"היעלה על הדעת שהירקן ישקול משקלה של כף המאזניים כאילו היתה עגבניות?"

"המחירים זה הדבר שאנו גאים בו, זה הדגל של החנות שלנו. כשלקוח בא לחנות, אני רוצה שהוא יראה את המחירים שיחזור שוב ולא לעבוד עליו". כך אמרה אורית שלום, בתו של מנכ"ל רשת חצי חינם, זאכי שלום, בעדותה בבית משפט השלום בראשון לציון, בהליך בו דווקא הורשעה יחד עם הרשת ועובד נוסף, בהטעיית צרכנים בעניין מהותי ובעבירות על חוק הגנת הצרכן.

בכתב האישום שהגישה התובעת מטעם משרד התמ"ת, עו"ד טלי קינן, נטען כי מפקחת של המשרד ביקרה במועדים שונים בסניפי הרשת בחולון ובצומת ירקונים. לפי עדותה, שלוותה בצילומים, לא הוצגו מחירים על קופסאות שימורים שהיו על המדפים, וכן על מוצרים רבים כמו עופות, בשר ודגים קפואים. במוצרים הקפואים היו רק שלטים שהוצמדו למקרר ועליהם מחירי המוצרים לק"ג. בביקורת אחרת, גבו מהמפקחת בקופה סכום נפרד של 25 אגורות עבור הפיקדון על הבקבוק, וזאת בנפרד ובנוסף למחיר המופיע עליו, ובניגוד לחוק, המחייב לציין את "המחיר הכולל".

לטענת המפקחת, ממצאים דומים היו בסניף ירקונים, שם ביקשה גם לרכוש במעדניה מוצרים בתפזורת, עליהם צוין המחיר לק"ג. ואולם, בעת השקילה, שקלו הקופאיות את המוצר שביקשה יחד עם קופסת הפלסטיק, באופן שהמחיר ששילמה כלל בחובו תשלום עבור האריזה. ליד המעדניה, הוצב אמנם שלט המודיע כי "המוצרים נשקלים יחד עם האריזה", אולם למפקחת לא הוצעה אפשרות לרכוש את המוצרים בשקיות ניילון, כך שמחיר האריזה לא ייחשב.

כאשר ביקשה לשוחח עם האחראי על המחירים בסניפים, הופנתה לאורית שלום בסניף חולון, בתו של זאכי ומזכירתו, וכן לאשר בלס בסניף ירקונים. היא חקרה את השניים וצילמה את המוצרים. בבית המשפט, טענה פרקליטתם של השניים, עו"ד יעל גרוסמן, כי בכתב האישום נאמר שהם מנהלי הסניפים והם אינם, כך שאין הם "הכתובת" הנכונה לאישום.

אורית שלום (25) טענה בעדותה, כי היא "עוזרת מנכ"ל בחצי חינם, בת של הבעלים, כך שתפקידי לא ממש מוגדר, אבל אני עוזרת לו בכל מה שצריך". כשנשאלה מדוע אמרה בחקירה למפקחת כי היא מנהלת הסניף, השיבה: "היא באה ברגע שהייתי באמצע עבודה ונורא הלחיץ אותי, כך שאמרתי שאני מנהלת, זה לא ממש מדויק. מכיוון שזה עסק משפחתי, אין אצלנו הגדרות ברורות מי עושה מה, כולם נרתמים לפעולה של לעשות ולעזור בחנות. אין הגדרות ברורות אתה מנכ"ל, אתה עוזר מנכ"ל, כמו במקומות אחרים".

שלום ובלס טענו, כי בימים בהם נערכה הביקורת לא היו מוצרים שלא סומנו עליהם מחירים. לדבריהם, כמויות המוצרים שכביכול מחיריהם לא סומנו, גדולות הרבה יותר מנפח המקררים. "המפקחת העידה עדות שכל כולה הפרזה והגזמה, עד כדי איבוד אמינותה", טענו השניים. השופט אברהם הימן הגדיר את הטענה מעט אחרת: "בלי לצבוע הטענה בצבעים ורודים, הטענה היא כדלקמן: המפקחת העלילה עלילה, בדתה ראיות, ושיקרה בבית המשפט".

עוד טענו השניים, כי המפקחת הגיעה לביקורת בהפתעה גמורה, כשהיו נתונים בלחץ עבודה ואף הערימה עליהם, כשנטעה בהם תחושה והבנה, שהביקורת אינה חשובה כלל, אלא שולית ולמעשה חסרת תוצאות. לכן, לטענתם, הסכימו לחתום על דו"חות החקירה שלה.

