קמפיין שהשיקה לאחרונה מכללה במרכז הארץ הודיע על גבי תחנות אוטובוס על פטירתה של הפילוסופיה ותארים נוספים שנתפסים כחסרי עתיד. הקמפיין היה חריג אולי בבוטות שלו, אך הוא משקף גישה שהפכה רווחת בקרב גורמים בכירים - בתעשיית ההייטק, בעמותות הרואות בה אמצעי למוביליות חברתית של מגזרים מוחלשים, ובממשלה - מה שחשוב למדינה הוא מחשבים, הנדסה והמקצועות הנלווים להם, וכל השאר שולי. אחד הנציגים הבולטים של הגישה הזאת הוא שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, שקידם לימודי 5 יחידות מתמטיקה. הרקע לכל זה הוא הדרישה הגוברת לעובדי הייטק מיומנים ופערי השכר בין המגזר הזה לשאר העם.
מודעות האבל על מות מדעי הרוח הרגיזו רבים באקדמיה, אולי דווקא משום שהיה בהן קמצוץ של אמת: המספרים מצביעים על ירידה בשיעורי הרישום לתארים ראשונים בפקולטה הזאת. בפקולטות עצמן נעשים בשנים האחרונות ניסיונות להביא את מדעי הרוח אל "העידן הפרקטי" באקדמיה.
באוניברסיטת תל-אביב הושקו במקביל כמה תוכניות כאלה, הכרוכות בשינויים בפקולטה למדעי הרוח עצמה ובמסלולי לימוד המשלבים לימודים בפקולטות אחרות. אבל כששואלים את ראשיהן אם התוכניות האלה נועדו להתמודד עם המשבר במדעי הרוח, הטענה הזאת נהדפת מיד.
"הפקולטה למדעי הרוח בכלל לא במשבר", אומר פרופ' ליאו קורי, דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "אנחנו מפרסמים יותר מאמרים מאי פעם, מקבלים מענקים, ומבחינת איכות החוקרים, יש שורה ארוכה ומתארכת של חוקרים מעולים, בוגרי האוניברסיטאות הטובות בעולם שרק רוצים לבוא ללמד פה. אין לנו מחסור בפוסט-דוקטורנטים ובדוקטורנטים. גם בתואר השני אנחנו מסודרים".
שיעור הסטודנטים לתואר ראשון
בכל זאת, פוליטיקאים ובכירים בתעשייה אומרים לציבור הרחב ולמי ששולט בתקציבים שכדאי להשקיע בעיקר במקצועות הריאליים, המבטיחים תעסוקה, מוביליות חברתית ויציבות כלכלית.
"המשבר הוא באמת במספר הנרשמים לתואר הראשון, ויש אולי גם בעיה תדמיתית בקרב הציבור. יש כמה סיבות לירידה במספר הנרשמים, ואנחנו באמת מנסים להתמודד איתן היום. הסיבה הראשונה היא שסטודנט שואל את עצמו 'איך אתפרנס מזה?', אבל זה לא משבר במדעי הרוח, זה משבר ערכי בחברה שלנו, משבר בשאלות ערכיות כמו אילו מקצועות מתוגמלים בתשלום ומהן הסיבות שבגללן אדם הולך ללמוד. זו שאלה לגיטימית, כמובן, אבל היא לא שאלה שמשמעותה משבר במדעי הרוח. אגב, זו שאלה שרק מי שמדעי הרוח מעניינים אותו מלכתחילה שואל. אדם שרוצה מאוד להיות עורך דין או מתכנת, לא שואל את עצמו מדוע אין פרנסה במדעי הרוח.
"הירידה מורגשת דווקא עכשיו, משום שאם פעם אדם שרצה ללמוד משפטים ולא התקבל הלך ללמוד מדעי הרוח, היום הוא ילך ללמוד משפטים במכללת נתניה, לדוגמה, וגם לסטודנטים שם עשויה להיות בעיית פרנסה. המשמעות של המגמה הזאת היא שהסטודנטים שלנו באמת רוצים להיות פה. אגב, כן יש לנו בעיה של נשירה, כי סטודנטים מסוימים חושבים אולי שהתואר הזה הוא נופש. אבל הוא לא נופש ולא הכשרה מקצועית, אז אם זה לא באמת מעניין אותך, למה להיות פה?
