"כולנו רוצים להשאיר משהו אחרינו. אני אשאיר משהו אחריי"

דני ימין (47) מכהן מזה כשנה וחצי כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל. בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל מערכות המידע (CIO) באלסינט, מנהל יחידת מערכת המידע במלם והאחראי על פעילות החברה באזור הצפון. כן כיהן כמנכ"ל מלם טכנולוגיות מידע וכמשנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל והאחראי על המכירות לארגונים גדולים. בצבא שירת בחיל הקשר, ובהמשך למד הנדסת תעשייה וניהול במסלול מערכות מידע בטכניון. ימין נולד וגדל בחיפה וגר כיום ברמת השרון. הוא נשוי למלי, שעסקה בעבר בתחום הפיננסי, ואב לשלושה: איילת (21), חיילת משוחררת שמתכוננת ללימודים אקדמאיים, אלון (17), תלמיד ושחיין מקצועי שנחשב בין הטובים בארץ לגילו בשחיית פרפר, ונטע (9), תלמידת כיתה ג'.

* דני ימין, אם היו אומרים לך בצעירותך שכשתהיה גדול תהיה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, כיצד היית מגיב?

"גדלתי בסביבה אחרת ובתקופה אחרת. מיקרוסופט עוד לא הייתה אז (צוחק). תראי, לא תכננתי דברים, אבל הדברים גם לא באו לי בקלות, עבדתי קשה בכל מקום שהייתי בו ואני עדיין עובד קשה. לפעמים אנשים רואים אותי וחושבים שאני gifted ודברים באים לי בקלות, אבל זה לא נכון, אני עובד מאוד קשה".

* איך בעצם הגעת למיקרוסופט?

"האמת היא שהגעתי די באקראי. לפני כשלוש וחצי שנים הייתי בסוף שבוע באילת עם המשפחה, וקיבלתי טלפון ממנהלת משאבי אנוש שעבדה אז במיקרוסופט, שאמרה לי שרוצים להציע לי פה תפקיד. לא חיפשתי אז תפקיד, אהבתי את מה שעשיתי (מנכ"ל מלם טכנולוגיות מידע - ש.ח) ואני אפילו זוכר שאמרתי לאשתי שלא כל כך בא לי. בסופו של דבר נפגשתי עם המנכ"ל הקודם, אריה סקופ, והחלטתי שאני כן רוצה להצטרף למיקרוסופט. עניינה אותי החברה, התרבות הארגונית שלה ובכלל העבודה בחברה אמריקנית-בינלאומית. מוניתי למשנה למנכ"ל והאחראי על המכירות לארגונים גדולים, וכשאריה פרש לפני כשנה וחצי החלפתי אותו בתפקיד".

* איך נראה סדר היום שלך ביום רגיל?

"היום, למשל, התחלתי את היום בפגישה אצל מנכ"ל בית החולים תל השומר, שם יש יישום של מערכות מידע רפואיות שלנו. אחר כך הייתה לי פגישה פה במשרד, ומאוחר יותר הייתה לי פגישה בהרצליה אצל מנכ"ל מטריקס. בגדול, מאוד חשובה לנו העבודה עם השותפים שלנו. מה הלאה? אחרי הראיון שלנו אני הולך לשיעור פילאטיס שיש לנו כאן בחברה. חלק גדול מהיום שלי מוקדש לאנשים - גם אנשים שלנו, גם שותפים וגם לקוחות".

* עד כמה אתה בכלל יכול להשפיע, כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל, על ארגון כל כך גדול כמו מיקרוסופט?

"יש מעט מאוד חברות בעולם שנוגעות בכל כך הרבה אנשים, כי הרי העולם הדיגיטלי מלווה אותנו מהבוקר עד הערב, וזה מקור הכיף שלי בעבודה. זו באמת חברה כיפית, בשונה מהתדמית של מיקרוסופט כחברה גדולה שאי אפשר להשפיע בה כי הכל מגיע מן המוכן וצריך רק לבצע. אני תמיד משתמש בדימוי של הלוח: יש לך לוח נקי, נכון שיש לו מסגרת אבל החברה מספקת לך טושים מדהימים לצייר על הלוח, ומה שתצייר עליו תלוי רק בך. אתה יכול לצייר את המונה ליזה או סתם איזשהו קשקוש. הרעיון הוא לצייר את המונה ליזה, כלומר להשפיע, ופה אני נכנס קצת לפילוסופיה: כולנו הרי רוצים להשאיר משהו אחרינו, איזו שריטה קטנה על כדור הארץ. אני אשאיר משהו אחרי, אמנם לא משהו שיהיה משמעותי בפרספקטיבה של 1,000 שנה, אבל אני אשפיע על אנשים ואהיה שלם עם עצמי".

