חברי ועדת הכספים עתרו לבג"ץ נגד היו"ר ליצמן: "ביצע מחטף חקיקתי בנוגע לעמלות ההפצה"

הח"כים גלעד ארדן, דניאל בנלולו ומיכאל רצון (ליכוד) ואהוד רצאבי (שינוי), טוענים כי ליצמן תכנן בחוסר תום לב ומשיקולים זרים מחטף חקיקתי ובכוונה נישל אותם מזכותם להשתתף בהצבעה על אישור התקנות.

עתירתם מגלה ומעלה לראשונה את הטענה כי ליצמן תיאם מראש את מועד בואם ואת תמיכתם של 3 ח"כים, מתוכם שניים שאינם חברי הוועדה ולא נטלו חלק בדיונים. ברגע האחרון עוד הפך את סדר היום באופן שגרם לאחרים להחמיץ הצבעה על נושא מורכב בעל חשיבות דרמטית בהצלחת הרפורמה, שהשפעתו ניכרת על ציבורים רחבים במשק.

עוה"ד בועז בן-צור וחגי הלוי טוענים כי, "בהליך זה רמס ליצמן את עקרונות היסוד של הליך החקיקה ופגע קשה במרקם החיים הפרלמנטרים", ולכן הרוב (4:0) שבו השיג את אישור התקנות "לידתו בחטא, והוא איננו משקף את עמדתה האמיתית של הוועדה".

הם מתריעים בסיכום העתירה כי, "אי התערבות בג"צ במקרה בוטה זה תאפשר ליו"ר ועדה בכנסת לנצל את סמכותו לרעה לצורך מניפולציה בהליכי החקיקה, לצורך השגת תוצאה הנראית לו מטעמים כאלה או אחרים. לא מדובר בפגם פורמלי בהליכי הכנסת אלא בנסיבות מובהקות של פגיעה מכוונת וקשה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי".

העתירה מגלה עוד כי בישיבה שנקבעה לפני שבועיים, ה-23.1 לשעה 10:30 היה אמור להתקיים, לפני ההצבעה, דיון בחוות הדעת המשפטיות הסותרות באשר למבנה עמלות ההפצה. זאת, לבקשת חברי הוועדה שהתנגדו לעמלות אשר הוגשה לליצמן בשעות הבוקר.

העותרים מציינים כי בקשתם עלתה לאחר שבערב הקודם לישיבה הוסיף ליצמן לראש סדר היום נושא נוסף לדיון והצבעה לפני העמלות (אישור מתן פטור ממס על תרומות לעמותות). לטענתם, ב-10:15 התייצבו בפתח חדר הוועדה הח"כים שעמדתם והצבעתם תואמו מראש עם ליצמן.

אבל ב-10:28, בעוד רוב חברי הוועדה בדרך לישיבה, בהם מתנגדים רבים "הוציא ליצמן את תכנית המחטף ושינה במפתיע את סדר היום המטעה שהפיץ קודם". הוא דחה את הדיון בנושא הנוסף, פתח את הישיבה בהצבעת בזק על העמלות והן אושרו בתוך דקה.

הם מדגישים כי ליצמן "הוסיף חטא על פשע בחוסר תום לב" כשביקש מיד לקיים הצבעה חוזרת, בהתאם לתקנון, אבל דחה אותה בקולו היחיד, ללא תגובה של האחרים. לדבריהם, כל תכליתה של הצבעה זו היתה לחסום דרישה להצבעה חוזרת מהח"כים שהחמיצו את ההצבעה הראשונה, ונכנסו פחות מ-5 דקות לאחר תחילת הישיבה.

הדרישה להצבעה חוזרת אכן חזרה ועלתה, מיד כשהתברר כי סדר היום שונה מאחורי גבם ללא הודעה מוקדמת כנהוג, וגם למחרת, כשח"כ ארדן הגיש אותה בכתב. ליצמן חזר ודחה אותם.

