לא לזה התכוון המשורר לפני הרבה שנים כשנוהלו שיחות מיזוג בין הצדדים, אבל אפשר בכל זאת לברך שהחיינו, כי סאיטקס ואינדיגו סוף כל סוף התמזגו. לא התמזגו זו עם זו לענק דפוס דיגיטלי ישראלי כפי שחלמו היזמים לפני כעשור שנים, אלא נעלמו יחדיו, ראשונה אינדיגו, ועכשיו סאיטקס ויז'ן אל מתחת לקורת הגג המגוננת של ענק הדפוס והמחשבים היולט פקארד (HPQ). רובה של סאיטקס ההיסטורית נפלה לידיה של ענקית אחרת, קודאק (EK).
בני לנדא, מייסד והמנכ"ל לשעבר של אינדיגו, ניהל בעשור הקודם שיחות מיזוג עם סאיטקס, "ספינת הדגל" של ההיי-טק הישראלי, כשזאת הייתה אז תחת ניהולם של יואב שלוש כמנכ"ל, דב תדמור כיו"ר, והאיש הקובע היה נציג משפחת הבעלים, רפאל רקנאטי ז"ל מאי.די.בי.
המיזוג ההוא היה אמור ליצור גורילת דפוס דיגיטלי עולמית שמרכזה בישראל על בסיס טכנולוגיית הקדם-דפוס שפותחה תחת הנהגתו של היזם הסדרתי אפי ארזי לפני כשלושים וחמש שנים ושהפכה ל"מרצדס" של התחום יחד עם טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי המהיר ובאיכות גבוהה שפיתח בני לנדא באינדיגו ושהקדימה את זמנה בדור שלם.
כל הנפשות הפועלות בשיחות המיזוג שלא צלחו לפני עשור נעלמו במשך השנים לעיסוקים אחרים, וגם חברת אי.די.בי, בעלת סאיטקס, החליפה בעלות ממשפחת רקנאטי לקבוצת נוחי דנקנר. רק איש אחד שהיה אז מעורב מרכזי בשיחות המיזוג היה גם עכשיו עמוק בתוך התמונה "הדיגיטלית" והוא בני לנדא.
לנדא משמש היום יועץ אסטרטגי לתחום הדפוס הדיגיטלי למנכ"ל HP החדש, מרק הרד, אחרי שקיבל את הג'וב הזה מהמנכ"לית הקודמת, קרלי פיורינה, שרכשה ממנו את אינדיגו. כיועץ, לנדא היה שותף פעיל לעסקת הרכישה של סאיטקס ויז'ן ואני מניח שהמו"מ של השבועות האחרונים העלה בו זיכרונות מהעבר הרחוק.
"אם לא תרצו אותי כשותף, תקבלו אותי כיועץ של בעל הבית החדש שלכם", היה יכול לנדא להגיד לבעלי סאיטקס לפני עשור, אבל אני מניח שאפילו איש חזון כמוהו שידע איך ייראה עולם הדפוס דור אחד קדימה, לא צפה מראש את תהפוכות הדפוס הדיגיטלי מהזווית של החלפת הבעלויות הרבות בשנים האחרונות.
לעולם כבר לא נדע האם המיזוג שהיה אז על הפרק היה יוצר היום, לו היה קם, את "נוקיה הישראלית" בתחום הדפוס, כפי שכמה חלמו אז. בשנת 2001, כשכבר היה מחוץ לדיסקונט השקעות, בעלת סאיטקס, יצא לי לפגוש את דב תדמור, האיש שהוביל את השיחות מול לנדא, ושאלתי אותו ישירות אם אכן היו בזמנו שיחות למיזוג עם אינדיגו, ואם כן, למה השיחות לא הסתיימו בעסקה.
בתשובתו תדמור אישר לי את עובדת קיום השיחות למיזוג ובהסבריו לסיומן ללא הסכם הטיל את עיקר האשמה על לנדא. "ג'ורג' סורוס, מהמשקיעים הגדולים באינדיגו, מאוד לחץ לביצוע העסקה, אבל לנדא עשה לנו המון בעיות", טען אז תדמור ולא פירט את ה"בעיות", אם היו על כסף או על אגו. לנדא מצדו אמר לי על כך כמה חודשים אחר כך: "שטויות. הם מעולם לא היו רציניים בכוונת המיזוג".
