ביה"ד לעבודה: מקורות פיטרה עובד בשל ביקורתו הבוטה נגד החברה ובעלי תפקידים בה

"נפלו פגמים בפיטוריו - אולם אין להורות על החזרתו לעבודתו בחברה, אלא יש לקבוע כי הוא זכאי לפיצוי כספי"

בית הדין לעבודה בת"א קבע, כי אחד הטעמים המרכזיים בהחלטה של חברת המים מקורות לפטר את ד"ר מיכאל בוגר (55) היה דווקא טעם שלא פורט ברשימת העילות של החברה והוא הכעס על בוגר ואי הנוחות שגרם במשך השנים בשל ביקורתו הבוטה כנגד החברה ובעלי תפקידים בה.

בוגר ביקש, באמצעות בא כוחו עו"ד דן פרידמן, להורות על ביטול פיטוריו ולהחזירו לעבודה. בוגר מהנדס מים בהשכלתו, עובד במקורות מאז אפריל 1993. במהלך מאי-יוני 1997 הוא שלח מכתבים ליו"ר מועצת המנהלים של מקורות ולמנכ"ל החברה וטען ל"תפיסה הנדסית מוטעית בהפעלת חברת מקורות". באוגוסט 1997 נשלח לבוגר מכתב פיטורים ובסיומו של ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה בוטלו הפיטורים.

סיום ההליך נקבע, כי עיתוי הפיטורים של בוגר בסמוך לאחר שהגיש תלונה למבקרת הפנים בנוגע לאי-פרסום מכרז פנימי ושחיתות, "מעלה את החשש כי הסיבה הממשית לפיטורי העובד היא מכתבו למבקרת הפנימית". אשר על כן הורה בית הדין על ביטול הפיטורים.

במהלך 1999 התריע בוגר על תיפקוד החברה בכל הנוגע לשמירה על מקורות המים הקיימים ואי-פיתוח מקורות חדשים. לאחר מכן במהלך השנים המשיך מעת לעת לשלוח מכתבים המתריעים על מדיניות החברה ומציעים אפשרויות חלופיות לשיפור המצב.

בפברואר 2005 נמסר לו, כי הוא נכלל ברשימת המפוטרים מכוח ההסכם הקיבוצי בשל שינוי במבנה הארגוני של החברה. באפריל 2005 קיבל בוגר מכתב המודיע לו על סיום עבודתו בחברה החל ממאי.

בפסק הדין נאמר עוד, כי נפל פגם מסוים בהליך השימוע וההחלטה לפטר את בוגר התקבלה למעשה זמן רב קודם לכן ומטרת השימוע הייתה לדווח לו על תנאי פרישתו ולאחל לו בהצלחה. עוד נאמר בפסק הדין, כי בין הפגמים שנפלו בפיטוריו של בוגר שנעשו אמנם בהסכמת נציגות העובדים היו אי-התאמה מסוימת להוראות ההסכם הקיבוצי, הסתרת אחד הטעמים להחלטת הפיטורים, אי-שקילתם של שיקולים שחייבים היו להישקל טרם הפיטורים, ופגמים בהליך השימוע.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של בוגר באופן חלקי, וקבע כי בפיטוריו נפלו פגמים אולם אין להורות על החזרתו לעבודתו בחברה אלא יש לקבוע, כי הוא זכאי לפיצוי כספי ומומלץ כי הצדדים ינהלו מו"מ בקשר לכך. מקורות חויבה בהוצאותיו של בוגר בסכום של 7,500 שקל. (ע"ב 4557/05).