פצצה מצלצלת

התאונה המחרידה בשבוע שעבר בת"א, בה נהרגו יבגניה וקסלר ובנה ארתור, מחייבת התייחסות אל שתי פצצות זמן המשוטטות על כבישינו. נתחיל עם המכונית הקרויה ג'יפ (או "שטח"). עדיין לא ידוע בוודאות מה גרם לתאונה ולתוצאותיה הטרגיות. אבל אנחנו כן יודעים שעו"ד דורי קלגסבלד, שרכבו גרם לתאונה, נהג בג'יפ חזק, כבד ויקר. מתבקשת השאלה הבאה: האם יכול להיות שפגיעתה של מכונית רגילה השוקלת, נגיד, טון אחד, זהה לפגיעת רכב שמשקלו גדול הרבה יותר?

אלמנט נוסף המגביר את הסיכון של הג'יפ הוא גובהו, הגורם לכך שהפגוש שלו גבוה מזה של פגושי המכוניות הרגילות. מסיבה זו הג'יפ פוגע ישירות בגוף המכונית, כאשר הפגוש המיועד להגן עליה הופך להיות חסר ערך. התוצאה, בשביל נוסעי המכונית הרגילה, חייבת לכן להיות הרבה יותר קשה מאשר לו נפגעו מכלי רכב רגיל.

הג'יפ כמובן אינו המכונית היחידה עם גורמי הסיכון הללו. יש גם משאיות, יש גם טנדרים. אבל הנה ההבדל. המשאיות והטנדרים מיועדים לעבודה, לביצוע משימות שהן חלק ממהלך החיים. איזה פונקציה משרתים הג'יפים, שמכוניות רגילות אינן יכולות למלא? כלומר, חוץ מהפונקציה של מתן סיפוק של אנשים עשירים החייבים להיות in ואופנתיים?

יש כמובן בעלי ג'יפים שבאמת אוהבים טבע ושטח. אבל לגבי הרוב הג'יפ הוא הצעצוע התורן. אז מה רע בצעצוע? שום דבר, אלא אם כן הוא מסכן חיי אדם. אחרי הכל, הג'יפ נועד לשטח או למלחמות, בוודאי לא לנסיעה למשרד וחזרה, או להביא את הילד לגן או לבית הספר. אז מה עושה משרד התחבורה בעניין? מאשר לשימוש כלי נשק הרסני עוד יותר, טנק של ממש הקרוי האמר, שבוודאי נראה בקרוב רבים כמותו בכבישי רמת השרון, כפר שמריהו, סביון והסביבה.

כמה פעמים קרה לכם שהטלפון במכונית צילצל, הסטתם את מבטכם לעשירית השנייה וכמעט גרמתם לתאונה? במקרים רבים זה נגמר בממש תאונה. אנחנו יודעים שזה לא בסדר, שאסור לנו להסיט את המבט מהכביש. אבל אנחנו לא עומדים בפיתוי. למה? כי הוא שם, הטלפון. האם זה שווה את המחיר? בשביל כמה שיחות עבודה או סתם קשקושים?

אז איך מנטרלים את שתי פצצות הזמן התחבורתיות? ובכן, למה לא להגביל נסיעת רכבי שטח רק לשטח ולהוציא את הסלולרי מהמכוניות? ומה עם חופש הבחירה, אתם שואלים? ובכן, אף חופש אינו מוחלט, תמיד יש סייגים המיועדים להגן על הציבור.

אנחנו מטילים המון הגבלות על חופש התנועה שלנו, למשל, כדי להתגונן מפגיעות טרור. בתאונות דרכים נהרגים הרבה יותר אנשים מאשר מפיגועים. עדיין תישאר לנו אפשרות בחירה בין המון סוגי מכוניות. וללא סלולרים נוכל לשמוע יותר מוסיקה, לראות נוף, ולחשוב. או סתם ליהנות מהשקט, הנכס הנפלא הזה שאנחנו מבזבזים על כלום.