מאגר הידע העולמי מוטה נגד ישראל: מה תמצאו כשתחפשו "ציונות" ו"חמאס" בוויקיפדיה?

"ויקיפדיה היא שדה קרב עיקרי. ישנם יותר מדי ערכים הקשורים לישראל ומלחמה בטרור שהם מוטים, חד־צדדיים או משמיטים מידע קריטי". כך התבטא לאחרונה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג באשר לטענות הרבות על הטיה נגד אנטי־ישראלית באנציקלופדיה האינטרנטית השיתופית הגדולה בעולם.

● מאסק, באפט וגם ישראלית לשעבר: 100 אנשי העסקים החזקים בעולם
● הבומרנג של רוסיה: הכטב"מים ששיגרה לאוקראינה וחזרו אליה

ויקיפדיה מהווה את אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, על פניו, הודות לעמדתה המוצהרת לכתוב מידע מנקודת מבט ניטרלית. אולם, נראה שמאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, מעמד זה התערער, לפחות נגד ישראל - ו־וויקיפדיה הפכה לעוד זירה בקרב על ההסברה הבלתי נגמרת.

"קולוניאליזם", "התרחבות טריטוריאלית" ו"רצון לגירוש פלסטינים", הם רק חלק מהמושגים המופיעים באנציקלופדיה החופשית כאידאולוגיה הרשמית של מדינת ישראל. טענות אלה אמנם מגובות במקורות אקדמיים לכאורה, אך בין היתר נשענות על אקדמאים הנחשבים לעוינים מאוד כלפי ישראל.

"בית לאומי דרך קולוניזציה של פלסטין"

לא חסרות דוגמאות לשינוי שחל בוויקיפדיה. אם תחפשו את הערך "ציונות" (Zionism), תוכלו למצוא האשמות בקולוניאליזם: "ציונות היא תנועה לאומית אתנו־תרבותית שצמחה באירופה בסוף המאה ה־19, ומטרתה להקים בית לאומי לעם היהודי דרך קולוניזציה של פלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל ביהדות, ובעלת חשיבות מרכזית בהיסטוריה היהודית. ציונים רצו ליצור מדינה יהודית בפלסטין עם כמות אדמה גדולה ככל הניתן, ועם כמות יהודים גדולה ככל הניתן, וכמות ערבים־פלסטינים מעטה ככל הניתן. מאז הקמתה של מדינת ישראל ב־1948, הציונות הפכה לאידאולוגיה הלאומית של ישראל".

לעומת זאת, ערב המלחמה, הניסוח היה הרבה פחות מוטה: "ציונות היא תנועה לאומית שצמחה במאה ה־19 כדי לגייס תמיכה להקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל מהמסורת היהודית. מאז הקמת מדינת ישראל, הציונות הפכה לאידאולוגיה שתומכת ב'פיתוח והגנה על מדינת ישראל'".

אלו לא השינויים היחידים שעברו על ויקיפדיה האנגלית בשנה האחרונה. בערך "חמאס" למשל, העובדה שחמאס מוכר כארגון טרור על ידי רוב מדינות המערב, נדחק לתחתית הפתיח, לעומת הערך טרום טבח 7 באוקטובר - בו חלק ניכר מהפתיח עסק בכך. בנוסף, תחת הערך "רשימת מקרי רצח עם" (List of Genocides) מופיעה הדוגמה "רצח עם בעזה", והאשמות בהרעבה למוות מככבות בערך "הסגר על רצועת עזה".

למעלה מ־7 מיליון צפיות בשנה

לערכים בוויקיפדיה יש השפעה אדירה בהשפעה על דעת הקהל. לפי ד"ר שלומית אהרוני ליר, עמיתת מחקר מאונ' חיפה שפרסמה לאחרונה מחקר על ההטיות האנטי־ישראליות בוויקיפדיה האנגלית והציגה אותו באו"ם, ויקיפדיה היא אחד האתרים המובילים במנועי חיפוש. "ויקיפדיה מדורגת כאתר השביעי הנצפה ביותר בעולם לפי דירוגים שונים, עם מיליוני משתמשים יומיים מכל רחבי העולם. לשם השוואה, הערך ישראל זוכה בממוצע ל־416 אלף צפיות בחודש". גם הערך של 'ציונות', שנחשב נישתי יותר, זכה למעל 7 מיליון צפיות מתחילת המלחמה, וללא פחות מ־1,254 עריכות בידי 212 עורכים.

"למרות שאינה מקור מחקר מאושר על ידי מוסדות אקדמאים, ויקיפדיה היא עדיין המקום המרכזי לחיפוש מידע על ידי רבים בעולם והיא גם מופיעה במקרים רבים במקום הראשון בגוגל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. "זה המקום בו רבים מגבשים את הרושם הראשוני שלהם על נושאים אקטואליים, ובמקרה שלא מתעמקים מעבר - זה גם ככל הנראה המידע היחיד שייחשפו אליו".

לדבריה, ישנה הטיה "בערכים שמסמנים את ישראל באופן שאין דומה לו למדינות אחרות. כך למשל, הערך 'השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית', מנרמל השוואה בין ישראל לנאציזם בגרמניה, וממסגר את ההקבלה כעניין שכיח ומקובל, תוך השמטת ההקשר והמורכבות שעמה מתמודדת ישראל".

"שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית"

"בכל מיזם של ויקיפדיה, ניתן למצוא הטיות וגישות שכנראה לא עולות בקנה אחד עם עיקרון 'נקודת המבט הניטרלית"", אומר ש', עורך בוויקיפדיה זה 16 שנה. מדובר בעיקרון הוא אחד מערכי היסוד שוויקיפדיה קבעה לעצמה, אך פעמים רבות נראה שהיא לא מצליחה לעמוד בו. המצב אפילו חמור הרבה יותר לטענת ש': "זו לא תופעה שנובעת מעורך אחד שמכניס את דעתו לערך, אלא מקבוצה גדולה, ואולי אף מאורגנת, של עורכים שפועלים אך ורק לפי דעתם והאידיאולוגיה שלהם, בלי שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית".

לדברי ד"ר אהרוני ליר, לא מדובר במגמתיות מקרית. "כאשר עוקבים אחר היסטוריות העריכה בוויקיפדיה, ניתן ללמוד כי בעריכות השונות עולה רשימה של כ־40 עורכים שנראה כי הם מתואמים. רשימה זאת פורסמה בחלקה ברשתות החברתיות, לצד חשיפה קבוצה בשם Tech For Palestine שכוללת 8,000 משתתפים שפועלים אף הם באופן המחזק את ההטיה. קבוצות אלו אחראיות לא רק לעריכות מגמתיות אלא גם לניסיונות מחיקה של ערכים הקשורים למקרי הטבח, שינוי טרמינולוגיה בערכים המתארים את האסון מ'טבח' ל'תקיפה', התייחסות לחמאס ולחיזבאללה כקבוצות מיליטנטיות ולא ארגוני טרור, ופועלת לשכתוב של ערכים".

הטיה אנטי־ישראלית אמנם הייתה קיימת גם לפני המלחמה, אך לדברי ש' ואהרוני ליר - היא הייתה בשוליים. "במיזמי ויקיפדיה הייתה מידה משתנה של אנטי־ישראליות לפני המלחמה. הקהילה הישראלית עשתה מאמצים רבים כדי למנוע את זה, ואפילו אירחנו ב־2011 את הכנס העולמי של ויקימדיה באוניברסיטת חיפה. לפני המלחמה הקהילה האנגלית הייתה נחשבת יחסית נייטרלית, גם אם לא תמיד. במהלך המלחמה התקיימו בקהילה האנגלית מהלכים שפשוט מחקו כל סימן לנייטרליות הזו", אומר ש'.

עם פרוץ המלחמה, אומרת ד"ר ליר, היה ניתן לראות כיצד ההטיה נגד ישראל התעצמה. "הדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה בכמות העריכות בערכים הקשורים לישראל ולסכסוך הישראלי־פלסטיני, לצד מגמתיות מובהקת בעריכה ובכתיבה מחודשת שלהם. כתוצאה מכך, הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה מאוד כעת לשנות אותו, כי הדפים חסומים וגם כל שינוי גורר דיון ומחיקה מידית כאשר מנסים לאזן את הערך".

הכוח דווקא בידי האזרח הקטן

מי שזכאי לערוך ערכים הקשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני הם רק עורכים עם ותק של 30 יום ו־500 עריכות לפחות, מה שמונע מאחרים, "מזדמנים", לגשת אליהם. "כך, נוצר מצב בו תופעה בה העורכים הם קבוצה סגורה והומוגנית יחסית רק יכולה לערוך, והמוטו הבסיסי של ויקיפדיה - 'כל אחד יכול לערוך' - לא מתממש במקרה של ערכים הקשורים לישראל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. הקבוצה הזאת, היא מספרת, מייצרת "פחד, סימון יתר ותחושה שכל מה שיכתבו עורכים בהקשר לסכסוך יימחק מיד והם יעמדו בפני סכנת חסימה או הרחקה".

האם בכל זאת ניתן לעשות משהו כדי להתמודד עם התופעה? אחת האפשרויות היא לפנות לוויקימדיה, קרן האחראית על תפעול פלטפורמת ויקיפדיה והפעילות הקשורה בה, על מנת לתקן את הערך. לפעמים, כך קורה. למשל, תלונה נגד לאומנים קרואטים שעיוותו וערכו מגוון ערכים העוסקים בהיסטוריה של יוגוסלביה לשעבר, הובילה להתערבות ויקימדיה.

אולם, היו מספר לא מועט של ניסיונות לפנות לקרן, בבקשה שתפעל בנוגע לבעיות שהתעוררו בוויקיפדיה האנגלית, שנכשלו. "בשלב זה, נראה כי הקרן הבינלאומית אינה נוקטת צעדים משמעותיים בנושא הישראלי־פלסטיני, ובוחרת להתעלם", מציינת ד"ר אהרוני ליר.

"היכולת של האזרח הקטן להשפיע היא להצטרף לקהילה", מסכם ש'. "כמובן שבגרסה האנגלית זה יותר מורכב, כי זו לא שפת העם היושב בציון וכי זו קהילה גדולה, עם אתגרי ביורוקרטיה". אהרוני ליר מוסיפה: "הדרך להשפיע היא לערוך. אחת המשימות שכדאי שניקח על עצמנו היא לשלב עריכה בלימודים".