פיקוח על הבנקים

הפיקוח על הבנקים הודיע כי יאפשר לבנקים להעמיד אשראי נוסף למימון פרויקטים תשתיתיים בשיטת PPP בהיקף של 4% מתיקי האשראי שלהם האשראי, וזאת מעבר לתקרת האשראי המוקצה כיום לתחומי הבינוי והנדל"ן, שמגיעה ל-20% מסך האשראי הבנקאי

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" • תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" • והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" • המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

הבנקים הוציאו כ-5.8 מיליארד ש' בארה"ב. המנהלים השיבו 5.1 מיליון ש'

בהצגת הסקירה השנתית של בנק ישראל אמרה חדוה בר: "אנו נדרשים לראות אם הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית בלבד יוצרת עיוותים", אך הסתייגה מהחלת החוק על סקטורים נוספים • מהסקירה עולה כי היקף המשרות במשכורת גבוהה בבנקים נמצא בעלייה, לעומת ירידה במשרות בדרג נמוך • איומי הסייבר – המטרידים ביותר את המערכת הבנקאית

סיכוני האשראי ותרחישי הקיצון שמופיעים בדוח של בנק ישראל על מערכת הבנקאות בישראל השנה הם לא חדשים ומופיעים דרך קבע בכותרות הכלכליות, אך יש שני פרקים בדוח, לכאורה שוליים, שמספרים את סיפורן של תופעות מאוד רחבות. שניים נוספים מלמדים על תהליכי ההתייעלות המסיביים שעוברים הבנקים ועל הפסיכולוגיה שמאחורי אחוזי המעבר הנמוכים מבנק לבנק • פרשנות

בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים ל-2018 שפרסם היום בנק ישראל כתבה חדוה בר: "בשנים האחרונות פחתו הסיכונים הפיננסיים בפעילות הבנקאית, ובראשם סיכוני האשראי וסיכוני הנזילות, ועלו באופן יחסי סיכונים תפעוליים ובראשם סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים, שנובעים מהמהפכה הטכנולוגית"

הפיקוח על הבנקים מגלה כי 2.5% מחשבונות העו"ש בישראל מועברים מבנק אחד לשני בכל שנה, וטוען כי המצב דומה לזה שקיים בבריטניה ובארה"ב • הסיבות העיקריות למעבר: רצון לקבל הלוואה נוחה יותר או ריבית גבוהה יותר על הפיקדון • הפיקוח: "הקמת מערכת ניוד אוטומטי - מורכבת ויקרה"

בכל שנה בונה הפיקוח על הבנקים תרחיש מקרו-כלכלי אחר, כאשר השנה בחר הפיקוח לבדוק את העמידות לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור, תוצאת אירועים גיאו-פוליטיים שהביאו לעליית הריבית במשק, בשילוב עם משבר חמור בשוק הדיור ונפילת קבוצה עסקית גדולה של לווים • ממצאי הבדיקה העלו: "על אף הפגיעה המשמעותית בבנקים, המערכת הבנקאית עמידה בפני תרחיש קיצון מסוג זה"

חשבונותיהם של לקוחות בנק הפועלים שניסו למשוך מזומנים חויבו - זאת למרות שבשל תקלה במכשיר הלקוחות לא קיבלו את הכסף בפועל • בנק הפועלים: "היה קושי בגילוי התקלות; כיום לא ידוע על לקוחות שלא זוכו או יזוכו בשל התקלות"

פרופ' אשר בלס, ממחברי דוח ועדת הטייקונים לחקר האשראי ללווים הגדולים, דוחה את הביקורת שהם התקפלו ונמנעו מלטפל בבנקים: "הוועדה לא הוקמה כדי להטיל עונשים על בנקאים, אלא במטרה לבדוק איך לשפר את המצב" • לדבריו, הגישה של בנק ישראל מאוד שונה ממה שנהוג בחו"ל ("שם הגישה יותר הרתעתית") ומקווה שהמלצות הוועדה ייושמו לאור הגב הפוליטי שקיבלו בכנסת

בבנק ישראל דוחים בתוקף את הביקורת כי הבנק המרכזי שבוי בידי הבנקאים: "חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש, מבלי קשר למידע הרב שהוצג בפני הוועדה וללא דיון מקצועי מספק" • יו"ר ועדת החקירה, ח"כ כבל: "מביך"; ח"כ קיש: "תגובת בנק ישראל לא רצינית"

הוועדה ממליצה להקים מחלקת חקירות בבנק ישראל וברשות שוק ההון, להקים ועדה פרלמנטרית שתקבל גישה לחומרים חסויים מהגופים הפיננסיים ולבחון הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז • כבל: "חלק אחד של העם מממן באמצעות הבנקים חלק אחר ומיוחס של הגבירים" • בנק ישראל: "חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש"

הקנס הוטל מכיוון שהבנק הטיל אחריות על הלקוח במקרה של אובדן פנקס צ'קים שנשלח בדואר, ולא תיקן את הליקוי הזה על אף שהתבקש לעשות זאת

דרור שטרום בכנס הפיקוח על הבנקים: "הגברת התחרות בין הבנקים תתבטא בהגדלת מס' מקבלי האשראי" • הנגיד: "תפקידנו כרגולטורים לוודא ש'פירות ההתייעלות' אכן מגולגלים מהבנקים לציבור" • נציג הקרן שרכשה את לאומי קארד: "מצפים להגנת ינוקא לצורך הכנסת חדשנות לשוק"

משרד האוצר דחה את המועד האחרון של הגשת ההצעות על מנת לאפשר לגורמים שהביעו עניין לגבש הצעות סופיות • לפי הערכות, מדובר בקבוצה שכוללת גם את הבנק הדיגיטלי שמריוס נכט פועל מזה זמן להקים • ככל שתהיה זוכה, היא תקבל מענק של עד 200 מיליון שקל

מהגבלת הסודיות, דרך פיקוח פרלמנטרי על רגולטורים ועד לחקירת הבנקים