ביה"ד: עיריית עכו רשאית להפעיל תכנית קיצוצים ברכיבי שכר של חלק מעובדיה

עיריית עכו טענה באמצעות עו"ד גילת ויזל-סבן, כי למרות שההסתדרות עיכבה חתימתה על ההסכם הקיבוצי, תכנית ההבראה שגובשה על-ידי העירייה וההסתדרות בראשית 2004, תקפה ועומדת ואף מתירה קיצוצים במספר רכיבי שכר: שעות נוספות, רכב, כוננות.

העירייה טענה עוד, כי ההליך המשפטי יצר מצב אבסורדי, לפיו דווקא ההסתדרות הכללית היא זו שהחלישה את עובדי העירייה, בעוד שעיריית עכו הייתה זו שרצתה בהסכם הקיבוצי עם עובדיה: "ביטול ההסכם הקיבוצי היה מביא לפיטורי חלק מעובדי העירייה. אולם בעוד העירייה ניסתה דווקא להכניס תוקף להסכם שגובש בין הצדדים ולקצץ רק בחלק קטן ממרכיבי השכר של חלק מהעובדים, פעלה ההסתדרות בצורה אבסורדית כאשר העדיפה לבטל את ההסכם הקיבוצי - הסכם אותו אישרה ועל פיו פעלה במשך שנה ויותר - ובלבד שלא יקוצצו מרכיבים של החזר הוצאות משכרם של עובדים אחרים".

הצדדים ניהלו מו"מ ארוך אולם ההסתדרות התחמקה מלחתום על ההסכם וטענה, כי אין לבצע את ההפחתות, מתוך צפייה בהסכמים ארציים שנחתמו עם מרכז השלטון המקומי מאוחר יותר. בטענתה הדגישה ההסתדרות את העובדה, כי אין היא מכירה בהסכם עליו חתומים גורמים שאינם מוסמכים לחתום על הסכמי הבראה והסכמים קיבוציים. ההסתדרות הוסיפה, כי ביצוע הפחתות חד צדדיות בקצובות רכב ובשעות הנוספות נוגדות את האמור בהסכמים קיבוציים מ-1999 ומ-2003.

קציר קבעה שיש לתת תוקף גם להסדרים קיבוציים שנעשו בידיעה ובהסכמה בין הצדדים, וגם אם אין מדובר בהסכם קיבוצי, דוגמת הסכמי השכר הקיבוציים אותם מובילה ההסתדרות - הסכמים אלה מחייבים. לדבריה, ההסתדרות נהגה בחוסר תום לב בהתחמקה מלחתום על ההסכם על אף "שהיא זו ששלחה את ההעתק הסופי לידי עירית עכו לחתימתה".

קציר הוסיפה עוד, כי "משך חודשים ארוכים לא נקטה ההסתדרות בשום צעד אקטיבי או אחר למניעת קיזוזי השכר. אין לשלול מהמעביד מלנקוט בצעדים שמטרתם התייעלות והבראת מקום העבודה ובתנאי שהדבר ייעשה במידתיות ובסבירות. יש לזכור, כי המדובר בהפחתות בקצובות רכב ובשעות הנוספות תוך שימת דגש על דיווחי אמת, בשים לב לעובדה, כי לא קוצצו אחוזי המשרות ולא פוטרו עובדים".