יום מסחר סוער הסתיים במטבעות הזרים. לפני דקות אחדות קבע בנק ישראל את שערו היציג של הדולר בירידה של 0.222% לרמה של 4.488 שקלים. האירו לעומת זאת, רשם זינוק חד של 1.356% ושערו היציג נקבע על רמה של 5.6488 שקלים. סל המטבעות התחזק ב-0.324% לרמה של 5.0763 שקלים.
סקירת בנק הפועלים
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, כאשר גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת האי-ודאות הפוליטית בישראל או הסלמה במצב הביטחוני. גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל. השתוללות מחירי הנפט והאי-ודאות לגבי מידת ההשפעה על הכלכלה הגלובלית בכלל ועל מדינות ספציפיות בפרט, מקשה על הניסיונות לחזות את כיוון המסחר במטבעות.
בטווח הבינוני מעריכים כלכלני הפועלים כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן החודש צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75% ולאחר שנגיד בנק ישראל החליט להותיר את הריבית השקלית ללא שינוי, ברמה של 3.5%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר ו/או במקרה והעלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, ההערכה היא כי הנגיד יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות. לאור האמור לעיל, ממליצים בבנק הפועלים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-15%.
סקירת בנק לאומי
כלכלני בנק לאומי מציינים כי בטווח הקצר ישנם מספר גורמים הצפויים לתמוך בשקל, כאשר המרכזי שבהם הינו השקעות נרחבות של משקיעים זרים בישראל. תנועות הון אלו נובעות מרצון משקיעים זרים לפזר את השקעותיהם על ידי השקעה בשווקים מתעוררים הנהנים מתשואות גבוהות יחסית ומקצב צמיחה גבוה מזה המתקבל במדינות מפותחות, כמו גם מהשיפור בכלכלת ישראל והשינויים המבניים שנעשו בה בשנים האחרונות. היקפם הגבוה של תנועות ההון לישראל תומך בשקל ותורם ליציבות הגבוהה יחסית במסחר בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות כמו גם מפותחות בעולם. תנודתיות זו עומדת בשנה האחרונה על כ- 4.7% במסחר בשקל-דולר זאת לעומת כ- 8.7% באירו-דולר.
מחירי האנרגיה הגבוהים והחורבן שהשאיר אחריו הוריקן "קטרינה" תורמים גם לחששות לפגיעה אפשרית בקצב הצמיחה בארה"ב, דבר שעשוי למתן את קצת העלאות הריבית בארה"ב, ובהתאם להקל את הלחץ על השקל. חששות אלו נתמכו השבוע במספר נתונים כלכליים לא מעודדים שפורסמו לגבי כלכלת ארה"ב ובהם ירידה בקצב הצמיחה בארה"ב, שעמד ברבעון השני על 3.3%, לעומת 3.8% ברבעון הראשון של השנה. הדבר ניכר היטב במסחר באירו-דולר השבוע, כאשר האירו התחזק לרמתו הגבוהה מזה כשלוש שבועות ונסחר כעת סביב רמה של 1.24 מול הדולר.
בטווח הארוך יותר, הרי שמספר גורמים בזירה המקומית תומכים בהיחלשות השקל מול הדולר, מציינים בבנק לאומי, ובהם פער הריביות ישראל-ארה"ב, שנסגר לפני כשלושה שבועות ועתיד להיפך בקרוב לשלילי לראשונה עם העלאת הריבית הקרובה של הפד החזוייה ב- 20 לספטמבר. עם הזמן, צפוייה הסטה גבוהה יותר של השקעות לחו"ל על רקע פער תשואות מינורי מול השקעות במדינות מפותחות בעלות רמת סיכון נמוכה כגון ארה"ב. בנוסף, גם האי-ודאות פוליטית-מדינית על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006 עשויים לתרום לתנודתיות. עם זאת, כל עוד מסתמנת המשכיות במחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין על בסיס גורם זה.
במבט לעתיד, מעריכים בבנק לאומי כי יתכנו השפעות על המסחר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות בארץ ומגמות מסחר בעולם. עם זאת, על רקע השיפור בכלכלת ישראל ותנועות ההון רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי בטווח הקצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
