באיחור רב כדרכה בקודש, הציגה
אלביט הדמיה 
את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה. כן, אנחנו כבר באמצע דצמבר, אבל נדמה כי התרגלנו כבר לראות את החברה מדווחת באיחור, וזה לא ממש מפריע למישהו מקברניטי החברה. אלביט הדמיה רשמה ברבעון השלישי גידול של 17% ברווח התפעולי לרמה של 85.6 מיליון שקל, אך מנגד רשמה ירידה בשורה התחתונה לרמה של 78.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 90.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מבנה הדו"חות של אלביט הדמיה שונה מהמבנה אליו הורגלו המשקיעים בעבר לאחר המעבר לשיטת ה-SINGLE STEP.
"אלביט הדמיה היא חברה יזמית שבונה קניונים ומוכרת אותם, ולכן סברנו שהשיטה הנוכחית מתאימה לנו יותר משיטת הדיווח הקודמת", אומר שמעון יצחקי, נשיא אלביט הדמיה. "על-פי שיטה זו תציג אלביט הדמיה את הרווח שינבע לה מעסקאות מימוש של הקניונים שהיא יוזמת ובונה, וזאת רק לאחר שהקניון שהיא מוכרת יעמוד על רגליו, ולאחר שיהיה הסכם מכירה סופי", הוא מציין.
שיטה זו מאפשרת לאלביט הדמיה לפרק את ההכנסות וההוצאות שלה על-פי מגזרים בדו"ח הרווח וההפסד, ולהפחית מהם לאחר מכן את הוצאות המימון של הקבוצה. שיטה זו גם מאפשרת לבחון את תוצאותיה של החברה המעניינת ביותר בפורטפוליו של אלביט הדמיה, הלא היא חברת אינסייטק שמתעתדת להנפיק את מניותיה בוול סטריט, ואשר פיתחה שיטה ייחודית להסרת גידולים מהרחם בדרך לא פולשנית. הכנסותיה של אינסייטק הסתכמו ברבעון השלישי בכ-13.9 מיליון שקל והרווח התפעולי שלה עמד על 2.7 מיליון שקל.
גידול של 100% בשנה
"הרבעון הרביעי יהיה רבעון מצוין לאינסייטק, והוא ישקף צמיחה של 100% לעומת שנת 2004, עם שיעורי רווחיות גולמית גבוהה ושיעורי רווחיות תפעולית דומה לזו שהצגנו ברבעון האחרון", אמר יצחקי. "לגבי ההנפקה, מה שאני יכול לומר כרגע הוא שהחלטנו לדחות את ההנפקה למחצית הראשונה של 2006. המשקיעים עימם שוחחנו החליטו שהיעדים שהצבנו לאינסייטק - לפיהם נצמח בכ-100% בכל שנה - היו יומרניים מדי והם רוצים לראות טרק רקורד, מה שאכן קורה. אחרי שנוכיח על בסיס ביצועי 2005 שזה אפשרי, אני מקווה שנוכל לקבל את השוויים שאנחנו רוצים על אינסייטק בהנפקה", הוסיף.
עוד ציין יצחקי, כי תוצאות הרבעון הנוכחי כוללות רק חלק מרווחי שלב א' בעסקת קלפייר שהסתכמו ב-172 מיליון שקל, מתוך רווח צפוי של 320 מיליון שקל שיבוא לידי ביטוי באופן מלא במהלך הרבעון הרביעי של השנה ובמהלך שנת 2006.
יצחקי הוסיף עוד, כי ההון העצמי של החברה ברבעון השלישי גדל ב-157 מיליון שקל והוא צפוי לגדול לכמיליארד שקל ברבעון הרביעי, כתוצאה מהשלמת המיזוג עם החברה הבת אלסינט, וללא הכללת הרווח שתרשום החברה ברבעון הרביעי.
מניתוח הדו"חות מתברר עוד, כי מגזר המלונאות - כמו גם מגזר הקניונים שאינם מיועדים למכירה, ובעיקר הדברים אמורים לגבי קניון ארנה - מפסיד מבחינה תפעולית. מגזר הקניונים שאינם מיועדים למכירה רשם הפסד תפעולי של 11.6 מיליון שקל. "קניון ארנה הרוויח תפעולית כ-2.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, אחרי הוצאות פחת של 7.5 מיליון שקל", אומר יצחקי.
ההוצאות ילכו ויירדו
- אז איך תסביר את העובדה שיש כאן גירעון תפעולי של 11.6 מיליון שקל, ומרבית הסעיף מיוחס לקניון ארנה?
"אני לא לוקח בחשבון את המבצעים שאנחנו עושים בקניון שמגדילים את ההוצאות, ואני לא לוקח בחשבון את העובדה שסעיף ההוצאות בענף הקניונים שאינם מיועדים למכירה, כולל עדיין הוצאות חד פעמיות בגין תשלומים למנהלים שעזבו בקניונים שמכרנו. בכל מקרה ההוצאות יהיו נמוכות יותר כבר ברבעון הבא".
- ומה קורה בתחום המלונאות - גם הוא הפסיד ברבעון השלישי 2.3 מיליון שקל?
"מדובר בהפסד עונתי, ולא בהפסד מתמשך", משיב יצחקי.
נתון מעניין נוסף שמשתקף מדו"חותיה של אלביט הדמיה הוא מחזור ההכנסות של רשת האופנה מנגו, אשר מסתתר תחת הסעיף 'הכנסות תפעוליות אחרות'. אלו הסתכמו ברבעון השלישי בכ-14.3 מיליון שקל, לעומת הוצאות של הרשת שהסתכמו בכ-15.1 מיליון שקל, כך שגם כאן קיים הפסד תפעולי, אם כי מינורי בהשוואה למגזרי הפעילות האחרים.
הוצאות מנגו כוללות את דמי הזיכיון שמשלמת רשת מנגו לרשת מנגו העולמית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