* מה זכור לך מתקופת הלימודים?

"למדתי בטכניון הנדסת מערכות מידע. התחלתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול ובדיוק פתחו מסלול של מערכות מידע, והנושא של מערכות מידע ומחשבים היה מאוד חדש. המחשבים היו אז מיינפריים. כשלמדנו מבוא לתכנות היינו קונים ערימת כרטיסי ניקוב, מנקבים בכרטיס חורים שמייצגים 1 או 0, ואחר כך היינו הולכים עם כל הערימה למישהו שהיה בודק. היה אז בטכניון מחשב מיינפריים שתפס לדעתי משהו כמו חצי דונם, היו מכניסים לשם את הכרטיסים והיה יוצא פלט אם התוכנית הצליחה. מאוד אהבתי את זה".

* אם לא היית בתחום המחשבים, במה היית עוסק?

"נראה לי שהייתי בוחר בקריירה אקדמית. הפנטזיה שלי זה להיות באוניברסיטה חוקר היסטוריה, להסתובב במסדרונות קיימברידג' או אוקספורד עם בלייזר משובץ ולחקור גווילים עתיקים. אם יש עוד גלגול בחיים, זה מה שהייתי רוצה לעשות בו. יש משהו בחיים האקדמיים שמאוד מושך אותי. לכאורה זה בדיוק ההיפך ממה שאני עוסק בו כיום - מטרות, משימות, טכנולוגיה, עולם חומרי, יעדים - אבל זה לא בא כתגובת נגד, שני התחומים זה משהו שאני אוהב מילדות".

* מה הייתה העבודה הראשונה שבה עבדת?

(צוחק) "תזרקי כל עבודה, אין עבודה שלא עבדתי בה, גם בתור תלמיד בחופשות כבר מגיל 12-13 וגם כסטודנט. הייתי מלצר, צבע, בנאי, טבח, סבל, שומר, עבדתי בטחנת קמח ובבית אריזה, הייתי קולע חלות במאפיה, עד היום אני זוכר את התנועה של הקליעה. מכיוון שגדלתי בחיפה ליד הים, אז הייתה תקופה שגם עבדתי כמציל וכמשכיר כסאות נוח. אני בא ממשפחה שהמנטליות בה היא לעבוד כשאתה יכול, ולא להתבטל בחופשות. זה לא בא ממקום של חוסר, אמנם לא היינו משפחה עשירה אלא ממוצעת, אבל לא עבדתי כי ההורים היו צריכים את הכסף. ואגב, אני גם לא זוכר את עצמי מתפרע עם הכסף שהרווחתי ואני לא זוכר את עצמי מבזבז".

* מה היה הרגע הכי קשה בקריירה שלך?

"כשהייתי סטודנט, עבדתי בבית תוכנה קטן בחיפה שכבר לא קיים היום. חצי שנה אחרי שסיימתי את הלימודים החלטתי לעבור לאלסינט. לא היה לי קל לעזוב את בית התוכנה, מה גם שאני הייתי העובד השכיר הראשון שלהם - היינו אז שני השותפים ואני, ופיתחנו שם משהו שמעבר לידידות. למרות זאת, החלטתי שאני רוצה לעזוב כי ראיתי, לצערי, שזה לא הולך לשום מקום ורציתי להרחיב את האופקים. מי שחיזק אותי בהחלטה לעזוב זו אשתי - זה היה זמן לא רב אחרי שנישאנו. לפני שהודעתי להם על העזיבה לא ישנתי כל הלילה. בדיעבד אני יודע שלא טעיתי, אבל אז זה היה רגע קשה, במיוחד שאחד השותפים הגיב בצורה קשה שהקשתה עלי עוד יותר את המעמד.

"אגב, אני חושב שכמעט כל יום מביא איתו רגעים קשים ודילמות בקריירה, אבל אם יש לך סט ערכים בסיסי ואתה שלם עם עצמך, תוכל להתגבר על כל דבר. למזלי יש לי גם משפחה תומכת".

* איך הכרת את אשתך, מלי?

"הכרתי אותה במעבר חצייה. הלכתי ברחוב בחיפה, חציתי את הכביש ובאה מולי בחורה שהכרתי, ולידה הייתה מישהי נוספת. אמרנו אחד לשני "אהלן", והיא הספיקה להגיד לי: 'תכיר, זאת מלי', ואז הרמזור התחלף והמשכנו כל אחד לדרכו. למחרת התקשרתי לאותה בחורה שהכרתי ואמרתי לה, 'אתמול ברמזור הייתה איתך מישהי, אולי אפשר לקבל את מספר הטלפון שלה?'. מלי ואני נשואים היום כבר מעל עשרים שנה. היא המשענת שלי, החברה הכי טובה. המצחיק הוא שכשנפגשנו במעבר החצייה, בדיוק הייתי בדרך לפגישה עיוורת, שמן הסתם לא הצליחה".