"אם נחזור לבעיה התדמיתית, ייתכן שבגלל ערכי החברה המשתנים, פחות אנשים חושבים שזה מעניין אותם. אני לא כל כך מבין מדוע טיול לחו"ל הוא חוויה מעשירה שאנשים מוכנים להשקיע בה זמן וכסף, כדי לצבור חוויות ולהגיע למקומות שהם עדיין לא ראו, אבל לימוד של שירה הומרית או של אינטגרל, לא נחשב בעיניהם באותה מידה. גם זה מקום רחוק מהם. גם לשם מעטים הגיעו. וגם זה כל כך יפה".
"רוצים להיות כמו אוקספורד ההיסטורית"
באוניברסיטה עצמה, אומר פרופ' קורי, היסטוריון של המתמטיקה, אין לפקולטה למדעי הרוח בעיה תדמיתית כלל. "אם הנהלת האוניברסיטה לא הייתה חושבת שלחוג יש זכות קיום, היא הייתה מצמצמת אותו ולא מעשירה אותו בתוכניות חדשות. לפעמים אני אומר לאנשי מדעי החיים - לכם יש תואר אחד לכל התלמידים שלכם, שבו 80% מהלימודים הם חובה. לנו יש 18חוגים, 25 תארים שונים ורוב הקורסים הם בחירה, ואת כל זה אנחנו עכשיו צריכים לנהל".
נדמה לי שפעם היה פה חוג ללימודי אשורית, שנסגר בינתיים.
"תמיד מזכירים את החוג ללימוד אשורית. לא היה פה חוג ללימוד אשורית, אלא היו כמה תלמידים בחוג לארכיאולוגיה שלמדו בתוכנית מיוחדת לשפות ולתרבויות עתיקות, והתוכנית הזאת אכן נסגרה. סביר לצמצם תוכנית מסוימת או לאחד אותה עם תוכנית אחרת, אבל לרוב לא נצמצם ונאחד בגלל מיעוט תלמידים אלא כי התחום האקדמי התייבש, ולא נעשה בו כרגע מחקר מעניין. זה קורה לא רק אצלנו. יש תחומים במדעי הטבע שמאוד נחשבים בעיני הציבור הרחב, אבל גילויים חדשים במדע פשוט הפכו אותם לפחות מעניינים, וגם הם מצטמצמים מאותה סיבה".
בראשית ימי האוניברסיטה, נגיד באוקספורד ההיסטורית, רק בני עשירים למדו בה, למען השכלתם ולא כהכשרה מקצועית. האם לומר לסטודנטים ללמוד את מה שמעניין אותם זו לא פריבילגיה?
"אנחנו בהחלט נותנים את הדוגמה של אוקספורד. כמו אז גם היום, התפיסה היא שאם הצלחת ללמוד יוונית קלאסית באוקספורד, אז ייקחו אותך למקינזי. כך אמרנו פעם. היום יגידו גוגל. אם היית מסוגל ללמוד תואר כה מורכב במוסד כל כך יוקרתי, וגם הייתה לך מספיק סקרנות אינטלקטואלית לעשות זאת, אז גם את העבודה בחברה שמעסיקה אותך תלמד במהירות. זו דוגמה לעקרון ההכבדה, שהגה לפני שנים חוקר מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אמוץ זהבי. כמו הטווס שסוחב אחריו זנב ענק כדי להראות שהוא יכול, ואז הנקבה יודעת שמדובר בזכר אלפא. תואר באוקספורד מוכיח שאתה מוח אלפא, ואנחנו רוצים שגם אוניברסיטת תל-אביב תיתפס כך.
"יש כישורים מאוד חשובים של יכולת הבעה בעל פה ובכתב, עבודה בצוות, סיכום רעיונות מורכבים, שנלמדים בתוכנית מדעי הרוח והם חיוניים למגוון רחב מאוד של עבודות. בגוגל אולי יהיה יותר קשה להעסיק מישהו שלא למד בכלל שפת תכנות, אבל ברגע שאתה בפנים, היכולות הללו הן אלה שמקדמות אותך".
אתה רואה בתחומים שאתה מלמד את קטר המשק, כמו הנדסה?
"מבחינתי, סדר העדיפות הוא לבנות את התואר מלמעלה למטה. מבנה הסגל ואיכותו תחילה, קבוצת הפוסט-דוקטורנטים, הדוקטורנטים שהם גולת הכותרת של הפקולטה כי זה שלב שמחבר בין מחקר להוראה, ואז התואר השני ורק בסוף הסקאלה התלמידים בתואר הראשון. בלי כל הנדבכים האחרים לא יהיה טעם בקיום התואר הראשון. בכל זאת, אנחנו משקיעים את רוב האנרגיה שלנו בשאלות של התואר הראשון, כי לא ניתן לקיים את עצמנו אחרת. אבל לא נמלא את תפקידנו בחברה אם לא תהיה לנו מצוינות לכל אורך הדרך".