האשמה בכך שלא קמה לנו "נוקיה ישראלית" בענף הדפוס מוטלת לדעתי על העובדה ששתי החברות הבינו כל אחת על סמך צרותיה שלה ששוק הדפוס מאוד שמרני ושהחדרת הדפוס הדיגיטלי לא דומה להחדרת סלולר למשל, ולכן היא תיקח הרבה מאוד שנים. לשם כך נדרשים כיסים עמוקים מאוד אותם יש רק לענקיות בתחום.
אינדיגו וסאיטקס על כל חטיבותיה פתחו אז כל אחת לחוד בריצת אמוק אל עבר הענקיות, ריצה שהסתיימה סופית ביום שישי האחרון כשקודאק ו-HP חילקו ביניהן את הידע הישראלי ושתיהן הצליחו להשאיר את הענקית השלישית, זירוקס (XRX), בחוץ. תם עידן הדפוס הדיגיטלי בבעלות ישראלית יותר משלושים וחמש שנים אחרי שארזי התקין את השלט הראשון "סאיטקס" בצומת אכדיה.
מחר, יום שלישי, אחרי המסחר HP תפרסם את תוצאות הרבעון שהסתיים בחודש יולי, רבעון ראשון מלא של המנכ"ל החדש מארק הרד. יהיה מעניין לראות האם רכישת סאיטקס ויז'ן ימים ספורים לפני התוצאות הייתה רמז לשינוי כיוון מהותי מצדו של הרד.
אצל פיורינה הרכישה הראשונה הייתה מגלומנית ובתחום המחשבים, קומפאק. אצל הרד היא קטנה ובתחום של הדפוס הדיגיטלי. הרבה אנליסטים מהמרים שזאת רק התחלת העיבוי של תחום הדפוס מצדו של הרד ומעבר לפינה מחכה לדעתם "זריקה החוצה" של מה שקרלי פיורינה נפלה בגללו, תחום המחשבים האישיים.
כמו שהענקית IBM לא היססה להודות בכישלון היסטורי ולמכור את חטיבת המחשבים האישיים שלה לסינים 30 שנה אחרי שזרקו לכל הרוחות את ה"חנון" הממושקף והצעיר בשם ביל גייטס שהציע לה לפתח את החזון שלו על מחשב בכל בית, כך מניחים האנליסטים שגם הרד מ-HP לא יהסס להיפטר בכל דרך מחלק גדול ממה שפיורינה רכשה במיליארדי דולרים מקומפאק.
אפילו המובילה הבלתי מעורערת בתחום המחשבים, דל (DELL), הודתה ביום חמישי בלילה עם פרסום התוצאות, שאסטרטגיית הורדת המחירים שלה לא מגדילה את המכירות כפי שצפתה ולכן נאלצה להנמיך מעט את ההנחיות לרבעון הבא. כפי שראינו יומיים קודם לכן במקרה של גורילה אחרת, סיסקו (CSCO), המשקיעים לא עוברים על זה לסדר היום ללא "עונש" ועל כך חטפה דל ביום שישי את המנה של סיסקו, קריסה של מעל 7% במניה.
בתחום מניות הטכנולוגיה בנוסף ל-HP יפרסמו השבוע תוצאות לרבעון שהסתיים בחודש יולי עוד חמש חברות מובילות, כולן חלק ממדד הנאסד"ק 100. מחר, יום שלישי, תפרסם ענקית הציוד לייצור שבבים אפלייד מטיריאלס (AMAT), ביום רביעי חברת התוכנה לארגונים BEA (BEAS) וגם ספקית המערכות לאחסון נתונים ברשתות שהזהירה כבר לפני שבוע נטוורק אפלייאנס (NTAP).
