חזית המדע

ניסויים קליניים משותפים הופסקו באופן חד צדדי, הזמנות לכנסים מקצועיים לא מגיעות ומאמרים נדחים בשיעורים מחשידים • רופאים בכירים מדברים על הדרה שעלולה לפגוע לבסוף באיכות הרפואה בישראל, אבל משוכנעים שיש מה לעשות כדי למנוע הידרדרות והקרב לא אבוד

ד"ר עודד אדומי לשם, פסיכולוג פוליטי, הקדיש את השנים האחרונות למיפוי תפקידה של התקווה בקרב ישראלים ופלסטינים בסכסוך המתמשך • ספר שכתב בנושא יצא לאור ימים ספורים בלבד אחרי השבת השחורה, שמאירה את הממצאים באור חדש • בראיון לגלובס הוא מסביר ממה מורכבת תקווה, מדוע רבים מאיתנו איבדו אותה לאורך השנים ואיזה תפקיד יש למתנדבים החדשים בשיקום שלה

מחוסר שינה לתסמונת הלב השבור של אמהות וסיבוכי לידה: מאז פרוץ המלחמה הולכות ומצטברות העדויות לפגיעת המתח הנפשי בבריאות הציבור • חוקרים מסבירים איך הסטרס פוגע במערכות שונות בגוף ומה אפשר לעשות כדי להפחית את השפעותיו

ד"ר קריסטין נף, מהחוקרות המובילות בתחום החמלה העצמית, מציעה דרך להתמודד עם אחת התופעות המדוברות כרגע בישראל, אשמת הניצולים • בראיון לגלובס, היא מסבירה איך חמלה תורמת לבריאותנו הנפשית והפיזית, אבל גם מאפשרת לנו להיות אמפתיים יותר לנפגעים מהמלחמה

אוניברסיטת בן גוריון בנגב איבדה עשרות סטודנטים, אנשי סגל ובני משפחה. ביניהם שלוש תלמידות מחקר מבטיחות • עכשיו האוניברסיטה מתגייסת להשלים את מחקריהן בשמן • נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ', והמרצים שעבדו עם החוקרות מספרים עליהן ועל התמודדות האוניברסיטה עם האירועים

רוב החטופים יצליחו כנראה לחזור לבסוף לחיים מלאים וטובים, אבל הדרך לשם עשויה להיות ארוכה ומטלטלת • איך המדינה, המשפחה והחברים יכולים לעזור להם להשתקם, ממה מומחים ממליצים להימנע? ומה עולה מהניסיון המצטבר מטיפול במאות חטופים ושבויים, בארה"ב ובישראל

פרופ' צפירה גרבלסקי־ליכטמן ניתחה קלטות חטופים שהוציאו ארגוני טרור שונים בעולם ומצאה דמיון לא מקרי ביניהן • בראיון לגלובס היא מסבירה מדוע פערי המידע שמאפיינים אותם מגבירים את המתח והחרדה

האם אפשר לזהות טרוריסט בפוטנציה, מה יגרום לו לעזוב את הארגון ועד כמה אפקטיביות תוכניות דה־רדיקליזציה שהופעלו בעולם? • פרופ' אריאל מררי, שערך את אחד המחקרים המובילים בפסיכולוגיה של הטרור, ופרופ' ג'ון הורגן שחקר פעילים "מתפכחים", מספרים מה גילו בשיחות איתם ואיך זה מרגיש לראיין טרוריסט

עדויות מהתקופה הפרה־היסטורית הובילו היסטוריונים, ארכיאולוגים וסוציו־ביולוגים לתשובות שונות לשאלה אם בני אדם נולדו להילחם • ואם כן, האם החברה האנושית בהכרח תמשיך לעשות זאת לעד?

מתקפת חמאס והמלחמה שהוכרזה בעקבותיה לוו בשלל תיאוריות קונספירטיביות שהופצו במהירות שיא • מה הן משרתות ומי האנשים שנוטים לאמץ אותן? עד לפני עשור, המחקר שעסק בנושאים האלה היה דל יחסית. בשנים האחרונות, הוא הפך לבוער

אירועי 7 באוקטובר הם היסטוריים, לא ספק, אבל איך הם ייזכרו בעוד עשרות ומאות שנים? במוסדות המחקר היסטוריונים כבר מתחילים לחשוב על מיזמים שיוקדשו לתיעוד המלחמה • כך התיעוד של היום ישפיע על המציאות בעתיד

ישראל חווה את אחד האירועים הקשים בתולדותיה, אבל דווקא למטפלים ישראלים טראומה קולקטיבית מוכרת מאירועים קודמים • מומחים ישראלים עדיין נזהרים מלדבר על פוסט־טראומה ובנייה מחדש, אבל מציעים תובנות ממחקרים שנעשו בקהילות בעולם שכמעט נמחקו

חוקרים מאמינים שהמנגנונים שגורמים להזדקנות עומדים בבסיס כמעט כל המחלות שאנחנו מכירים, ואם רק נבין אותם, נוכל לחיות יותר שנים בבריאות • עם התקדמות המחקר, גוברות גם ההשקעות בתחום • האם גם ה־FDA יכיר בהזדקנות כמחלה, כמו שקרה עם ההשמנה, ויאפשר מחקרים מסוג אחר? • המרוץ להארכת החיים, פרויקט מיוחד

בשנה שבה תפסו מומחים למשפט חוקתי ויחסים בינלאומיים את הכותרות, המדע הישראלי נשאר קצת בצל • אבל גם אם הוא לא עשה הרבה רעש, הוא סיפק כמה מחקרים פורצי דרך • אנחנו מציגים כאן כמה מהם: מהאשך המלאכותי שעשוי להוביל לטיפול בעקרות גברית, דרך מחקר גדול שמגדיר מחדש מהי השמנה ועד שיפור הזיכרון ופתרון תעלומה שהעסיקה פיזיקאים

קהילת הפייסבוק הגדולה בישראל קוראת תגר על מודל האמא המושלמת, אבל עד כמה היא חתרנית? • האנתרופולוג והסוציולוג ד"ר מתן אהרוני והדוקטורנטית עינבל יצחק חקרו את תופעת הרשת וחזרו עם תובנות על הומור גופני, לעג לגברים והפער בין השחרור ברשת למציאות

מדיטציה וטיול בטבע גורמים אושר? מחקר חדש טוען שפרקטיקות מיושנות אפשרו לחוקרים מתחום הפסיכולוגיה להגיע למסקנות שלא ממש מגובות בנתונים