אביב 2006, עו"ד דורי קלגסבלד שוקע במערבולת חייו. זה עתה גרם לתאונת דרכים שגבתה את חייהם של אישה צעירה כבת 23 ושל בנה בן החמש, יבגניה וארתור וקסלר. הג'יפ שלו הפך בעיני הציבור לסמל הנהנתנות הדורסנית, הטוקבקיסטים רצו את ראשו, המשטרה נשפה בעורפו, והשופטים היו עתידים לפסוק בחומרה.
באחד הימים באותה תקופה הוא קיבל שיחת טלפון מיצחק אהרונוביץ', ניצב בדימוס במשטרה ולימים השר לביטחון פנים. ועדת זיילר שלחה לי מכתב אזהרה, אמר, אני רוצה שתייצג אותי. קלגסבלד היה המום: "אדוני, מודע למה שקרה לי? אתה מבין שאני צפוי להישלח לכלא בקרוב?". "שמעתי", ענה אהרונוביץ', "אבל אני צריך אותך. אמרו לי שהכי טוב לפנות אליך בעניינים האלה". אהרונוביץ' ידע על מה הוא מדבר; קלגסבלד הוא מומחה לנושא ועדות חקירה. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בזה, והוא אף ייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בוועדת אור. עם כלא או בלי, מבחינת אהרונוביץ', לשעבר מפקד מרחב דרום במשטרה שהיה תחת לחץ כבד מצד הוועדה שחקרה את פרשת האחים פריניאן, קלגסבלד היה הכתובת הנכונה.
קלגסבלד הסכים והפרקים הבאים בפרשה כבר נראים כסרט עם עלילה לא סבירה. אהרונוביץ' נוקה בוועדה ופרח בפוליטיקה. לעומתו, המפכ"ל דאז משה קראדי, נאלץ להתפטר וצמרת המשטרה געשה. בשלב הזה קלגסבלד כבר לא היה במשחק. הוא היה בכלא.
בדיעבד אפשר היה לראות בפנייה של אהרונוביץ' אות לבאות. האמון בכישוריו המקצועיים של קלגסבלד מבחינת לקוחות ולקוחות פוטנציאלים יסייע לו לצאת מהמצב העגום שאליו נקלע.
"שלא תביני לא נכון", אמר השבוע אחד מחבריו הקרובים, "יבגניה וארתור וקסלר לא יעזבו את מחשבותיו לעולם". ובכל זאת, בשנים שחלפו, קלגסבלד, מבחינה מקצועית, פורח. "לומר שההכנסות שלו גדלו זו מילה לא מתאימה", מתארים חבריו את המצב; "הן שולשו ורובעו; פשוט צמחו בצורה דרמטית".
הוא סיפר על התחושות שלו בנוגע לתאונה? בנוגע להרוגים?
"כמובן. יש איזה רגע, איזו נקודת זמן שבה הוא הבין שהאסון זה משהו שהוא יחיה אותו, ייקח אותו איתו כל החיים, כל יום לכל מקום; מצד שני, הוא מבין שהוא חייב להמשיך ולחיות חיים נורמליים ככל האפשר. לא רק בשבילו, גם בשביל המשפחה שלו והחברים שלו".
קלגסבלד, במתכונת החדשה של משרדו - משרד בוטיק שעוסק בליטיגציה - הוא כיום סוג של מופע יחיד. פיזית, מספרים עורכי דין שעבדו איתו, הוא יושב באותו משרד. לידו חדרו הריק של שותפו לשעבר יורם דנציגר, שהתמנה לשופט בבית המשפט העליון. בצד השני של הקומה, בבית גבור ספורט בתל-אביב, יושבים שותפיו לשעבר, מורן מאירי ואמיר מטרי, שהקימו משרד משלהם, שצמח לפירמה של 15 עורכי דין. קלגסבלד עצמו עובד במתכונת מצומצמת יותר: שישה עורכי דין בלבד, בהם שותפיו הוותיקים אמיר שרגא וגליה כהן.