יותר מכול מעניינות אותי החברות שידווחו ביום חמישי אחרי המסחר, ביניהן חברת התוכנה הגדולה לאוטומטיזציה של תכנון עצוב ושרטוט, אוטודסק (ADSK), משום שאני מחזיק את המניה בתיק. בנוסף תדווח חברת השבבים עם הנוכחות הישראלית הגדולה, מארוול (MRVL), שהחזקתי בתיק בעבר, יצאתי, חיכיתי למימוש שלא בא והיום היא כבר יקרה יותר ב-12 דולר ובשיא של כחמש שנים, 45 דולר.
אחרי שראיתי איך חובטים במניות של חברות טכנולוגיה מעולות כמו סיסקו ודל כתוצאה משמרנות ההנהלה בהנחיות אני מעדיף לצאת היום מאוטודסק ואולי להיכנס בשבוע הבא או יותר מאוחר, אחרי התוצאות. אין ספק שאוטודסק תכה את ציפיות השוק שעומדות היום על מכירות של 356 מיליון דולר ורווח למניה של 24 סנט ברבעון של יולי.
מצד שני, החולשה היחסית של רבעון הקיץ פלוס ההתחזקות של הדולר לעומת הרבעון המקביל פלוס הפחד הכללי של ההנהלות שמחירי הנפט הגבוהים יגרמו בכל זאת להאטה כלכלית מסוימת, כל אלה עלולים לגרום למנכ"לית של אוטודסק, קרול בארטז, לתת הנחיות שמרניות שיגרמו לאכזבה ואולי לצניחה זמנית במניה. השוק הסיני הענקי עם תנופת הבנייה העצומה שניכרת שם הוא הקלף הלא ידוע של אוטודסק שיכול להפתיע מאוד ואולי להביא בכל זאת את המניה למחירי שיא, צפונה מ-40 דולר.
על מארוול נאמרו כבר כל הסופרלטיבים והיא כנראה שוב לא תאכזב. כשהולך אז הולך עד הסוף ומארוול נמצאת בדרך הנכונה להיות בטווח הארוך "גורילת" שבבי תקשורת בדומה לטקסס אינסטרומנטס (TXN) אחרי שהצליחה בשנים האחרונות לרדוף ובסופו של דבר ליישר קו עם מתחרתה העיקרית, ברודקום (BRCM).
כבר כתבתי על מארוול בעבר שהיא נמצאת בכל התחומים הכי חמים של התקשורת בפס רחב ושל הגאדג'טס האלקטרוניים. מדובר בשבבי אחסון ללפטופים או iPod, שבבי תקשורת אטהרנט מאוד מהירה ללפטופים וציוד תקשורת, תקשורת אלחוטית ברשתות מקומיות לקונסולות משחקים ניידות או ניהול צריכת האנרגיה.
מארוול תרחיב כנראה בשיחת הוועידה ביום חמישי על השוק הצרכני הבא אליו היא נכנסת, שוק שבבי האחסון האופטיים (ODD) בעיקר למכשירי DVD עם המהירויות הגבוהות ביותר לשוק המחשבים. אם היא תיכנס גם לשוק ה-DVD המקליט כמכשיר עצמאי, היא תפגוש שם מתחרה חצי ישראלית, צורן (ZRAN).
בשנת 2004 נמכרו רק 10 מיליון מכשירי DVD מקליטים ובשנת 2008 צופים שיימכרו 23 מיליון כשהצרכנים יעברו ממכשירי וידיאו, VCR, ל-DVD מקליט. מארוול בעיקר מעוניינת לחזור בשוק האופטי על ההצלחה העצומה שהייתה לה בשוק שבבי האחסון לדיסקים קשיחים (HDD) במחשבים כששוק המטרה בו הוא 308 מיליון מכשירים ובשוק האופטי מדובר על 251 מיליון מכשירים בשנה. במריל לינץ' מעריכים את שוק השבבים למכשירים הללו ב-3.8 מיליארד דולר.
בנוסף לאוטודסק אני יוצא היום מחברת מרקורי (MERQE) עד שתתבהר לחלוטין תמונת המצב בכל מה שקשור לבדיקות שהיא עושה בעצמה ולחקירה הלא רשמית שה-SEC עורך בנוגע לאופציות שהוענקו בעבר.
הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "מילניום נאסד"ק ממוקדת", לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
