הראשון בבידור: זאב אייזיק השתלט על האנגר 11

המתחם המבוקש, ממוקדי סצינת הלילה, עמד בשנה האחרונה במוקד של סכסוך עיסקי בין שני השותפים בו. הבורר קבע, כי השליטה בחברת האנגר 11 תישאר בידי האמרגן הוותיק, שישלם 1.4 מיליון דולר > נועם שרביט

שליטה במניות חברת האנגר 11, המפעילה את המתחם הנושא שם זה, בנמל ת"א הישן, וכן הניהול העסקי, המסחרי והתפעולי שלה, יישארו בידי האמרגן זאב אייזיק. כך פסק הבורר, רו"ח שמואל רוזנבלום, שהכריע בסכסוך בין שני השותפים בחברה, שהיא בעלת ההרשאה להפיק ולערוך אירועים במקום, אותו שכרה למשך 15 שנה.

האנגר 11 הוא אחד ממוקדי סצינת הלילה של ת"א. בשנים האחרונות הוא אירח שורה של הופעות של אמנים ישראלים וזרים, וכן תערוכות, חתונות ואירועים אחרים. בין היתר, הופיעו בו להקת תיסלם במופע האיחוד, פורטיסחרוף, קולדקאט ואחרים, והתקיימה בו חתונתם המפוארת של הכדורגלן שמעון גרשון והדוגמנית מלי לוי. לפני כשבועיים, התמלא המקום בדוגמניות וסלבריטאים, לרגל נשף ההשקה הנוצץ לבושם חדש של לנקום. בימים אלה מתקיים פסטיבל האנפלאגד הראשון של ת"א, שחלק מהופעותיו נערכות גם שם.

מדובר באחד המתחמים הגדולים בארץ, ששטחו כ-3,000 מ"ר, ומסוגל לאכלס כ-2,000 איש. לפי הערכות, עלות השכרת ההאנגר לערב אחד היא כ-15 אלף דולר, ולכך מתווספות עמלות שונות המתקבלות מקייטרינג או נותני שירותים אחרים. ההכנסה החודשית במקום נעה בין 300 ל-500 אלף דולר.

בשנה האחרונה, עמד המתחם המבוקש גם במוקדו של אירוע אחר, מבדר הרבה פחות. בין שני השותפים בהאנגר, איש העסקים אלברט פולדיאן והאמרגן זאב אייזיק, נתגלע סכסוך עסקי. פולדיאן עוסק זה כ-20 שנה בענף ההסעדה ובתחום ארגון ועריכת אירועים פרטיים במספר אולמות, והוא הבעלים לשעבר של מספר אולמות אירועים, בהם אולמי בון-טון ברמת-גן, סוסייטי בבת-ים וגאלרי פאלאס בת"א. חברת זאב אייזיק הפקות הביאה לארץ בעבר את המופעים של מדונה, U2, אלטון ג'ון ולורד אוף דה דאנס.

בינואר שעבר, הגיש פולדיאן לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לצו מניעה, האוסר על שותפו אייזיק לבצע פעולות בחברת האנגר 11, באופן חד-צדדי. באמצעות עוה"ד עפר בר-און ואלירן סטריכמן ממשרד שביט, בר-און, גלאון, צין, נוב, יגור ושות', נטען כי אייזיק הפר את הסכם ההשקעה שחתמו לשם שיפוץ ההאנגר, וכי רק הוא מזרים את כל הכסף לשיפוצים. לדבריו, אייזיק יצר מצגי שווא וגרם במו ידיו ומעשיו לעיכובים חמורים בשיפוצים, להפסקת התקשרויות עם קבלנים, לסטייה מתוכניות השיפוצים ולבנייה בניגוד להיתרים, לתב"ע ולדרישות הרשויות השונות. עוד טען, כי סמוך לנובמבר 2004 החל אייזיק לפעול לדחיקת רגליו מהאנגר 11, תוך שהוא מבקש לנכס לעצמו את כל הזכויות בחברה.

אייזיק טען בתגובה, שהגיש באמצעות עו"ד ד"ר יוסי כהן, כי פולדיאן לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבות להלוואת בעלים של מיליון דולר להאנגר 11. לדבריו, פולדיאן התחייב להתחיל בשיפוץ מייד לאחר שאוצר מפעלי ים תאשר את ההסכם. ואולם, לאחר החתימה התברר לו, שפולדיאן אינו מתכוון לקיימו וכי כל מטרתו היא לנשלו ממפעל חיים, תוך מירמה ועבירות מס חמורות.

פולדיאן, הוסיף אייזיק וטען, פעל מאחורי גבי לשינוי קונספט האולם והפיכתו לשני אולמות חתונה. הקונספט המיושן של פולדיאן, לדעת אייזק, תאם יותר את אולמי השמחות שניהל בעבר.

לדבריו, כדי להעלים ממנו את אי-יכולתו לשלם, הוא דחק את רגליו מכל מו"מ עם ספקי החברה ונותני השירותים, כשפולדיאן מבטיח לו שכך יוזיל את שיפוץ הנכס. הוא האשים את פולדיאן, בכך שדרש מספקים לקבל חלק מתמורת השיפוץ במזומן, כדי להוזיל כביכול את עלותו. כחלק ממתווה הכזב שטווה פולדיאן בניסיונו לנשל את אייזיק מזכויותיו, נאמר עוד בתגובה, ניפח פולדיאן מחירי שירותים לנכס, באמצעות הצעות מחיר פיקטיביות.

סגן הנשיא, השופט יהודה זפט העדיף שלא להיכנס לעובי הקורה, ושלח את הצדדים לבוררות אצל רו"ח רוזנבלום, שהוא גם בעל תואר שני במשפטים. במהלך הבוררות, דרש פולדיאן לקבל את מלוא הבעלות על החברה, או לחלופין להכריז שצד אחד יקנה את חלקו של השני, לפי המרבה במחיר. במידה שהבורר יחליט להעביר את מלוא הזכויות לאייזיק, דרש פולדיאן פיצוי בסך 140 מיליון שקל. אייזיק, אגב, הציע לפולדיאן כ-2.7 מיליון דולר כדי לסיים את ההליך, אולם האחרון סירב.

הצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק על דרך הפשרה, מבלי שיחוייב לנמק את החלטתו. לאחר שקיים ישיבות בוררות רבות ושמע עדויות, נתן רוזנבלום בשבוע שעבר את החלטתו. הבורר לא מצא לנכון לשנות את המרשם ברשם החברות, שם מופיע אייזיק כבעל המניות בחברה, והוא הורה שהשליטה והאחזקה בה ייוותרו בידיו. גם סמכויות הניהול הופקדו בידי האמרגן הוותיק, שיהיה אחראי לכל הנעשה בהאנגר.

במקביל, הורה רוזנבלום לאייזיק ולחברת האנגר 11 להשיב לפולדיאן ולחברת מיטב הים שבבעלותו את השקעותיהם בשיפוצים שנערכו במתחם, בסך 800 אלף דולר. בנוסף, נקבע שאייזיק וחברת ההאנגר ישלמו למיטב הים סכום של 600 אלף דולר, ב-10 תשלומים שווים, המהווים השתתפות בהכנסות ההאנגר. עד שלא יישא בכל התשלומים האמורים, פסק הבורר, לא יוכל אייזיק להעביר או למכור את השליטה בחברה, אלא אם ימציא ערבויות בנקאיות. "