במשרד הזה מטפל קלגסבלד בענייניו של שלדון אדלסון, בייצוג מאיר שמיר מול גילת לוויינים; בתיק של יצחק תשובה נגד יוסי מימן; ובסכסוך של הריכטרים - קובי ויהודית - מול שותפיהם במדינול. לאחרונה נוספו לו לקוחות חדשים: בית ההשקעות פסגות והעומדים בראשו, רועי ורמוס ואריק שטיינברג.
קלגסבלד מרשה לעצמו להיות בררן בבחירת התיקים. "הוא לוקח את התיקים שבהם הוא יכול להביא ערך מוסף", אומר אחד מחבריו, "הוא לוקח תיקים שיש בהם ריבוי צדדים, שאלות משפטיות מסובכות, כאלה שדורשים מיומנות בחקירה נגדית, כאלה שיש בהם הכרעות אסטרטגיות - איך לנהל, מתי ואיך לתבוע, האם ללכת לבוררות, כל מיני שיקולים מורכבים".
עבור שעת עבודה קלגסבלד גובה 500 דולר. הוא מטפל רק בתיקים גדולים, שמפיקים לו גם בונוסים נאים. "גם קודם", מסביר אחד ממכריו, "הוא נהג לגבות בונוס הצלחה. למשל, בתיק חלוקת הרכוש של סטף ורטהיימר בזמנו, הוא קיבל בונוס בגובה מיליוני שקלים. ההבדל הוא שבעבר הוא נהג לקחת גם תיקים פחות גדולים, כך שלא תמיד הוא גבה בונוס עבור הצלחה. כיום, בכל התיקים הוא מקבל גם אחוזים, וזו אחת הסיבות לכך שההכנסות שלו כל-כך גדלו".
ארתור ויבגניה וקסלר / צלם: מיכאל קרמר
אפריל 2006: התאונה
קלגסבלד, 56, הוא הטייפ קאסט המושלם למטאור שנפל, ועלה שוב לגדולה. כבר בגיל צעיר זכה לייצג ראשי ממשלה ושרים; לפני שנים רבות החל שמו להדהד כמועמד אפשרי לתפקידים כמו שופט בבית המשפט העליון והיועץ משפטי לממשלה; בהיותו בן פחות מ-40 טען במשפט הבנקים לצד מי שהיו אז אושיות המקצוע. כבר אז, מספרים מי שנכחו במעמד, אי-אפשר היה להתעלם ממנו.
מהמעמד המיוחד והמלטף הזה קלגסבלד מצא את עצמו צונח לתחתית. התאונה ב-11 באפריל 2006 קטעה את מהלך חייו. היה לו ברור, אומרים חבריו, שישלחו אותו לכלא; היה לו גם ברור שהוא לא מתכוון לפעול נגד זה.
"כבר כשקרה האסון... כן, כך הוא קורא לזה, 'אסון', הוא התכוון להודות באשמה ולא לנהל משפט", מספר חבר. "הוא רצה לרצות עונש בכלא, גם כי הבין שלא יתנו לו מנוח אם לא ייכנס לכלא, וגם מפני שרצה לשלם את חובו".
פה מגיעה עובדה מעניינת, שאמנם לא מורידה כהוא זה מאחריותו של קלגסבלד לטרגדיה הקשה של משפחת וקסלר, אבל עדיין מעוררת מחשבה: חבריו מספרים כי מצא שברוב המכריע של מקרי גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים, הסטטיסטיקה של הענישה חד-משמעית: בהיעדר עבירות נוספות, כמו בריחה מהמקום, סמים, אלכוהול וכו', נוטים בתי המשפט לגזור על הנאשמים עבודות שירות בלבד.
"עשו לו את כל הבדיקות האפשריות", מספר חבר. "מחשב הרכב שלו נשלח ליצרן בגרמניה כדי לבדוק אם נהג מעל המהירות המותרת או אם ביצע איזו פעולה חריגה; פלט הטלפון הסלולרי שלו נבחן כדי לבדוק אם שלח מסרון; ונעשתה לו בדיקה לרמת האלכוהול בדם. התוצאות הראו שהוא נהג במהירות המותרת, לא נמצאה בדמו רמת אלכוהול מעבר למותר, ולא נמצאה ראיה לאף עבירה אחרת".
