זה עולם קטן מאוד

36 אנשים מכל קצוות תבל וביניהם יואל שרון, ראש עמותת אתגרים, התכנסו בדאבוס בחסות קרן שוואב, כדי לדון בפרויקטים חברתיים שבכוחם לשנות מעט את העולם. המטרה זהה: להביא לשינוי באמצעות פעילות ברמת המקומית, הקשיים גם הם אוניברסליים - חיפוש מתמיד ובלתי פוסק אחר משאבים > אבי טמקין, דאבוס

יומיים לפני ששועי עולם הגיעו לדאבוס, ללא הרבה רעש וצלצולים, התקיים אירוע אשר בעולם קצת פחות מכור ליחסי ציבור וקצת יותר קשוב לדברים אמיתיים, היה ראוי שיעמוד במרכז תשומת הלב. קבוצה של 36 אנשים מכל קצוות תבל ביניהם ישראלי אחד, התכנסו כדי לדון על שינוי חברתי, ועל הפרויקט שכל אחד מהם מייצג. פרויקט שיש בכוחו לשנות מעט את העולם.

קרן שוואב, מארגנת הכינוס, מעדיפה לכנות את האנשים הללו מובילי יזמות חברתית. מדובר באנשים עם רעיון פשוט לכאורה, אך עם עוצמה גדולה מספיק כדי לשנות את חייהם של אנשים במצוקה בעולם כולו.

יזמות חברתית פירושה לארגן טורניר של כדורגל רחוב לנוער ללא בית בסקוטלנד, לפתח עסקים קטנים המבוססים על פינוי אשפה מרחובותיה של לימה אשר בפרו. כמו גם, לדאוג להספקה סדירה ואמינה של כלי תובלה עבור עובדי בריאות באפריקה, כך ששירותי הבריאות יהיו מסוגלים להגיע לאזורים מרוחקים ומנותקים. מדובר תמיד ברעיון בר העתקה למקומות אחרים. זהו בעצם היסוד של היזמות החברתית לדעת מארגני הכינוס: להביא לשינוי באמצעות פעילות ברמת המיקרו.

קרן שוואב, שכינסה את היזמים, נוסדה לפני 8 שנים על-ידי קלאוס שוואב, נשיא הפורום הכלכלי העולמי, הגוף המארגן את הכינוס בדאבוס. הכוונה הייתה ונשארה לקיים לצד הדיונים ברמת המקרו של מנהיגים, מדינות וחברות גם כינוס של מנהיגים מקומיים, בטווח רחב של עיסוקים, אשר לכולם משותפת היכולת להניע תהליך של שינוי על-ידי פעילות בתוך הקהילות.

יכולים לסמוך על עצמם

ל"גלובס" קשר לא מקרי לאירוע, הן בשל מחויבותו לאחריות חברתית ובשל היותו השותף הישראלי של קרן שוואב. כבר בשנה שעברה, לאחר בניית הקרן, פעל "גלובס" לאיתור ודירוג של יזמות ויזמים חברתיים בישראל. "גלובס" פרסם פנייה ליזמים פרטיים להגיש פרויקטים לתחרות, על-פי קריטריונים שפותחו במיוחד.

לתחרות עצמה ניגשו 60 מועמדים. לבסוף, לאחר תהליך מיון ושיפוט נבחר כנציג הישראלי הראשון לכינוס של יזמים חברתיים בדאבוס, מי שעומד בראש עמותת אתגרים, יואל שרון. מדובר בעמותה הפועלת מזה 12 שנים לשילובם של אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות נפשיות או רגישויות בחברה, באמצעות השתתפות בפעילות של ספורט אתגרי.

מדי שנה משתתפים במסגרות ובפעילויות של אתגרים כ-7,000 אנשים בעלי מוגבלויות. מדובר בילדים נערים ובוגרים אשר העמותה מקנה להם ביטחון עצמי ואמונה שביכולתם לפתח את המיומנויות שלהם כדי לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם.

שרון, נכה צה"ל המרותק לכיסא גלגלים, מאמין שאתגרים השפיע על חייהם של עשרות אלפי נכים אשר היום יכולים לסמוך על עצמם. אתגרים קמה בעקבות הרצון להעניק לנכי צה"ל את האפשרות לחזור למעגל החיים באמצעות ספורט אתגרי. אט אט הלכה והתרחבה ההגדרה של מוגבלות והתוכנית הלכה והתגבשה כתוכנית טיפולית לכל דבר. השינוי חל כששרון וחבריו גילו את היכולת של ספורט אתגרי לשקם ולשפר את חייהם של אנשים, וגם בשל הרצון מצד רשויות שונות בישראל לשלב את אוכלוסיות שבטיפולן במסגרות התוכנית, לאחר שגילו את האפשרויות הטמונות בה.

שרון מדגיש, כי ביום יום מי שמוביל הם המשתתפים עצמם אשר חוזרים ומתייצבים לפעילויות של העמותה בכל תנאי מזג אוויר. שרון לא מסתיר את גאוותו כאשר הוא מספר על הסג"מית הראשונה בצה"ל הרתוקה לכיסא גלגלים.

