המועצה לצרכנות: לא לאשר את הסכם הפשרה בין לקוחות ישפאר הום-טק לחברה

לטענת המועצה, קיים חשש שהפיצוי המוצע לצרכנים בהסכם הפשרה הוא פיצוי מדומה, המהווה למעשה אך ורק מקדם מכירות של מוצרי החברה הנמכרים בחנות ישפאר בהרצליה.

את התביעה ייצוגית הגיש עו"ד שמעון דיסקין, המייצג את עצמו. דיסקין טען שישפאר הטעתה במכוון לכאורה את ציבור הצרכנים בפרסום, והפרה חובת סימון לגבי זהות היצרן של מוצרי החשמל שמשווקת החברה.

על-פי פרסום החברה באתר האינטרנט שלה, נטען בתביעה, היא נציגתה בישראל של חברת לנקו, יצרנית האלקטרוניקה השוויצרית. בפועל, נטען, מכשיר הדי.וי.די שרכש דיסקין מיוצר על ידי חברה אחרת בסין, ואילו ישפאר היא בעלת זכות שימוש בשם המותג לנקו ומייבאת לישראל מוצרים המיוצרים על ידי יצרנים שונים בשם המותג.

הטענה שהעלה דיסקין בתביעה הייתה כי הצגת ישפאר כנציגת לנקו השוויצרית מבלי לציין את שם היצרן האמיתי, עלולה להטעות את היצרנים לחשוב כי המוצרים מיוצרים בשווייץ.

ימים ספורים לאחר הגשת התביעה עדכנה ישפאר את הפרסום באתר וציינה כי היא מייבאת מוצרי אלקטרוניקה וחשמל תחת המותג לנקו. בדצמבר אשתקד הגישה המועצה לצרכנות בקשה לעיון וצילום בתיק. השופט יצחק ענבר אפשר למועצה לצרכנות להביע עמדה בקשר להסכם הפשרה אף שהיא איננה צד בדיון, והיום הגישה המועצה לצרכנות התנגדות להסכם.

מתברר שעל-פי ההסכם יינתן זיכוי כספי של 10% לחברי הקבוצה הנפגעת לצורך רכישת מוצר חדש בחנות החברה בהרצליה. המועצה טוענת, באמצעות עו"ד יעל כהן שאואט, כי ככל שהצרכן זכאי לפיצוי גדול יותר, הוא יצטרך לרכוש מהנתבעת מוצרים רבים יותר או יקרים יותר כדי לזכות בפיצוי גם אם אין לו כל צורך בהם.

עוד נטען נגד הסעיף שלפיו ישפאר שומרת לעצמה אפשרות לבטל את ההסכם במקרה ש-20 צרכנים יפרשו ממנו. על-פי ההסכם קבוצת הנפגעים כוללת את כל רוכשי מוצרי החברה מנובמבר 2002 ועד פרסום ההודעה על אישור הסכם הפשרה. (ת.א 6195/04).