* יש לך זמן לצאת לחופשות? מתי הייתה החופשה האחרונה שלך?

"לפני כשנה נסעתי ללונדון, עם מלי ועם שניים מילדינו, אלון ונטע. עכשיו יש לנו קצת פחות זמן לחופשות, כי אנחנו משפצים בית לקראת מעבר דירה, אבל בקרוב נצא לעוד חופשה. אני יכול להגיד שאני לא יוצא מספיק לחופשות, אבל אני ממש לא וורקוהוליק. מאוד חשוב לנו במיקרוסופט האיזון בין העבודה לחיים, לכן אנחנו מעודדים את העובדים לצאת פעם בשבוע יותר מוקדם מהעבודה, וגם אני משתדל לנהוג ככה. זה שהאורות במשרדי מיקרוסופט דולקים עד 12 בלילה, בכלל לא עושה לי טוב, להיפך. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות את המטלות שלנו בשעות העבודה הסבירות, ולהשאיר לעצמנו גם זמן להקדיש למשפחה, למען הבריאות הנפשית שלנו. הרי עם כל האהבה שלי למיקרוסופט, אני גם מאוד אוהב את המשפחה שלי..".

* מה באמת אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?

"יש לי תחביבים די משעממים. אני מאוד אוהב היסטוריה וקורא המון על תקופת בית-שני, ראשית תקופת הנצרות וגם על ימי הביניים. לא מזמן פורסם שגילו ספר בשורה על פי יהודה איש קריות, שאולי מזכה את יהודה מהבגידה בישו. ברור שזה לא משנה עכשיו שום דבר, כי אף פעם לא נדע את האמת ההיסטורית, אבל היא ממילא גם חסרת משמעות אחרי 2000 שנה של יצירת מיתוסים סביב הנושא. אותי זה מעניין לדעת, לחקור, אבל אני מבין שלרוב האנשים זה חסר משמעות".

* אילו ספרים אתה קורא?

"אני אף פעם לא הולך לישון בלי לקרוא קודם. אני פשוט לא יכול להירדם בלי לקרוא, אז תמיד יש לי ספרים ליד המיטה. חוץ מספרי ההיסטוריה שאני אוהב, אני גם קורא הרבה ספרי ניהול, ואני מרגיש שאני מצליח ללמוד מאחרים ולהתפתח כמנהל. אחד הדברים שאימצתי אחרי שקראתי לאחרונה, זה שאחת הדרכים למצות את הפוטנציאל של העובדים היא להתייחס אליהם כאילו שהם מתנדבים. היחס למתנדבים שונה מהיחס למקבלי שכר. כשבן אדם מתנדב הוא עושה את זה מתוך תחושה עמוקה של תרומה, הגשמה עצמית וסיפוק, כך שכנראה הדרך הכי נכונה לרתום אנשים לפעולה היא לתת להם להרגיש את הסיפוק הזה, את ההרגשה של חוויה והגשמה עצמית. לתמורה החומרית יש כמובן מקום ויש לה משמעות, אבל הגישה הזאת יכולה לעזור לנו כמנהלים לטפח את העובדים שלנו, ועוד קודם לכן למשוך את האנשים הכי טובים אלינו".

* איך אתה בוחר את העובדים שלך?

"אני מחפש דמות שיכולה להזדהות עם ערכי החברה ולהתחבר לתרבות שלה. אני מסתכל יותר על הדברים האלה ופחות על הניסיון. ניסיון זה משהו נרכש, משהו שהזמן מביא. גם אם יש ניסיון מסוג אחר, אפשר להתאים אותו אלינו. אנחנו רוצים אנשים חכמים, שרוצים לכבוש את העולם. אני גם מאמין גדול בנשים. השאיפה שלי ושל מיקרוסופט היא להגדיל את מספר העובדות ומספר הבכירות כאן. אם יש מצב היפותטי שלאותו תפקיד מועמדים גבר ואישה זהים לגמרי, המדיניות היא להעדיף את האישה. בכל מקרה, חשוב שהערכים הבסיסיים של העובד הפוטנציאלי יתאימו לערכים הבסיסיים של החברה. אני לא מחפש מישהו שיהיה כמוני, להיפך, עדיף שלא. עדיף שיהיה גם קו מחשבה אחר ולא כולם יחשבו כמו המנהל, כדי שלא ייווצר מצב שכולם יגידו לי מה שאני חושב, כי אז קריאת המציאות שלי תהיה מעוותת. לכן, גם חשוב שהוא יהיה מישהו מספיק אמיץ להגיד מה שהוא חושב".