קלגסבלד, שיוצג על ידי עורכי הדין דני שיינמן, אילן סופר ושמעון מזרחי, נדון ל-15 חודשי מאסר. רישיונו נשלל לעשר שנים.
בערעור שהגיש - על משך תקופת המאסר, ולא על עצם המאסר - הוא טען כי נענש בחומרה יתרה בגלל מעמדו. "מלבד הקושי להתמודד עם אירוע כזה, מלבד רגשי האשם על כך שהביא לקטילת חיים של שני אנשים", מספר חבר קרוב, "היה לו מאוד קשה להתמודד עם ה'עליהום' כלפיו".
אף-על-פי שקיבל עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור שהגיש, קלגסבלד לא חיכה לתוצאות, ארז תיק, ועבר לחיים החדשים בכלא מעשיהו.
אוקטובר 2006: יומני הכלא
קלגסבלד שובץ באגף צווארון לבן, אך ביקש לעבור לאגף אסירי עבודה - מקום שבו כ-40 אסירים שביצעו עבודות רס"ר: ניקוי מטבחים, שירותים, טעינת משאיות ופריקתן.
"באותה תקופה", מספר חבר, "היו לו שרירים כמו שבחיים לא היו לו. שאלתי אותו, 'דורי, מה זה השרירים האלה?'. הוא אמר לי, 'מה איתך? אני כל היום מעמיס ארגזים למשאיות'". הוא עבד בכל יום משש וחצי בבוקר עד שעות אחר הצהריים.
קלגסבלד נוהג לומר למקורביו שקשה מאוד להעביר את חוויית הכלא לאנשים מבחוץ. מבחינה פיזית, הוא סיפר, מתרגלים מהר מאוד לחיות בתא של עשרים מ"ר עם שישה אנשים, שהורשעו בשותפות לרצח, בסחיטה באיומים, ועם שירותים בתוך החדר. מבחינה מנטלית, נהג לספר, הפגיעה בחופש והפגיעה בפרטיות הם דברים שקשה להתמודד איתם.
ובכל זאת, אומרים מקורביו, קלגסבלד הצליח להפוך לסוג של מנהיג בין כותלי בית הסוהר. הוא סייע לאסירים באגף, תיווך בינם לבין הסוהרים וההנהלה. "הוא היה האבא והאימא שם", מספרים חבריו של קלגסבלד. "כשהוא עזב, אנשים בכו".
"למאבק בתחושת הבידוד", מספרים החברים, "סייעו אלפי מכתבים שקיבל מאנשים שלא הכיר, ששיבחו אותו על כך שלא ניסה לחמוק מעונש באמצעות כל מיני טריקים משפטיים". התמיכה הזו, הם אומרים, עודדה אותו. בכל יום הקדיש כשעה בערב כדי להשיב על המכתבים.
עם חלק מהאסירים שהכיר בכלא הוא עדיין שומר על קשר. בכל פעם שמישהו משתחרר, קלגסבלד ושאר המשוחררים עורכים לכבודו ארוחת ערב. הם נוהגים להיפגש גם לפני חגים. קלגסבלד הסביר לאחד מחבריו שתקופת החגים בכלא היא חוויה כל-כך חזקה, שרק האנשים שישבו איתו מסוגלים להבין אותה. יש בינו לביניהם, הסביר החבר, שותפות גורל.
עו
יוני 2007: אחרי השחרור
קלגסבלד שוחרר מהכלא בתום 8 חודשים, ביוני 2007, לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה. הבשורה הראשונה שקיבל היא זיכויו של הלקוח עו"ד ישראל שמעונוב, שהואשם בעבירות ניירות ערך בפרשת בית ההשקעות תמיר פישמן. שמעונוב היה היחיד מבין הנאשמים שהחליט להילחם על חפותו - כל האחרים חתמו על עסקת טיעון - וזכה.
