השכן החדש הוא עבריין, ואין מה לעשות

זוג צעיר הגשים חלום ורכש דירה מרווחת באזור מפותח, ושואף לחיות בו חיים שלווים. לרוע מזלם, גם "עבריין מועמד לחיסול" רכש בבניין דירה. עתה כבר "החלום" איננו כה ורוד: בבניין מסתובבים מאבטחים חמושים - וזה במקרה הטוב. במקרה הרע - ניתן לתקוף את העבריין בכלי נשק שונים ומתוך כך לפגוע במי מהדיירים. מה ניתן לעשות? מבחינה משפטית: לא הרבה.

ברגע שהאיש רכש או אפילו שכר דירה בבניין כדין, הרי הוא דייר ככל הדיירים, ורשאי להשתמש בחלקים המשותפים בבניין. בכל מה שקשור לשימוש ברכוש המשותף, זהו עניין "אזרחי" שנידון בערכאה מתאימה לעניין זה, אותה ייחד המחוקק. בערכאה זו אולי ניתן יהיה לעתור לצווי מניעה נגד המאבטחים, שלא יערכו חיפוש בכליהם של הדיירים, או לא יעמדו בכניסה לבניין או למעליות.

אין ספק שאין כל סמכות למאבטחים (בהנחה שהם לא שוטרים ושופט לא הסמיך אותם לכך) לערוך חיפוש אצל דיירי הבניין או אורחיהם, אבל אינני בטוח שאם בבניין היה מתגורר ראש הממשלה או אישיות מאובטחת אחרת, אזי מישהו היה פוצה פה.

בסופו של דבר, המאבטחים מכירים את הדיירים ולכן החיים בבית המשותף יכולים להימשך באופן חופשי ורגיל. יש בכך אפילו יתרונות: אף אחד לא יטריד או יפרוץ לבניין, לדוגמא. שהרי מתוך כך יש אבטחה יקרה לבניין "חינם".

מאחר והמדובר ברוכשי דירות שקנו את הדירה וקיבלו בה את החזקה, ורק לאחר מכן גילו כי אחד השכנים הוא "שכן בסיכון" - הדילמה אם לרכוש את הדירה או לא כלל איננה עומדת על הפרק. מי שמעוניין מסיבה זו למכור את הדירה, אזי כפי שידוע: לא פשוט למכור דירה כיום, ובוודאי שתום הלב מחייב את המוכר להעמיד את הקונה על המצב בבניין.

ישנם פרויקטים בהם ישנו תקנון, המסמיך ועדת קבלה באם לקבל או לא לקבל אדם לפרויקט כבעל נכס או שוכר. אולם יש בכך בעייתיות, שכן בעלי דירות לא רוצים להגביל את עצמם ואינני בטוח שהדבר יעמוד במבחן בית משפט. על כן, לדעתי לא ניתן מן הבחינה המשפטית, במצב החוקי בארץ, לעשות הרבה.

הכותב הוא מומחה לעניינים פליליים.