"לא נעים" מת מזמן

ובכן, מחירו של ה"לא נעים לי" עלול להיות גבוה עד מאוד. לפיכך, בבואנו לכרות עסקה עם גורם זר לנו, עלינו להשאיר את "לא נעים" מחוץ לחדר הישיבות, בו נכרתת העסקה. אם נדע להציג נכונה את הדברים, הרי עמידה על דיוקם של דברים ועל זיהוי מדויק של זה שמולנו לא תעכיר את האווירה, אלא אדרבא, כאשר בן-שיחנו הוא אדם ישר-דרך, היא תתרום לשיפור האווירה ותחושת הביטחון ההדדית. במקרה האחר, הרע, היא עלולה להציל את עולמנו.

מספר עצות ראשוניות ולא מחייבות.

* אף כי נהוג לזהות אדם על-פי תעודת הזיהוי שלו, לא עלול להיגרם נזק מכך, שנבקש ממנו מסמכים מזהים נוספים. רובנו נוהגים להחזיק באמתחתנו גם רישיון נהיגה, כרטיסי אשראי (חלקם עם תמונה), ותעודות נוספות, רשמיות במידה כזו או אחרת.

* בבדקנו את תעודת הזיהוי, אל נא נסתפק בהשוואת השם ומספר הזיהוי, המופיעים בה, לאלה המופיעים בנסח הרישום ובמסמכים. מן הראוי לעיין בה ולבדוק אם שאר הפרטים שבה נראים תואמים את האדם, הניצב מולנו, ואם הם תואמים לפרטים, שבמסמכים המזהים הנוספים, שיוצגו בפנינו.

* אף כי לא תמיד הדבר נחוץ, באופן רשמי, מוטב שנבקש מן המוכר להציג בפנינו את חוזה רכישת הדירה על-ידו או מסמך אחר, שמכוחו הועברו ונרשמו על-שמו הזכויות בדירה.

* אף כי לא תמיד הדבר נחוץ, על-פי הדין, מוטב לנו, כי "נגלה עניין" בנוגע להיסטוריה של הנכס ושל הקשר של המוכר עמו. את תשובותיו נשווה, במידת האפשר, אל הרשום בנסח הרישום ובמסמכים הנוספים, שהוא יציג בפנינו.

כאשר דבר כלשהו, בהתנהגותו של "המוכר" או בהתנהלותו בקשר לעסקה, מעורר את חשדנו, מוטב שנעמוד על כך, ושאפילו נשאל אותו שאלות בנוגע לכך. לא רק תוכן תשובתו משמעותי, אלא גם האופן, שבו הוא ייתן אותה.

* אף כי יותר "נוח" לכרות עסקה מול מישהו, שאינו מיוצג על-ידי עורך דין, מוטב לנו, שגם הצד שמולנו יהיה מיוצג בידי עורך דין. אפשר שיהיה בכך כדי לעבות את "מנגנוני הבקרה" הרלבנטיים.

* אין כל ביטחון בכך, שגם אם כך נפעל, תימנע הצלחתו של תרגיל "עוקץ". אין ספק, שיהיה בכך כדי להקטין את סיכויי הנפילה.