זמן קצר לאחר השחרור החליט קלגסבלד לפרק את משרדו. "האמת היא שהוא חשב על זה כבר קודם", מספר חבר קרוב. "הוא רצה להביא את המשרד למיזוג ואחר כך לפרוש, כשהוא יודע שהוא משאיר את המשרד בידיים טובות. אבל אין ספק שהעזיבה של דנציגר לעליון, וכמובן שגם התאונה, זירזו את העניין. חוויה של אסון ממחישה את הזמניות ואת הארעיות של החיים, ומחייבת אותך ביתרת הזמן לפעול רק בדרך ובאופן שאתה רוצה, ועם האנשים ועם הלקוחות שאתה מעוניין בהם, ולא לבזבז זמן על דברים שלא מתאימים לך".
לאחר פירוק משרדו זרמו אל קלגסבלד הצעות ממשרדים רבים. "זה לא משהו שהוא בכלל שקל", מספר מכר ותיק. "הוא רצה לעבוד בפורמט אינטימי. הוא לגמרי לא רצה לחזור למשחק המשרדים הגדולים. חלק מזה נובע מתוך הרצון לא להתבלט, להצטנע".
גם מבחינה חברתית ואישית התאונה ותקופת הכלא שינו את קלגסבלד. כך, למשל, למעט מקרה אחד יוצא דופן, הוא נמנע כמעט לחלוטין מאירועים חברתיים בתקופה הראשונה שלאחר שחרורו.
האירוע שהוציא אותו מהבית היתה האזכרה של אמנון גולדנברג, שאלמנתו ביקשה במיוחד מקלגסבלד להגיע בגלל הקשר הקרוב ביניהם; הוא ישב במכוון בשורה האחרונה באולם כדי לא למשוך תשומת לב, אבל זה לא עזר לו: שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, שבנה התמחה אצל קלגסבלד, הבחינה בו, ניגשה אליו וחיבקה אותו בחום. התקשורת עשתה מהחיבוק הזה מטעמים וקלגסבלד נפגע עד עמקי נשמתו.
"הוא הופיע אצל נאור במשפט הבנקים 4 שנים, יום-יום. היא באה ועל רקע אישי, חיבקה אותו", מספר אחד החברים. "זה יצר גל של ביקורת נגדו ונגדה. הוא מאוד נפגע מזה, בעיקר מאופן הכתיבה האכזרי".
שינוי מהותי נוסף קשור לתאונות דרכים. מאז שחרורו הפך קלגסבלד לאוזן קשבת למשפחות של נפגעי תאונות, וגם למשפחות של נהגים שגרמו לתאונות. חלק מהכנסותיו הוא תורם לגופים שעוסקים בנושא. הוא רואה בזה, אומרים חבריו הקרובים, חלק מהאחריות שלו.
"הוא היחיד שהכרתי שקרה לו מקרה דומה, אז התקשרתי אליו וסיפרתי לו על המקרה שלנו", מספרת אישה שאחד מבני משפחתה גרם לתאונה. "הוא שאל אם אוכל להגיע אליו מיידית. כמובן שהגעתי, ומכאן החל תהליך שבו דורי למעשה היה תחליף לקבוצת תמיכה, שאין בנמצא לאנשים שנמצאים בצד הזה של הטרגדיה. כשאתה במצב כזה של תחתיות השאול, היתה לו השפעה דרמטית על כך שנוכל לחיות עוד שעה, עוד יום".
קלגסבלד נוהג לומר שלא ניתן כמובן להשוות בין הסבל שלו לסבלם של בני המשפחה שאיבדו את יקיריהם בתאונה שגרם - "חילול הקודש", הוא מכנה את ההשוואה הזאת - ועדיין, הוא מרגיש שבאיזה מקום איש לא מרחם על הפוגע, ויש סיבה, מסויגת ככל שתהא, לרחמים שכאלה. בהקשר הזה יצויין כי G פנה לבני משפחת וכסלר כדי שיציגו את תחושותיהם בעקבות הדברים, אך עו"ד זרי חזן, המייצג את המשפחה, העדיף שלא להתייחס לפרשה.
"דורי הוא דוגמה למישהו שגרם לאסון והצליח לשקם את עצמו", מסכם אחד מחבריו. "הוא היה בכלא, שילם את המחיר, שינה את סביבת העבודה שלו וחזר להצליח, אפילו יותר מאשר קודם. זה נותן תקווה להרבה מאוד אנשים שנמצאים במצבי אסון ומשבר. הוא מרגיש שזה חלק מהחובה שלו - לנסות לסייע לאנשים במצבו, כי הוא יכול לתת להם את התקווה שדברים אמנם אף פעם לא חוזרים להיות כפי שהיו, אבל יש בהחלט חזרה לחיים פעילים".