בכל זאת יצאתם ביוזמה למגוון תוכניות חדשות שהופכות את התואר במדעי הרוח לפרקטי יותר.
"אי אפשר להתעלם משאלת הפרנסה. אז אם המעסיקים משנים את גישתם לאט יחסית, אנחנו צריכים לחשוב על התמונה הכוללת שבה בכל זאת לא נוכל לקלוט את כל הבוגרים שלנו לאקדמיה, וגם חלק מהסטודנטים שלנו לא מעוניינים בכך. הם רוצים לצאת לשוק העבודה.
"בנינו עבורם תוכנית דו-חוגית, שבה חוג אחד הוא במדעי הרוח ואת החוג השני אנחנו מחלקים לשניים: קורסים אינטגרטיביים במדעי הרוח כמו מיומנויות קריאה וכתיבה, ומיומנויות חיצוניות כמו תעודת הוראה, כחלק מהתואר. 15% מהבוגרים שלנו הולכים להוראה, וזה מצוין מבחינתנו, אלא שגם שם יש משבר גדול: התדמית גרועה, והשחיקה גבוהה ורבים לא מצליחים לשרוד במקצוע. גם זה לא משבר בחוג למדעי הרוח, אלא בערכים.
"לאנשים שרואים את עצמם חלק מהעולם הדיפלומטי, אנחנו מציעים לקחת כמיומנות חיצונית את תחום השפות, שהיום גם הוא לא נלמד באופן מתקדם כל התואר. מיומנות חיצונית שלישית היא בתחום הכתיבה ועריכה של תוכן, בעיקר לעולמות הדיגיטל, ותוך זיקה לחוג הראשי שכל סטודנט למד. רעיון נוסף הוא קורס מורי דרך, וישנו גם החיבור ליזמות. יזמות היא לא רק וייז. יש גם יזמות תרבותית, חברתית, ציבורית".
"ההורים והסטודנטים לא הפנימו את השינוי"
"נוצר מצב מאוד מטריד", מוסיפה פרופ' מלאת שמיר, סגנית הדקאן של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "מצד אחד אנחנו מקבלים מסרים מחוץ לפקולטה, גם מפקולטות אחרות, שמבינים את הצורך בכישורים שמדעי הרוח מקנים בעולם שלנו היום, וגם העולם המקצועי מכיר בזה בהדרגה. אבל הסטודנטים וההורים שלהם עדיין לא מבינים את זה. זה משהו שהולך ומשתנה. בכל העולם מתמודדים עם זה.
"יש תוכניות דומות אבל שונות בכל האוניברסיטאות החשובות בעולם. תוכניות 'רוח פלוס', שלרוב רוכשים אחרי התואר ומאפשרות לאדם להציג את עצמו באופן אטרקטיבי יותר בשוק העבודה. אנחנו בחרנו להכניס את זה לתוך התואר כי אנחו מאמינים שזה לא נפרד, שאלה באמת מיומנויות משתלבות. ניתוח טקסט ספרותי זו מיומנות שרוכשים ורלוונטית לכל טקסט".
היו אתגרים בהטמעת התוכנית שלכם?
פרופ' קורי: "היה צריך לשכנע את החוגים השונים שלא נורא אם יתפספס קורס מסוים בתחומם. זה לא הורס את הפוטנציאל לקריירה אקדמית כפי שפעם חשבו. למשל, הבוגרים של התוכנית הבין-תחומית שפועלת אצלנו לוקחים רק חלק מהקורסים בכל חוג, והם משתלבים מצוין במשרות אקדמיות. אז אדם שלומד מיומנויות ילמד שני סמינרים פחות. זה חבל והוא כנראה לא יהיה פרופסור, אבל הוא ייצא עם עוד כלי חשוב לשוק".
השווית את לימודי התואר הראשון במדעי הרוח לנסיעה לחו"ל. אולי זו טעות לבלבל את התואר הזה עם הכשרה מקצועית ובכלל היה עדיף ללמוד אותו לאורך כל החיים, כמה שבועות בשנה. מבחינתכם זו יכולה להיות פרנסה לא רעה, ועובדים בכל התחומים יוכלו כך להרחיב דעת ולהשביח את האינטלקט שלהם בזמן שהם כבר בשוק העבודה.
