בנק ישראל: העלאה חדה בשכר המינימום עלולה להגדיל את מספר המובטלים

בנק ישראל פירסם היום בצעד חריג נייר עמדה בנושא העלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר, בצל הדיונים הקולאיציונים הנוגעים בנושא זה, בעקבות דרישת העבודה. נציין כי עיתוי ההודעה של בנק ישראל תמוה במקצת, ערב החג השני של פסח.

בבנק ישראל מציינים כי בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי בשאלת העלאת שכר המינימום ל-4,600 שקל מרמה של 3,456 שקל לחודש כיום (כ-47% מהשכר הממוצע). על פי הצעה זו יועלה שכר המינימום בכ-33% בכמה שלבים.

בבנק מציינים, כי השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים בהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן הוא כולל רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום. בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה בכ-50% משכר המינימום עצמו. גם בענפים אחרים, כמו התעשייה למשל, גבוה השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום במידה ניכרת משכר המינימום הנקוב בחוק.

עוד טוענים בבנק ישראל כי רמת הציות לחוק היא נמוכה יחסית - כ-13% מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום. בענף כמו אירוח ושירותי אוכל מגיע שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה. לפיכך, קוראים בבנק ישראל לממשלה להגביר את האכיפה בתחום זה.

בבנק ישראל טוענים כי ההעלאה המוצעת תשפיע באופן ישיר על כ-18% מכלל העובדים, ששכרם מצוי בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת. בין אלה שיושפעו, חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר; לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק מאחר שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר התחרותי - מצבם הכלכלי של עובדים אלו לא ישתנה; לעומת זאת, טוענים בבנק, סביר שחלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי יורע.

בהתייחס להצעת החוק, טוענים בבנק ישראל, יש להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית בה אנו מצויים כאשר שיעור האבטלה בקרב בעלי 12-0 שנות לימוד הוא כ-13%. כמו כן, בהינתן השיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בארץ, שעבורם רמת הציות לחוק נמוכה יחסית, קבלת הצעת החוק תוביל להגדלה נוספת בכדאיות העסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה.

לכן, בתנאים הנוכחיים, סביר שהחלק שיצטרף למובטלים יהיה גדול יחסית. מעבודת מחקר על השפעת שכר המינימום על המשק הישראלי שנעשתה בעבר על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל, ניתן להסיק שהעלאה המוצעת בשכר המינימום, אם תתבצע במהלך אחד מיידי, תגרום לצמצום של עד 40,000 במספר המועסקים, כלומר עלולה להביא לגידול של כ-1.5% בשיעור האבטלה. פריסת ההעלאה של שכר מינימום על פני מספר שנים, בתנאי שהמשק יצמח ועמו פריון העבודה ולכן השכר, תמתן את הפגיעה בתעסוקה.

בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהיא תוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות, אלה שמטרת ההצעה הייתה לשפר את מצבם. בנוסף, אימוץ ההצעה ייפגע ביצרנים, בעיקר בענפים בהם מתרכזים בעלי שכר נמוך, ובפרט באלה הנתונים בתחרות בינלאומית.

לסיכום, עמדת בנק ישראל גורסת כי עלייה חדה בשכר המינימום תגרום נזק לתעסוקה, תגדיל את מספר המובטלים ותקשה על מובטלים למצוא עבודה. בבנק מציינים כי יש מקום להעלות את שכר המינימום בהדרגה באופן הלוקח בחשבון את הצמיחה במשק והגידול בפריון העבודה, את רמת האבטלה, ואת מצבם של ענפים הנשענים על עובדים רבים בעלי שכר נמוך.

עוד טוענים בבנק כי ראוי שהחלטה על העלאת שכר המינימום תתקבל במשא ומתן בין אירגוני העובדים והמעסיקים, והיא צריכה להיכרך בתיקון הגדרת רכיבי השכר הנכללים בשכר לצורך חישוב תשלום שכר המינימום.