חברת קצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, נוסדה ב-1968, על-ידי ממשלת ישראל והממשלה הפרסית של השאה הפרסי דאז, ריזה פאהלווי, במטרה לשמש גשר יבשתי להעברת נפט גולמי משדות הנפט של פרס והמפרץ הפרסי דרך ים-סוף לנמל אילת, ודרך הצינור שהוצב אז, אל נמל אשקלון ומשם לים-התיכון ולמדינות שירכשו את הנפט.
מאות-מיליוני דולרים הושקעו על-ידי הפרסים והישראלים בחברה שתפקדה כעשר שנים, עד שהודח השאה מכיסאו וגלה מארצו, ולשלטון באיראן עלה משטר מוסלמי קיצוני, בראשותו של האיאטולה חומייני, שחתך מיד כל קשר עם ישראל. מאז, הוא תובע את כספו בבוררויות בינלאומיות, שהמרכזית שביניהן נערכת בשווייץ.
כבר אז, ובוודאי שמאז, הפכה קצא"א הרשומה כחברה פרטית, לחברת אחזקות, שלה קבוצות וחברות-בנות רשומות במקומות שונים בארץ ובעולם. החברה פועלת מכוח זיכיון ייחודי, כנראה יחיד במינו, שניתן לה על-ידי הממשלה, ושהוא תקף עד 2017. זהו זיכיון לשטחי קרקע נרחבים באשקלון ובאילת ולאורך הצינור, זיכיון להובלת דלק ולמכלול פעילויות נפט כולל קנייה, מכירה, מילוי ועוד ועוד. מאז, מלווים את פעילותה הרבה מסתורין, סיפורי-עם, אגדות ופנטזיה, שחלקם אולי נכונים, אבל הרוב כנראה לא.
עם הזיכיון הוצא צו, לפי סעיף 23 (ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), הקובע, כי "כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט אילת-אשקלון, לרבות ההשקעות בצינור עצמו וההשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק והשימושים בו, כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור". 17 ביולי 1968.
לימים התחלפה סודיות הצינור בסודיות הסכסוך והבוררות. אבל היא רק הלכה והעמיקה. היום, כל פעילות החברה, כולל מכלול הפעילויות העיסקיות שאין להן קשר ישיר עם הצינור, נעשות תחת מעטה של חובת סודיות. השנים האחרונות מתאפיינות בהתרחבות לפעילות עסקית עם שותפים, תוך שימוש בתשתית הקיימת והנרחבת.
מרכז העיסוקים היה ונשאר פעולות הובלה, לצד פעולות אחסון דלקים עבור החברה עצמה, עבור בז"ן, ועבור סוחרים אחרים גם באשקלון וגם באילת. "לעיתים רחוקות", אומרים בחברה, "לעיתים מאוד קרובות וקריטיות", אומרים אחרים, מבצעת החברה קנייה ומכירה עצמאית של נפט גולמי, ממי שהיא רוצה ולמי שהיא רוצה, מה שמותר לה לפי תנאי הזיכיון.
לקצא"א יש שטחי קרקע נרחבים באשקלון ובאילת. היא לא זקוקה לכולם לצרכיה הבסיסיים, אבל הם שלה בחכירה מתוקף הזיכיון. בשנים האחרונות משמשות הקרקעות הללו כמוקד לפעילויות נוספות. לדוגמה, קרקעות שהוחכרו בחכירת-משנה למתקן להתפלת מי-ים שמקימים תשובה, עופר ו-ויוונדי. בפינה מסוימת יש פעילות של עסק למילוי בלוני גז ביתי של חברת פזגז, ובאחרות טרמינל לפריקה ולטעינה של כימיקלים נוזליים וכן נמל לפריקת תזקיקים מיובאים עבור חברות הדלק.
אבל השיא הוא, שהחברה נכנסת כקבוצה, יחד עם ליאון רקנאטי, לשותפות ב-30%, בחברת דוראד לייצור חשמל פרטי, שמרכז אותה היזם אורי דורי. רקנאטי מחזיק 10%, אבל השותפות מיוצגת כקבוצה. קצא"א תיתן את הקרקע וגם תשקיע סכום כסף מסוים. המיזם המתקדם כבר קיבל ממשרד הביטחון הסכם לרכישה עתידית של חשמל עבור מערכת הביטחון. חוזים דומים נחתמים והולכים עם התנועה הקיבוצית ועם מפעלים עתירי אנרגיה שונים. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.