חזית המדע

פרופ' אבי שגיא-שורץ מאוניברסיטת חיפה הוא אחד מ-70 חוקרים מובילים בעולם נגד שימוש לרעה בתיאוריה פסיכולוגית ששולטת בבתי המשפט למשפחה • "באופן אבולוציוני אנחנו בנויים ליצור קשר עם דמות מטפלת. חשוב מאוד לשמר את הקשרים גם כשהם לא בדפוס האידאלי"

פרופ' אנה זמנסקי חוקרת התנהגות ורגשות של בעלי חיים באמצעות בינה מלאכותית • דווקא הטכנולוגיה, היא אומרת, יכולה לעזור לנו להבין את החיות שסביבנו ולשפר את היחסים איתן

האנתרופולוג פרופ' איתן וילף, שמחקריו עוסקים בהיבטים שונים של יצירתיות, טוען שהמרוץ אחר חדשנות בעולם העסקי הפך לאידיאל תרבותי שמעצב גם את חיינו הפרטיים • החדשנות החליפה את היצירתיות, הוא אומר בראיון לגלובס ומסביר מה מעצבים וחברות מפספסים כשהם כותבים רעיונות על נייר צבעוני קטן

בשנים האחרונות מתברר שישנם הבדלים דרמטיים בין בני אדם ביכולתם לדמיין מראות, קולות, וריחות • חוקרים של החוויה הפנימית טוענים שאנחנו מרבים לטעות בתפיסת החוויה הדמיונית שלנו • ויש גם מסר אופטימי: לא חייבים להיות בעלי דמיון חזותי כדי להיות אנימטור מצליח

החוקרים הישראלים שהופתעו מהשפעת החמצן, פטריות המאכל שמתחרות בפטריות הזיה והסיבה שבגללה נוגדי דיכאון פופולריים לא תמיד פועלים • חוקרים מחפשים גישות חדשות לאחת המחלות הנפוצות והקשות לטיפול

בישראל תופעת הרילוקיישן כמעט לא נחקרה, אבל בעולם נעשו לא מעט מחקרים על "ילדי התרבות השלישית" • סקירה שלהם שפורסמה לאחרונה מגלה מאפיינים משותפים • לפעמים, הקליטה חזרה בארץ המקור קשה יותר מההיטמעות בתרבות החדשה

כשמולקולת NO, חנקן חמצני, התגלתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, היא התקבלה בחשדנות, וגם אחרי שהוכתרה כ"מולקולת קסם" וזיכתה את מגליה בפרס נובל, חברות התרופות לא עטו עליה • עכשיו כל זה משתנה • חתן פרס נובל פרופ' פריד מורד, ממגלי המולקולה, מספר בראיון לגלובס על הפוטנציאל שלה בטיפול במחלות, מסרטן ועד סוכרת

חזירי הבר בחיפה הפסיקו לפחד מאנשים, והם לא היחידים; חוקרים בכל העולם מנסים למצוא דרכים יצירתיות להיפטר ממינים פולשים, שמסכנים לא רק את בני אדם אלא גם בעלי חיים אחרים • מדוע חיסול המוני רק יחריף את הבעיה, ואיך נכנסים לראש של חיה? חוקרים ישראלים מדווחים מהשטח

עדי מילמן, דוקטורנטית במכון ויצמן, זיהתה לראשונה עשרות מנגנונים לא מוכרים שעוזרים לחיידקים להילחם בווירוסים • יותר מזה, היא וחוקרים נוספים במעבדה זיהו רכיב אחד משותף למערכות החיסון של חיידקים, צמחים ובני אדם • הגילויים האלה עשויים לפרוץ דרך לתרופות ולטכנולוגיות עריכה גנטית חדשות

כמה שעות צריך להיות עם אדם אחר כדי שייחשב חבר טוב שלך, עד כמה אנחנו יודעים לזהות חברים אמיתיים ואיזה מושג חדש הכניסה הקורונה ליחסים? • במשך שנים התמקדו חוקרים ביחסים בתוך המשפחה. מחקרים וספרים שיצאו לאחרונה מפנים זרקור לאחת ממערכות היחסים הכי משמעותיות בחיינו

חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ג'ושוע אנגריסט, מדבר על מחקריו הנוכחיים, ויש לו גם סוד שמטריד אותו: הוא עדיין לא הצליח לשחזר את אחד המחקרים המפורסמים שלו, שבדק את ההשפעה של כיתות גדולות על ההישגים

פרופ' ג'ורג' צ'רץ', שעומד מאחורי המיזם להשיב לחיים בסיביר ממותות שנכחדו, משוכנע שהמצאותיו יכולות לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות • בראיון לגלובס הוא מספר על חיסון לקורונה שהוא וצוות המעבדה שלו פיתחו וניסו על עצמם, ומסביר מדוע לא צריך לחשוש יותר מדי מגנים מהונדסים • מסוכן? "אני צופה בסרטי אפוקליפסה כדי להתכונן לכל התרחישים"

בעידן "החולה המעורב", מצפים מאיתנו לקבל החלטות רפואיות שאין לנו מידע מספיק לגבי התועלת שלהן • התוצאה? אנחנו מסתמכים על רגשות, מדחיקים מידע שסותר את הדעה שכבר גיבשנו ומקבלים תמונה מטעה מסדרות בתי חולים • פרופ' טליה מירון שץ, חוקרת ותיקה של התחום, רוצה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר

בימים אלה נבנה גלאי חלקיקים לצורך ניסוי ענק שמטרתו היא לאתר סימנים לתופעה נדירה, שעשויה לגלות איך נוצר חומר ביקום שלנו • במחקר הזה משתתפים 100 מדענים מ-20 מוסדות אקדמיים בעולם, ובהם גם אוני' בן גוריון בנגב • ד"ר ליאור ארזי, המשתתף בניסוי, מסביר מה המדענים מחפשים

פרס האיג נובל, האח המצחיק והפרוע של פרס נובל, עדיין מצחיק ומשעשע אבל משהו קרה לו: הוא ניתן על מחקרים אמיתיים, גם אם בנושאים מופרכים. אולי תרמו לזה כמה זוכים שהתבררו בהמשך כרציניים למדי • מתקשורת עם חתולים ועד התנגשות ברחוב - ליקטנו כמה מהזוכים הבולטים השנה

דמיינו בניינים שמשתנים בהתאם לתנאי הסביבה, חזיתות בתים שמזמינות אליהן חזירי בר וקיפודים ותקשורת שוטפת עם חיידקים באמצעים טכנולוגיים • חוקרים בתחום המתפתח של "מבנים חיים" מתכננים את הבית של העתיד, והוא יהיה מיועד לא רק לבני אדם • מגפת הקורונה, הם טוענים, רק הבהירה עד כמה השינוי הזה נחוץ