מדינת ישראל

עד 1977 הציונות האזינה למשק כנפי ההיסטוריה, אך עמדה בפיתוי וזכתה בלגיטימיות בינלאומית • האם 22 יישובים חדשים מצדיקים ויתור על ההישג המדיני הגדול ביותר?

מה היה קורה אילו הציונות התחילה 50 שנה קודם, ובמקום הרצל היה מנהיג אותה דיזראלי? הייתכן שמדינת לאום לא הייתה נולדת? ומה אפשר לעשות כדי להגן על שמה הטוב?

מה גורם לממשלה להיכשל, ומה גורם לה להצליח? • יש במגזר הציבורי אנשים שעובדים בשבילנו, אבל אסור להיות שאננים • המוניטור של גלובס והמרכז להעצמת האזרח מציג: 7 לקחים למדינה בת 77

הגענו לרף שבן גוריון הציב, אבל לא עשינו מספיק • טקס המשואות פספס את המהות • ומה אומר הוויתור של וירג'ין על ישראל • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: לפחות 100 אתרי נשק כימי נותרו בשטח סוריה - והחשש לישראל, 10 אזרחים בריטים שנלחמו בצה״ל מואשמים בפשעי מלחמה, והאיראנים מזהירים את השכנים מתמיכה בארה״ב • כותרות העיתונים בעולם

שייח'ה מוזא, אמו של אמיר קטאר, היא כלי משמעותי במאמצי המדינה למצב את עצמה כמערבית • האישה הצבעונית שהייתה לאייקון אופנה היא יו"ר קרן קטאר שמנהלת מיליארדים, מקדמת את הנרטיב הפלסטיני ומעורבת עמוק בדיפלומטיה ובהשקעות הענק של המדינה

מהרגע שהומצא, מטרתו של שעון הקיץ הייתה יעילות כלכלית, להרוויח שעה אחת נוספת של אור • איך בזמננו הפך שעון הקיץ לפולמוס פוליטי בין דתיים לחילוניים ובין ימין לשמאל, והאם בקרוב יבטלו אותו

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס • אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע הם נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והפעם: האוכלוסייה הערבית אכן הייתה גדולה יותר מזו של המדינה הצעירה. אבל אנחנו גייסנו יותר

לרגל ועידת הביטחון במינכן, פורסם סקר גלובלי  שבדק את העמדות בשורת מדינות מפתח כלפי מדינות אחרות • התוצאות לגבי העמדות כלפי ישראל מדאיגות, ועולה כי ישנה "ירידה משמעותית בתדמית החיובית בשנה החולפת" • הירידה החדה ביותר בתמיכה בישראל נרשמה באיטליה ובצרפת

המדד מדרג 50 מדינות המייצגות כלכלות חזקות או כאלה שנמצאות על סדר היום הגלובלי • הדירוג משקלל שישה היבטים בעוצמת מותג מדינתי: מדיניות וממשל, תרבות, אנשים וחברה, יצוא, הגירה והשקעות ותיירות

אוכלוסיית ישראל בסוף השנה נאמדת ביותר מ־10 מיליון תושבים. עם זאת, קצב הגידול ירד בשל ההגירה השלילית • עוד עולה מהנתונים: כמות העולים החדשים ב־2024 נמוכה בשליש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת כנראה עקב השפעות המלחמה והמצב הכלכלי

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס • אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והפעם: "תוכנית אוגנדה" תכננה ליישב יהודים בקניה. אז למה בכל זאת נדבק לה שמה של אוגנדה?

האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה מהווה אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, בין היתר לאור עמדתה הרשמית "לייצר תמונה ניטרלית" • למרות זאת, מאז פרוץ המלחמה ערכים רבים באנגלית, בעיקר אלו הקשורים לסכסוך במזרח התיכון, עברו הטיה מובהקת נגד ישראל • "הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה כעת לשנות אותו", מזהירים מומחים • איך בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה?

מדינת ישראל עומדת להוציא כ־6.5% מהתוצר על ביטחון בשנה הבאה - נתון ששני רק לאוקראינה בעולם המערבי • כך נבלמה מגמה של עשרות שנים, ומומחים מעריכים שהגידול יימשך גם לאחר המלחמה • פרופ' אסטבן קלור מה־INSS: "כדי למנוע הישנות של העשור האבוד צריך להבטיח את צמיחת המשק"

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה • הממצאים שלו חושפים מאבק בין תקווה לייאוש והשלמה עם העובדה שלא נחזור לתחושת הביטחון שקדמה למתקפת 7.10

ד"ר נחומי יפה, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומכון המחקר נתוני אמת, חוקרת את החברה החרדית • מחקר שהובילה בשנה האחרונה בדק כיצד אירועים שונים במלחמה השפיעו על יחסי הקירבה והניכור מול החברה הכללית