"שינוי מבני כל כך גדול הוא אף פעם לא דבר קל. אבל אני לא יועץ קריירה. אני ממונה על על פקוטלה שמחויבת לקידום מדעי הרוח כתחום אקדמי מחקרי".
"דיאלוג מפרה בין פקולטות"
הדרישה לאיחוד בין מדעי הרוח לתחומים "פרקטיים" יותר באוניברסיטה מגיע גם מ"הצד השני". פרופ' יוסי רוזנווקס, דקאן הפקולטה להנדסה, מסביר: "העולם הטכנולוגי משתנה ומחלחלת לתוכו ההבנה שעבודה בתחום הטכנולוגיה אינה מצריכה רק ידע על הטכנולוגיה. חברות הטכנולוגיה מבינות את החשיבות של צורת המחשבה של המקצועות ההומניים.
"זו מגמה שמתרחשת בעשור האחרון, שבו רוב הפיתוחים המוצלחים ופריצות הדרך מבוססים על רעיונות לא טכנולוגיים. למשל Airbnb היא חברה שהוקמה על ידי יזמים מתחום העיצוב. אפילו בתחום כמו מכונית אוטונומית, צריך כמובן מתכנתי אלגוריתמים מעולים ואנשי חומרה, אבל דרוש גם מישהו שינתח את התנהגות הנהג, צריך חשיבה משפטית. כל חברות הטכנולוגיה מבינות שהלקוחות משתנים, וצריך לחשוב מחדש איך מדברים איתם. ממשק אדם-מכונה מעלה שאלות של אסתטיקה ופסיכולוגיה גם יחד. אלה דברים שבעבר לא הבינו עד כמה הם נחוצים".
בעקבות ההבנה החדשה, החלה הפקולטה להנדסה כבר לפני כמה שנים בתוכנית שנקראת "הנדסה ורוח", המיועדת למצטיינים. מדובר בתוכנית חד-חוגית בהנדסה, שנוסף לה הקבץ נרחב במדעי הרוח (חלקו במקום קורסי קצה בהנדסה).
"התוכנית פותחת לסטודנטים את הראש, הם נחשפים לעולם שלא הכירו. למשל, הם יכולים לנהל דיון בכיתה. בשיעורי ההנדסה אין דיון רב. זה טיב המקצוע וגם הכיתות ענקיות. הם לומדים עם הסטודנטים במדעי הרוח באותה כיתה, והשילוב הזה בין סוגי האנשים הוא מאוד מפרה. בבסיס הם מדברים בשפות אחרות לגמרי".
הרעיון הגיע מהפקולטה למדעי הרוח או מכם?
"מאיתנו, מתוך רצון ברור לשלב את ההנדסה עם תחומים שהם ממש אורטוגונליים, כלומר שונים ככל האפשר ממה שיש לנו. המטרה היא ליצור מהנדס יותר שלם, שמתאים לעתיד של התחום. לדעתי, כשחשופים למדעי הרוח זה מגרה את המחשבה. אין לי הוכחה אמפירית לכך, אך אני מאמין שהחשיפה הרב-תחומית הזאת משפרת את היצירתיות".
היה גם ביקוש מצד הסטודנטים לגוון את לימודי ההנדסה?
"לא הייתה התנפלות על החוג. הוא מתאים למי שהוא מתאים לו. נרשמו 50 איש בערך, מתוכם אנחנו מקבלים 20-30, בזכות תמיכה של 1.3 מיליון דולר מקרן מנדל. האחרים חוששים לפספס חלק מהתואר בהנדסה. אני חושב שאנחנו הקדמנו את השוק, הם עוד לא מבינים את המשמעות של החיבור הזה לשוק העבודה".
תוכנית מקבילה היא "מדעים להייטק", או "הייטק פלוס". "זו יוזמה דו-חוגית המיועדת למי שמתאים ללימודי הנדסה. נותנים לו שלושה סמסטרים של תכנות, מתמטיקה ומערכות מידע ברמה של החוג להנדסה. החוג השני יכול להיות במדעי הרוח אך גם במשפטים, ניהול, כלכלה או ביולוגיה. זה תואר שמאפשר להגיע לשוק העבודה מהר עם ידע שהוא רלוונטי לחברות הייטק, אבל זאת לא הנדסה. מי שבאמת רוצה לעסוק בהנדסה צריך ללמוד הנדסה, אבל האטרקטיביות של התואר הזה נובעת ממחסור אדיר של עובדים בהייטק. הם יהיו אנשי פיתוח מוצר, ניהול מוצר, QA. חברות הייטק כבר הביעו עניין בקליטת העובדים הללו".