בשיחה עם "גלובס" בדאבוס אומר שרון, שהמודל של אתגרים יכול להיות מיושם במקומות אחרים בעולם. הוא עצמו הוזמן על-ידי חברה רב-לאומית להרצות בשבוע הבא על התוכנית על שיטתה ותוצאותיה. שרון מוסיף, כי חלומו הוא שבמדינות הסובבות את ישראל יתחילו להפעיל תוכניות דומות. מבחינתו, השלב הבא ביישום החלום הוא הקמת גוף מחקרי אשר יוכל לתת ביסוס מדעי לפעילויות השונות של העמותה, למנות את היעילות וההשפעה של כל אחד מענפי הספורט האתגרי ויעסוק גם במעקב אחרי בוגרי התוכנית.

לשרון, וליזמים חברתיים כמוהו בכל העולם, דאגות משותפות. חלקם הגדול סיפר כיצד הפעילות הלכה והתרחבה ועימה התגברו הקשיים. מדובר, בין היתר, בזמן הרב שמוקדש לניהול, להשגת כספים למימון הפעילות ולרתימת גורמים חדשים למעגל העשייה. לא פעם עולות שאלות של יזמות אל מול הניהול השוטף והשוחק, התקדמות אל עבר האתגר הבא והעיתוי הנכון להתקדמות.

אכן, כאשר עלו לבימת הכינוס קבוצות שונות של מובילי יזמות אפשר היה לשמוע סיפורים על יוזמות שגדלו ונגעו בחייהם של מאות אלפי אנשים בעולם. המלחמה תמיד היא על מציאת משאבים. לגבי רבים התשובה נמצאה בניצול משאבים קיימים, ולעיתים קרובות גם בשילוב היוזמה בפעילות עסקית.

הסכנה הגדולה שהיזם החברתי נתקל בה היא חוסר היכולת להפוך את הפרויקט לעצמאי מבחינה כלכלית וחוסר היכולת להעמידו על רגליו ללא צורך בתמיכה חיצונית. התוצאה היא, לעיתים, שמרבית הזמן מוקדש למציאת מימון לפעילות ולא לפעילות עצמה. לא כל פרויקט יכול לוותר על תרומות ולא כל יזם פרטי יכול לוותר על התלות בהקצבות ממשלתיות וסיוע של גורמים עסקיים. אלה שהצליחו יכולים להיות סוכנים מאוד יעילים של שינוי חברתי.

גביע העולם בכדורגל רחוב

אחד הפרויקטים שהוצגו בכינוס היה של רושנה זאפר מפקיסטאן. זאפר עומדת בראש ארגון שמטרתו לספק לנשים עניות במדינה מיקרו, מימון ושירותים אחרים אשר יסייעו להם לפתח יוזמות לעסקים קטנים. עם שיעור החזר של הלוואות של קרוב ל-100% מצליחים זאפר וקרן קאשף לתת שירותים פיננסיים לנשים רבות, כולל הלוואות וניהול של חיסכון. ללא השירותים האלה היו נשארות אותן נשים במעגל של עוני מרוד.

הסיפורים של היזמים מגלים, כי רבים מהם שואפים לממש את הפרויקטים שלהם בדרך עסקית. הדבר ניכר בכמויות גדולות של יוזמות אשר מתבססות על הקמה או פיתוח של עסקים קטנים, או קיומם של משקים חקלאיים זעירים אשר מסוגלים לפרנס את בעליהם, לא מעט בשל העובדה שיזמים חברתיים איפשרו להם לשווק את תוצרתם ללא התלות במתווכים.

למרות היותם תוכניות מיקרו על-פי הגדרה, רבים מהפרויקטים יכולים להוות בסיס לשינוי גדול מאוד. אחד הדוגמאות לכך היא מכון קמביה מאוסטרליה, והעומד בראשו, ריצארד ג'פרסון. זהו מכון מחקר ללא כוונות רווח בתחום המולקולרי, אשר במהלך השנים איפשר פיתוח של טכנולוגיות חשובות שהוקצו בעולם על בסיס עלויות נמוכות וברת-השגה לאוכלוסיות במצוקה. בסיס הפעילות הוא שיתוף פעולה בין חוקרים, כדי לייצר פתרונות עבור קהילות עניות בתחום הבריאות והתזונה. מדובר במודל של "קוד פתוח" אשר אם יאומץ על-ידי גופים מתחומי מדעי החיים והכימיה, יוכל ליצור שינוי עצום בכל הנוגע לאספקת שירותי בריאות לאזורים עניים בעולם.

לעתים קרובות מי שמחולל את השינוי אינו יכול להמתין עד אשר ניתן יהיה לקיים פעילות עסקית. אותם פעילים ויזמים פרטיים שמטפלים בבריאותם ועתידם של אוכלוסיות במצוקה, ומחפשים דרכים להקל עליהם נמצאים במרוץ, כמעט מתמיד, נגד הזמן.

לעתים ניתן להשתמש במשאבים קיימים כבסיס לפעילות. כך מל יאנג, אשר מאחוריו שנים רבות של פעילות למען דיירי רחוב בסקוטלנד הביא לעולם את הרעיון של טורניר כדורגל רחוב. מסגרות אלה מעניקות כיום בית לאלפי ילדים דיירי רחוב בבריטניה ובעולם כולו. יאנג סיפר שבספטמבר הקרוב יתקיים בדרום אפריקה הגביע העולמי הראשון לכדורגל רחוב. "