במידה מסוימת, היתה איזו ציפייה שעם שחרורו מהכלא הוא יפסיק להרוויח כסף, ויקדיש את זמנו להתנדבות בתחום תאונות דרכים.
חבריו מוחים: "היו ממנו כל מיני ציפיות. היו ציפיות שיופיע בטלוויזיה ויכה על חטא. הוא את הכאב שלו נושא באופן פנימי. הוא אף פעם לא הרגיש צורך להגן על עצמו בכך שישתף את הציבור בזה".
האם חזר להיות אותו דורי קלגסבלד? חבריו מספרים שיש שינוי, אך לא כולם רואים את השינוי באותן עיניים. "יש בו איזה דוק של עצבות, כאילו הוא פחות שמח", אומר אחד. "יש בו יותר רגישות לצער ולפגיעה של הזולת", אומר אחר, "קל לו לשים עצמו במקומם של אנשים שנמצאים במצבי אסון". ושלישי אומר: "הוא הפך למאוד חם בהתנהגות, מה שלא היה קודם. הוא מאוד מחבק ומנשק".
איך זה שתמיד ראו בו מתנשא, קר, מנוכר?
"התדמית הזו לא היתה נכונה בעבר ולא נכונה היום. יש אנשים שיש להם מזל ליהנות מתדמיות יותר טובות. הוא היה יותר מופנם, ואולי זה התפרש כריחוק. היום הוא יותר פתוח. כשביקרתי אותו בכלא הוא חנך איזה אסיר צעיר והיה המבוגר האחראי. אין לי ספק שהחוויה בכלא העצימה את החלק הרגיש באישיות שלו, אותו חלק שאנשים לא מכירים".
עו"ד יוסי מנדלסון, חבר ולקוח: "התדמית הזו שנוצרה לו היא בגלל הישירות שלו, העובדה שהוא אדם אמיתי שלא משחק משחקים. אנשים פירשו כל מיני התנהגויות שלו כהתנהגויות מתנשאות".
מנדלסון מוסיף כי מה שפגע בקלגסבלד יותר מכול היו הטוקבקים: "הם הרגו אותו. היו כאלה שאמרו צריך לפגוע בו פיזית. הוא הפך להיות ממש מטרה. כל הזעם והשנאה יצאו שם".
קלגסבלד, ממשיך ומספר מנדלסון, קיבל את כל האירוע בהשלמה, סוג של גזירת גורל: "הוא לא הולך ואומר, למה זה קרה לי. הוא אומר, יש אנשים שקרה להם הרבה יותר. אחד קיבל את זה ואחר חטף מחלה; כל אחד מקבל את שלו בחיים. כשטוב אז טוב וכשרע אז רע. וכשיש רע, לא מתחילים להתבכיין. אלה החיים. כל אחד מאיתנו קיבל, יקבל משהו. אין מישהו שהולך בחיים האלה ושום דבר לא ייגע בו. זו גדולתו של דורי, ויכול להיות שההשלמה הזו מתפרשת כאילו לא מזיז לו. אבל זה לא מהמקום הזה. להפך".
דורי קלגסבלד - פרופיל
אישי: בן 56, נשוי ליעל טבת, בתו של הסופר המנוח שבתאי טבת. לזוג, המתגורר בכפר שמריהו, בן בצבא ובת בתיכון.
השכלה: תואר מוסמך ותואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל-אביב.
מסלול: בשנת 1984 הקים יחד עם יורם דנציגר משרד שעסק במשפט מסחרי. בין היתר ייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מול ועדת אור, ויעץ למנהל הקמפיין שלו, טל זילברשטיין, בפרשת העמותות; ייצג גם את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בפרשת האי היווני.
ב-2006 הורשע בגרימת מוות ברשלנות וריצה מאסר של 8 חודשים.
בשנת 2007 פירק את משרדו, והוא עומד כיום בראש משרד בוטיק.
כתבות
ני"ע
