טבע ביום ופייזר בלילה

מפלגת הגמלאים, הפתעת הבחירות, היא אולי הרשימה היחידה שנצטרך בקרוב לשנן את רשימת המועמדים שלה - ואני מתכוון גם למועמדים בעשירייה השלישית.

במפלגה הזו, יש שיאמרו בציניות, אפשר לסדר את התיקים והג'ובים ברוטציה, הזמן כבר יעשה את שלו.

אחרי שלמדנו על הלחץ התוך-גוגלתי ועל נשימה עצמונית, נדמה כי מפלגת הגמלאים תעביר אותנו עוד כמה שיעורים בכירורגיה ובמחלות תשישות.

אם הם יקבלו את תיק הבריאות הם יוכלו גם לעשות שבוע-שבוע, כמו במטבחים בפלמ"ח, וגם לשלב ביזנס ופלז'ר - הם ממילא שם חצי מהיום.

בהקשר של עולמנו הבורסאי, כל הח"כים החדשים של מפגלת המחאה התל-אביבית החדשה, ממליצים על מניית טבע ביום ופייזר בלילה.

אם יתברר, מניתוח תוצאות הבחירות, שמאחורי הגמלאים עמדו בעצם מאות אלפי מצביעים צעירים, אנחנו בבעיה. אנחנו פשוט לא לוקחים אחריות על החיים שלנו.

בשפת מאמני הכדורגל הכושלים, אלה שכולם יודעים שנכשלו והם האחרונים לקבל את מצבם, אפשר להגדיר את זה כ"שמתי את המפתחות על השולחן, לטובת המועדון". בשפת שחקני הכדורגל הבוגרים, אלה שכולם יודעים שצעירותם יפה מזקנתם (הלו ברקוביץ', למי הצבעת?) אפשר להגדיר את זה כ"תליתי את הנעליים באושר וגאווה".... החזרנו את המפתחות - וסירבנו לאחריות.

הבחירות האלה, לכנסת ה-17, אינן כישלון של הסוקרים, המועמדים או מצעי המפלגות. הן כישלון של הבוחרים. בהצבעתנו, חשפנו את כשלוננו - בפריים טיים, מול כל הכיכר וכנראה לארבע שנים.