* האם יש מישהו שאתה יכול להגדיר כדמות מעצבת בקריירה שלך?

"אולי המילה 'מעצבת' היא גדולה מדי, אבל כשעבדתי באלסינט, שהייתה מחברות ההיי טק הישראליות הראשונות ועסקה בפיתוח מוצרי הדמיה רפואית, למדתי המון מעוזיה גליל ובני פלד. את כל התשתית הניהולית שלי ינקתי שם. אלו בפירוש דמויות שהסתכלתי עליהן ולמדתי מהם המון".

* האם יש החלטה שקיבלת ובדיעבד היית פועל אחרת?

"אני לא יודע להצביע על משהו ספציפי. בטח יש מיליון דברים שעשיתי בהם טעות. קראתי פעם משהו שמישהו אמר, וזה נכון: 'אני מקווה ש-70% מההחלטות שאני מקבל נכונות, ועוד 70% מההחלטות השגויות אני משתדל לתקן כשאני מקבל פידבקים'. כך, שבסך הכל אני מגיע ל-91% החלטות נכונות, שזה לא רע. אני גם לא חושב שיש לי טאבו על החלטות נכונות, אני תמיד פתוח לביקורת ולשמוע רעיונות אחרים".

* מה מרגיז אותך?

"אני לא טיפוס שמתרגז הרבה. לפעמים אני קצת קצר רוח כלפי אנשים - אני לא רוצה לומר טיפשים, אבל 'חפיפניקים'. אני אוהב שאנשים יודעים לקחת נושא ולהסתכל עליו בצורה מערכתית. אני לא אוהב אנשים שטחיים. אני גם לא אוהב אנשים לא הגונים. אבל ככלל, אני לא נוטה להתרגז כי אני מבין שהמציאות מורכבת, לא הכל שחור ולבן. ברגע שמבינים שהמציאות מורכבת, אז הסיבות להתרגז, למעט אלה שהזכרתי, די נעלמות".

24 שעות עם ביל גייטס

באוקטובר האחרון הגיע יו"ר ומייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, לביקור בן 24 שעות בישראל. במהלך הביקור נפגש גייטס עם צמרת השלטון, הרצה בפני בכירי המשק ופגש נציגים של חברות ישראליות. דני ימין התלווה אליו לאורך כל הביקור.

* דני ימין, איך התרשמת מביל גייטס כשנפגשת איתו?

"ביל גייטס הוא אדם מאוד סקרן, יש בו סקרנות עצומה. הוא גם מאוד צנוע, מאוד לא גאוותן. אתה יושב לידו והוא לא נותן לך הרגשה שאתה יושב ליד ביל גייטס, אתה פשוט יושב ליד ביל.

"כשהוא הגיע לארץ באוקטובר האחרון, לביקור של 24 שעות, הוא מאוד התרשם מהעוצמה של תעשיית ההיי טק במדינה. זה לא שהוא לא ידע שזה קיים, הוא שמע לפני כן על ההיי טק הישראלי, אבל כשאתה בא לפה ונפגש באופן בלתי אמצעי עם האנשים והטכנולוגיה, זה שונה. זה מאוד הפעים אותו. הוא אפילו אמר שלדעתו, ישראל היא המקום הכי מפותח מבחינה טכנולוגית אחרי עמק הסיליקון. זאת אמירה מדהימה.

"היו לנו הרבה מאוד פגישות יחסית לזמן הקצר של הביקור: נפגשנו עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ועם אהוד אולמרט שהיה שר האוצר והתמ"ת. היו לנו פגישות עם נציגי חברות גדולות וסטארט אפים קטנים, הפגשנו אותו גם עם ילדים שלומדים את מקצועות המחשב. זה היה ביקור מאוד דחוס, הוא לא נשם לשנייה, אבל גם לא התלונן על הלו"ז העמוס.

"בשבילי, אני חייב להודות, זאת הייתה חוויה אישית מיוחדת להיות איתו 24 שעות. פגשתי אותו לפני כן, כמובן, אבל לא בצורה כל כך אינטנסיבית. זו גם הייתה הזדמנות בשבילי לקבל משוב מביל גייטס - זה לא משהו שקורה כל שני וחמישי וזה דבר מאוד משמעותי בעיני. כשליוויתי אותו לשדה התעופה בסוף הביקור, ביקשתי ממנו פידבק ושאלתי אותו איך הוא התרשם ומה לדעתו אני צריך לשפר. אין הרבה אנשים בעלי השפעה כל כך גדולה כמו ביל גייטס, לכן היה חשוב לי שייצא מפה עם הרגשה של "וואו!", ונראה לי שהשגתי את מה שרציתי".