הגישה הכללית של פרופ' רוזנווקס היא, איך לא, הרבה יותר פרקטית מזו של פרופ' קורי. "ודאי שאני רואה את עצמי כמי שאחראי להכשיר אנשים לשוק העבודה", הוא אומר. "זו המשימה הלאומית שלנו להחזיק את ההייטק פה. כמובן, אנחנו רוצים להיות מובילים במחקר, אבל אנחנו ממומנים על יד הקופה הציבורית ויש לנו משימה להכשיר מהנדסים. פיתנו את התוכנית הזאת כי אנחנו מרגישים מחויבים להוציא לשוק מהנדסים טובים יותר, שהם גם אזרחים טובים יותר, אנשים שחושבים. זה נכס למדינה בטווח הרחוק. הייתי מפנה את זה לכל המהנדסים אלמלא היו לנו מגבלות תקציב. במדעי הרוח גם אוהבים את התוכנית כי זה ממלא להם את הכיתות".
התוכנית החדשה של מרכז היזמות והחדשנות: "אנחנו רציניים כשאנחנו אומרים שזה לכולם"
בנובמבר 2018 זכתה אוניברסיטת תל-אביב במכרז של המל"ג להקמת מרכז יזמות וחדשנות על ידי אדם מהתעשייה דווקא. מי שנבחר לעמוד בראשו הוא יאיר סאקוב, שמילא תפקידי ניהול בהייטק וחבר היום בוועד המנהל של עמותה לתמיכה בילדים בסיכון ושתי עמותות לעידוד קשרים בין יהודים לערבים בישראל.
"הגישה שלנו היא שיזמות היא צורת חשיבה שרלוונטית לכל אחד - לחיים האישיים ולחיי העבודה. מדובר על יכולות כמו זיהוי צורך, זיהוי הזדמנות, ניסוח ובדיקת הזדמנות, גיוס האנשים סביבך למטרה. שואלים אותי אם כל אחד יכול ללמוד יזמות, ואני אומר לא כל אחד יכול להיות מייסד Waze הבאה, כמו שלא כל אחד שילמד מוזיקה יהיה מוצארט הבא, אבל הוא לפחות יידע לדבר את השפה. יזמות זו שפה שפותחה בתעשייה, ולכן אנחנו צריכים להביא אותה לאקדמיה".
סאקוב וצוותו בנו תוכנית של 16 נקודות (כ-10% מהנקודות בתואר דו-חוגי) המורכבת מחטיבה ביזמות, חטיבה בניהול והתמחות - ביזמות חברתית, ביזמות בתעשייה או ביזמות מבוססת חשיבה עיצובית (שפותחה בשיתוף שנקר).
התעשייה באמת מחפשת באופן מיוחד אנשי טכנולוגיה עם אנשים רכים? זה אמיתי?
"זו תמיד שאלה אם את רוצה את החתיך או את העשיר. כמובן, את מעדיפה את שניהם. בין האנשים עם היכולות הטכנולוגיות הבסיסיות, בארגונים מחפשים אנשים שמתאימים לתרבות הארגונית, ובארגונים רבים - כולל הטובים ביותר - המשמעות היא העדפה לאנשים עם חשיבה רב-תחומית שניכר שהם סקרנים ופתוחים".
סאקוב מדגיש שהפגישה הראשונה שקיימו אנשי המרכז הייתה עם הפקולטה למדעי הרוח, "כדי להראות שאנחנו רציניים כשאנחנו אומרים שזה לכולם". 1,500 סטודנטים נרשמו עד כה לקבל מידע לרישום לתוכנית, שתחל לפעול באוקטובר הקרוב. "הרעיון ללמוד משהו 'פרקטי' בלי לוותר על מה שבאמת מעניין אותך מאוד קוסם להם", אומר סאקוב. לדבריו, בין הנרשמים הנלהבים ביותר נמצאים מי שרואים את הקריירה שלהם ביזמות חברתית בתחום הקשור בלימודיהם במדעי הרוח או החברה, ולא מצאו עד כה במה נכונה ללמוד זאת.