שלום הסבירה בעדותה את מדיניות המחירים ברשת: "אנחנו משתדלים להיות הכי זולים בשוק, שהלקוח יבוא ויראה בדיוק מה משלם. אין לי אינטרס לבוא ולעבוד על הלקוח ולהגיד לו שמשלם מחיר אחר, כי המחירים זה הדבר שאנו גאים בו, זה הדגל של החנות שלנו". באשר לחישוב משקל האריזה במחיר אמרה, כי "הלקוח יכול לבחור לא לשקול עם הקופסא", ובדרך כלל אפשרות זו מוצעת לו. פרקליטתה טענה, כי מאחר שהיה שלט המודיע על כך, אין בכך הטעיית הצרכנים.

שלום הבהירה, כי כיום הם מפחיתים את משקל הקופסא, "כי אחרי תלונות רבות שהוגשו, נמאס לנו שכל פעם באים וטוענים טענות ועושים חקירות. אמרנו 'נלך לפי הדרך שהם רוצים ושיעזבו אותנו בשקט'". ביחס להפרדה בין מחיר הבקבוק לפיקדון, הסבירה: "כשיצא חוק הפיקדון, אף אחד לא אמר לנו שצריך לנהוג בצורה מסוימת. כשהבנו שצריך לכלול פיקדון, הוצאנו אותו מהמחיר ותלינו שלטים, שהלקוח יידע שלא כלול במחיר. כרגע, שאנחנו יודעים שאסור לעשות זאת, הכנסנו מחיר פיקדון למוצר".

השופט הימן דחה את טענות הרשת ושני עובדיה. "הטענות הקשות שהופנו כלפי המפקחת משוללות יסוד, חסרות בסיס וראוי היה להימנע מהן. אין שחר ולא שמץ לטענה כי המפקחת רשמה דו"חות כוזבים, הטעתה בתחבולה ובמירמה את שלום ובלס, וממילא אין שחר לטענה כי המפקחת מסרה עדות שקר בבית המשפט".

לגופו של עניין, הוא קיבל את גירסת המפקחת, כי אכן היו מוצרים ללא סימון מחיר. באשר לחישוב מחיר האריזות קבע, כי "בסופו של יום, לא משקף המחיר המוצג, את מחיר המוצר, שהרי ל'מוצר' אחר, לאריזה, משקל משלו וממילא תוספת מחיר כפי משקל האריזה. למקרה בו רצה צרכן לקנות אגרול, הרי משום שנשקל האגרול ביחד עם האריזה, המשקל כולל בחובו גם משקל האריזה. מתוך כך עולה למעשה, שהצרכן קונה אריזת פלסטיק במחיר אגרול".

"אף שמצוי היה השלט בתחום מכירת המוצרים בתפזורת", הוסיף, "יש במעשה שקילת מוצרים ביחד עם האריזה כדי להטעות הצרכן... אדם מבקש מהירקן ק"ג עגבניות. הירקן נוטל עגבניות, מניחן על כף המאזנים ושוקל. היעלה על הדעת שהירקן ישקול משקלה של כף המאזניים כאילו היתה עגבניות, ויוסיף משקלה למשקל העגבניות?!", תהה הימן. "הוא הדין בענייננו: הקונה הסביר לא יעלה על דעתו, כי המוכר ימכור לו את האריזה בה נארז המוצר, לצורך שקילתו".

עו"ד גרוסמן הציגה בפניו הסדר פשרה, שהושג במסגרת תביעה ייצוגית נגד רשתות השיווק שופרסל, רבוע כחול, קלאבמרקט וחצי חינם, בגין חישוב מחיר האריזה במחיר המוצר, ולפיו חצי חינם היתה היחידה שלא שילמה לתובע הייצוגי במסגרת ההסדר, משום שנקבע כי פעלה כדין בהצבת השלט. לטענתה, עצם העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא התייצב בהליך, "מכשירה" את המהלך ובוודאי שאין בו משום הטעייה.

באשר להפרדת מחיר הפיקדון, קבע הימן כי גם אם תתקבל טענת הרשת, כי הוצב שלט המודיע כי מחירי המשקאות הם "לא כולל פיקדון", אין בכך "כדי לרפא את האיסור שבחוק, שהוא מוחלט באופן שאין להתנות עליו, אף אם יוצב שלט סמוך למוצר". שלב הטיעונים לעונש ייפתח ביום רביעי הקרוב (ת.פ. 1966/04).