בפירוט טענת התיאום המוקדם שעשה ליצמן ערב ההצבעה נאמר כי התומכים שאינם חברי הוועדה ולא נכחו בדיוניה הם צבי הנדל (האיחוד הלאומי) וויצמן שירי (עבודה). שירי נכנס לכנסת פחות משבוע קודם להצבעה והשתתף בה לפני שמסר את הצהרת האמונים (גם אם פרט זה זו לא מבטל את חוקיות הצבעתו).

העתירה מצטטת את פרוטוקול הישיבה הקצרה, המבטא את הפתעת הח"כ החמישי שנכח בחדר, חיים אורון (מרצ) מההצבעה החטופה, שהוא לא התכונן לה, ואת מחאתו על אי העמדת חוות הדעת המשפטיות לדיון.

"מה אושר? מה בדיוק קרה כאן?", שואל אורון את ליצמן. "אני חושב שאתה מבזה אותנו ואת הוועדה. התכוונתי להצביע בעד, אבל לא נסעתי שעתיים כדי לשמוע שלא אוכל לראות את חוות הדעת (המשפטיות). מישהו הגיש לי חוות דעת והבטחתי לו שאשמע אותו ואשמע עמדה שניה ואז אחליט".

ליצמן: "אני לא מבזה את הוועדה ולא פותח כאן דיון. אנחנו התבזינו בוועדה כשדנו בנושא זה ועל כל מיני נושאים במשך חודשים. הבאתי את זה לסדר היום והצבעתי".

ח"כ רוני בריזון (שינוי) נכנס לחדר: "זה לא בסדר. לפי לוח הזמנים היה צריך לדון קודם על עניין העמותות". ליצמן: "לא. את סדר היום אני קובע. סדר היום של העמותות הוא בדיוק חצי דקה".

בריזון: "זאת בדיוק חצי הדקה שאני איחרתי. אני לא מוכן לסבול התנהגות כזאת". אורון: "אנחנו מיותרים לגמרי בכנסת הזאת". ח"כ נסים דהן (ש"ס) שנכנס עם בריזון: "עם כל הכבוד, זה לא דיון. אני לא רוצה להיות בובה באף מקום". ח"כ דניאל בנלולו (ליכוד) שבא בעקבותיהם: "בצבא נותנים 7 דקות (אחור) ופה אתה לא נותן דקה".

ארדן הופיע והזכיר לליצמן את בקשתו מהבוקר לדון בחוות הדעת המשפטיות. "אמרת לי בטלפון שאנחנו נתייעץ לפני ההחלטה". ליצמן: "הייתי כאן, למה לא באת?". בנלולו, מרכז הקואליציה ובן בריתו של ליצמן: "לא היית פה!".

עוה"ד בן-צור והלוי מדגישים בהקשר זה כי אפילו אם התקנון העניק ליו"ר סמכות פורמלית לשנות את סדר היום, עליה להיות מופעלת בסבירות, בתום לב ובהגינות. במקרה זה, לו היה ליצמן פועל כך ונותן למתנגדים הזדמנות נאותה להביע את עמדתם, היתה תמונת ההצבעה שונה בתכלית.

הם מבססים את העתירה על פסיקות בג"צ, כולל בעתירת ליצמן נגד יו"ר הכנסת) לפיהן הליכי החקיקה בכנסת, לרבות חקיקת משנה של תקנות, אינם חסינים מביקורת שיפוטית. היקף הביקורת נגזר מחומרת הפגם ומעוצמתו. לטענתם, הפגם המהותי נוגע בעיקרון היסוד של זכות ההשתתפות של חברי הוועדה בהצבעה שנשללה משיקולים זרים.

לפני הגשת העתירה הקדימו העותרים לפנות גם לשר האוצר אולמרט בבקשה להקפיא את יישום התקנות עד להכרעת בג"צ. גביית העמלות על פי התקנות נועדה להתחיל ב-1.4.