היקף ההשקעה בתשתיות יגדל - אולי מעבר לקיבולת הענף

על-פי הנתונים, המתבססים על נתוני משרד האוצר, עולה כי רכבת ישראל תשקיע 4.95 מיליארד שקל בתשתיות מסילה ב-2006-2007.

החברה הלאומית לדרכים צפויה להשקיע 5 מיליארד שקל, חברת החשמל 930 מיליון שקל , יצרני חשמל פרטיים 12.7 מיליארד שקל, בהקמת מערכת ההולכה התשתית ותכנון של הגז הטבעי יושקעו 1.6 מיליארד שקל.

בתחום המים צפויה השקעה של 2.67 מיליארד שקל על-ידי חברת מקורות, במתקני התפלה, בהשבת קולחין, בטיהור בארות ובתקציבים עירוניים. יש לציין כי בין 2006 ל-2007 צפויה ירידה בהשקעה של 1.45 מיליארד שקל. עיקר הירידה נובעת מהקטנה בהשקעה מצד יצרני חשמל פרטיים.

בענף התשתיות מציינים, כי היקף ההשקעות מתאפשר בעיקר על רקע שינוי תפיסתי ומעבר לתוכניות ארוכות טווח. קידום תוכניות פיתוח על בסיס תוכניות רב-שנתיות ולא דיון מחודש כל שנה, אמרו.

למשל תקציבה של רכבת ישראל הוא ידוע לשנים הקרובות, 28 מיליארד שקל. תקציב הפיתוח המקורי היה 20 מיליארד שקל, אך לאחרונה אושרה תוספת תקציבית של 8 מיליארד שקל בשל חריגות ושינויים בתוכנית.

גם החברה הלאומית לדרכים צפויה להתחיל ב-2006 ליישם את תוכנית הפיתוח הרב-שנתית בהיקף של 19 מיליארד שקל לחמש שנים. בחברה הלאומית לדרכים מציינים, כי ישנו חשש שהמשק הישראלי לא יוכל להכיל את היקף ההשקעות המתוכנן. מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, אלכס ויז'ניצר, מגלה כי מסמך פנימי שהכינה החברה, מסמך שבדק את צורכי כוח האדם ההנדסי הנדרשים למימוש תוכניות החומש, מגלה כי ישנם פערים גדולים.

לדבריו, הניסיון מוכיח שאין ואקום אבל הוא עדיין מוטרד. הטכניון, שהוא נכון להיום המוסד היחיד במדינה המכשיר מהנדסים בתחום הכבישים, מכשיר רק 20 מהנדסים בשנה. בקצב הזה יידרשו עשרות שנים להשלמת המחסור, אמר.

ויז'ניצר מוסיף, כי כדי לטפל בביקושים לכוח אדם מקצועי יזמה החברה, בשיתוף עם ההתאחדות המהנדסים, קורסי הכשרה והשתלמויות למפקחים ולמנהלי פרויקטים.

במקביל פנתה החברה לשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בארץ - הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון, ומכללת אריאל, במטרה לפתוח קורסים והתמחויות חדשות בתחום הנדסת כבישים כגון אבטחת איכות, ניהול ותחזוקה.

על-פי הערכות של החברה הלאומית לדרכים, בתחום התכנון צפוי מחסור של למעלה מ-200 מתכננים בשנה. בבדיקה שביצעה החברה, בה הניחו כי ההשקעות בתחום התשתיות התחבורה והתשתיות האחרות יגיעו ל-15 מיליארד שקל, הרי שיידרשו לפחות 1,200 מתכננים בשנה. כיום קיימים במדינה 1,000 מהנדסים בתחום תכנון תשתיות.

לדברי ויז'ניצר בתחום ניהול וביצוע פרויקטים התמונה גרועה יותר. על-פי מפתח מקובל במשק, לכל פרויקט בהיקף של 100 מיליון שקל נדרשים 18 מהנדסים לניהולל פיקוח וביצוע לשנה. לכן, סך הכול המהנדסים הנדרשים בתחומי הניהול מסתכם ב-3,000 איש, אך כיום יש רק 2,000 מהנדסים.

ויז'ניצר מדגיש, כי גם אם יש אי דיוקים בהנחות היסוד, עדיין לא ניתן להתעלם מכך שצפוי מחסור כבד בכוח האדם ההנדסי במשק. נקודה נוספת המועלת בעבודה היא מחסור בחומרי הגלם. דו"ח פנימי בחברה קבע, כי בקצב הייצור הנוכחי של האספלט בארץ צפוי להיות מחסור כבר בתוך שנתיים.

ויז'ניצר אומר, "די ברור שהצריכה הצפויה של החברה הלאומית לדרכים עתידה לפרוץ את היקף הצריכה". לדברי ויז'ניצר חמש השנים הבאות הן קריטיות והחברה צריכה להוכיח עמידה ביעדים ברורים.

יו"ר התאחדות קבלני התשתיות, אייל גבאי, אמר כי בהנחה שאכן יצאו לפועל התוכניות המדברות, אכן צפוי מחסור בכוח אדם מקצועי ובכוח אדם בכלל.

לדבריו, ענף התשתיות סובל כבר היום ממצוקת עובדים בעיקר בשל העובדה כי קיצצו את מכסות העובדים הזרים. בעיה נוספת אותה מעלה גבאי, היא כי המדינה אינה מאפשרת לקבלנים להיערך מבעוד מועד לקראת פרסום מכרזים כיוון שאין מחויבות ברורה ללוחות זמנים.

לדבריו, התוכניות ברורות, אך אין תוכניות עבודה מסודרות ומפורטות ולכן קבלנים לא יכולים להיערך מבחינת כוח אדם ומבחינת חומרי גלם. ביקורת נוספת נשמעה מצד קבלני תשתיות שונים, הטוענים כי החברה הלאומית לדרכים נמצאת בשלב של התארגנות למעלה משנתיים, ובפועל פרסמה מכרזים בהיקף קטן מאוד.