • הממצאים שלו חושפים מאבק בין תקווה לייאוש והשלמה עם העובדה שלא נחזור לתחושת הביטחון שקדמה למתקפת 7.10

פציעות, הצטננות, לילות ללא שינה ואלכוהול - כל אלו משפיעים על הגוף במידה ניכרת יותר החל משנות ה־40 שלנו

פרופ' דורית ארם, ראשת המעבדה לחקר הגיל הרך באוניברסיטת תל אביב, עוקבת מאז משבר הקורונה אחרי התנהגות הורית במצבי משבר • היא מצאה שהורים ישראלים למדו לתפקד במצבי חירום, אבל יש לזה מחיר

התיאוריה שזיכתה את הכלכלן שהגה אותה בפרס נובל וכבשה גורמי ממשל בעולם גורסת שניתן לדחוף אנשים לקבלת החלטה מסוימת על ידי מניפולציה קלה בסביבה • אלא שמחקר חדש של ד"ר אוון פולמן מצא באג בשיטה • בשיחה עם גלובס הוא מגלה מה עורר את חשדו ולמה בכל זאת לא כדאי לזרוק את כל התיאוריה לפח

ד"ר נחומי יפה, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומכון המחקר נתוני אמת, חוקרת את החברה החרדית • מחקר שהובילה בשנה האחרונה בדק כיצד אירועים שונים במלחמה השפיעו על יחסי הקירבה והניכור מול החברה הכללית

האנתרופולוג ד"ר אורי כץ חוקר כיצד החברה הישראלית מתייחסת לחללים שגופתם מוחזקת בידי האויב, ואיך שיח עמום מערער את הסדר החברתי