התעשיה הבטחונית הממשלתית פונה לשוק ההון: רפאל קיבלה דירוג Aa1 לגיוס של 500 מיליון ש' בהנפקת אג"ח

במסגרת פרסום דירוגה, נחשפות לראשונה תוצאות רפאל ל-9 החודשים הראשונים של 2005. ההכנסות ממכירות עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל והרווח הנקי על כ-64.5 מיליון שקל. כ-40% מההכנסות מקורן במכירות למשרד הביטחון של ישראל ויתרתן ממכירות לייצוא, בעיקר למדינות.

לדברי סמנכ"ל כספים ובקרה ברפאל, דוד ואיש, כחברה הפועלת על פי קריטריונים עסקיים, החליטה רפאל לגוון את המקורות לגיוס הון העומדים לרשותה ולממש גם את אופציית גיוס האג"ח על מנת שזו תאפשר לה גמישות עסקית במימוש היעדים והאתגרים שבפניה, בעיקר מול השווקים הבינלאומיים, לרבות רכש חברות בחו"ל.

מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות ניכרה יציבות בהכנסות רפאל וגידול מתמשך בצבר ההזמנות לייצוא, המשמש כמנוע הצמיחה של החברה. ההכנסה הממוצעת בשנים האחרונות היתה כ-3.5 מיליארד שקל (ב-2005 כ-3.8 מיליארד שקל), כ-45% מהם מכירות בישראל, גם אם עיקר הרווחיות היא מייצוא.

הנהלת רפאל מעריכה כי הגידול בהזמנות לייצוא עתיד לתרום לגידול בהכנסות וברווחיות בשנים הבאות, למרות שב-2005 ירדו ההזמנות לייצוא עקב דחייה בחתימת מספר חוזים. אולם, ברבעון הראשון של 2006 זכתה החברה בחוזים בהיקף 60% מכלל ההזמנות לייצוא שתוכננו ל-2006.

סה"כ מעריכה רפאל כי היא תופסת נתח של כ-5% מסך שוק הביטחון העולמי (למעט פלטפורמות). החל מ-2002 היא נוהגת לשמור על יתרות מזומנים גבוהות. נכון לספטמבר 2005 יתרת המזומן היתה 473 מיליון שקל ובסוף דצמבר 2003 היה בשיא של כ-910 מיליון שקל.

עיכוב בקבלת תשלומים ב-2005 גרע מיתרת המזומן אך חלק מתשלומים אלו נגבה במהלך הרבעון הראשון של 2006 כך שיתרת המזומן נכון למועד כתיבת הדו"ח עולה על 600 מיליון שקל. מידרוג מעריכה כי רמת הנזילות הגבוהה תורמת ליכולת רפאל לפרוע את חובותיה.

החברה מעסיקה כ-5,100 עובדים מהם כ-1,135 טכנאים, כ-1,620 בעלי תואר ראשון, כ- 911 בעלי תואר שני ו-331 בעלי תואר שלישי, בעלות ממוצעת לעובד של כ-300 אלף שקל בשנה והכנסה ממוצעת (ב-2004) של כ-715 אלף שקל.

מידרוג מציינת כי רפאל הינה יצרנית הטילים העיקרית בארץ ומהווה מאגר ידע ומו"פ ייחודיים ואסטרטגים, בעיקר בתחום הביטחוני. לחברה ארבע חטיבות, לטילים, מערכות, חימוש ומנועים וראשי קרב. כל אחת מהחטיבות מהווה מרכז רווח ומו"פ ומייצרת מערכות שנמכרות ללקוחות חיצוניים.

למרות יתרון הרווחיות בחו"ל, מציינים במידרוג מגבלה קשה הקיימת על כלל התעשיות הביטחוניות של ישראל, ורפאל בכללן: מספר לקוחותיה מוגבל, עקב איסור על מכירות לחלק מהמדינות כתוצאה מהגבלות של משרד הביטחון. דוגמה בולטת היתה ההגבלות שהטילה ארה"ב על ישראל בעסקת הפאלקון עם סין.

לדברי מנכ"ל מידרוג, גיל גזית, השיקולים העיקריים לדירוג הגבוה לרפאל, נובעים מכך שבסיס פעילותה נובע מצורך אסטרטגי של מדינת ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ותחזוקת רפאל כ"מעבדה הלאומית לפיתוח נשק".

בין היתרונות הנוספים, אמצעי הלחימה העתידיים שתופסים חלק מרכזי מפעילותה; מוניטין שהוכיח עצמו בלחימה בצבאות מובילים כמו צה"ל וצבא ארה"ב במלחמת המפרץ ובאפגניסטן ועמידתה בסטנדרטים של נאט"ו.

למרות היותה בבעלות (100%) המדינה, רפאל מתנהלת כגוף עסקי עצמאי. עם זאת, מציינים במידרוג כי שיעור הרווח בגין המו"פ המוזמן ממשרד הביטחון הישראלי, נמוך ביחס לשיעור הרווח ממכירות לייצוא מכון לספטמבר 2005 הכנסות רפאל ממשרד הביטחון הישראלי הסתכמו בכ-1.5 מיליארד שקל, כ-1 מיליארד מהם שולמו בגין מו"פ. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות בחו"ל, לפני השקעה במו"פ עצמי, היא כ-15% - 16% (וב-2005 ירד ל-13.2% עקב אירועים חד פעמים).

אולם, מציינים במידרוג, למרות ההשקעות הניכרות במו"פ, שולי הרווח מפיתוח וייצור אמצעי לחימה, נמוכים יחסית למקובל בענפים מקבילים ברמת סיכון ותחכום דומה, עקב אופי השוק התחרותי, עם לקוחות מוגבלים ובעלי מעמד חזק.

מגמות אלה מצטרפות לצמצום בתקציב הביטחון הישראלי ומחויבות לרכש במט"ח דולרי, (מכספי הסיוע האמריקנים). לכן, קובעים במידרוג, רפאל פועלת בהצלחה לחיזוק נוכחותה בשווקים העולמיים.

לפעילותה בחו"ל תורמת התמקדותה בלוחמה מתוחכמת ובמוצרים ייחודיים בחזית הטכנולוגיה והצורך המבצעי, בהם גובר הצורך העולמי ובהם יש יתרון יחסי לגופים כרפאל. יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי "רפאל מתמודדת בשוק תחרותי, המושפע משיקולים פנימיים ומדיניים ומול חברות גדולות בעלות משאבים ניכרים".

בחברות ענק אלה המשאבים הכספיים וכוח האדם עולה משמעותית על רפאל ותקציבן מושפע מתקציב צבא ארה"ב (המהווה כ-50% מתקציב הביטחון העולמי). בנוסף, מדינות זרות מעדיפות רכש מחברות מקומיות, לאור שיקולים פוליטיים ופנימיים, לעיתים גם כשמערכת מתורת מקומית נחותה לזו של רפאל.

לפיכך, פיתוח טכנולוגיות חליפיות או השגת יעדי מו"פ לפני רפאל, מוסיפים במידרוג, יאפשרו למתחרות לזכות במכרזים ולעיתים גם להפסד עלויות המו"פ שהושקעו ע"י רפאל. לחברות הבינלאומיות המתחרות אף יש ניסיון של עשרות שנים בתחום ונגישות לציוד מתוחכם ויקר שלא קיים בידי רפאל.